בניגוד לעמדה הישראלית ששומרת על עמימות צבאית, האמריקנים נוהגים בשיטה אחרת דומה יותר ל"לרוץ ולספר". הלילה בארצות הברית מאשרים את מה שישראל הייתה שמחה שלא יאושר: איראן תקפה בסיס צבאי בעיראק בתגובה על חיסול שני הקצינים שלה בשבוע שעבר בדמשק. לפי גורמים בארצות הברית הבסיס אכן היה בשימוש המוסד הישראלי שמשתמש במתקן האמריקני.
בישראל כמובן לא מתייחסים לפרסום באופן רשמי והאמריקאים לא מציינים במפורש כי מדובר במתקן שהמוסד משתמש, בו אבל כן מאשרים שישראל משתמשת בו ואם מחברים לזה את טענות האיראנים אז ככל הנראה לא מדובר בטענה דמיונית. גורם אמריקני בכיר מאשר הלילה כי ירי הטילים האיראני לעבר ארביל בעיראק כיוון למטרה עם הקשר הישראלי.
לפי ציוץ בטוויטר של כתבת "ניו יורק טיימס", בכיר אמריקני אמר לעיתון כי המבנה שנפגע מרקטה של משמרות המהפכה שימש כבסיס אימונים ישראלי בכורדיסטן. הבכיר אמר כי הקונסוליה האמריקנית שבסמוך לא נפגעה, אבל לדבריו למשמרות המהפכה לא היה אכפת שהיא שוכנת בסמוך.
בעוד האמריקנים בחרו באמירת גינוי למתקפה, בישראל בחרו בעיקר לפזר רמזים אבל לא התרגשו יותר מדי מהדיווח האיראני מה שגרם לישראל להיראות בצורה לא חיובית.
לזה צריך להוסיף את ההודעה אמש של משמרות המהפכה כי הם סיכלו חדירה ישראלית לתכנית הגרעין שלהם. ואם לא די בכך, אמש ישראל מאשרת כי האיראנים עומדים מאחורי מתקפת הסייבר שפגעה בשרתים של אתרים המשמשים את מערכת השירותים של אתרי משרדים ממשלתיים.
הנזק הוא בעיקר תודעתי והוא משחק לידיים של האיראנים כי בניגוד לישראל ששומרת על עמימות צנזוריאלית באיראן מהדהדים את ההישג ובצדק. ישראל ואיראן חולקות גבולות גם קרוב וגם רחוק והמלחמה בין המדינות כבר מזמן אינה מלחמת צללים היא כבר מזמן מלחמה גלויה. אם מישהו היה חוזר בזמן עשר שנים לאחור והיה אומר שבשבוע אחד ישראל תחסל איראנים מרחק כמה ק"מ מהגבול הצפוני, תתקוף מאות מטרות איראניות בסוריה ובמדינות רחוקות מישראל כמו איראן, תימן ועיראק, ובמקביל מספר שהאיראנים שיגרו 12 טילים מדוייקים לעבר בסיסים אמריקאים שישראל לכאורה משתמשת בהם, סביר להניח שהיו אומרים לאותו אדם שהוא לא שפוי. אבל המציאות היום היא כזו התרחישים הללו לא רק מתרחשים, הם גם לא עמומים והמדינות מתחילות לדבר בשפה צבאית ברורה ולא מסתתרים מאחורי פרסומים זרים.
בצד הפסימי המצב לא הולך להיות טוב יותר והמלחמה הזו רק תחריף ותהפוך ליותר ויותר גלויה. החיסרון שלה הוא בעיקר בכך שמלחמה גלויה דורשת תגובה ועמימות מנגד מאפשרת לפעול מתחת לסף החתימה. כלומר, ישראל מאמינה שכל עוד תקפת ולא רצת לספר לעולם הצד השני יודע לחיות עם המתקפה וזה מאפשר חופש פעולה רחב יותר. ככל שהמלחמה הזו תהפוך ליותר גלויה חופש הפעולה של ישראל ילך וירד ובישראל יודעים זאת היטב. במערכת הביטחון מביטים ליום שאחרי המב"מ (מלחמה בין המלחמות) שהוא בעיקר היום שבו ישראל תצטרך לנהל מלחמה בהתעצמות באופן רשמי ומסודר.
היום הזה עוד רחוק אבל לא רחוק מידי. זה נראה כמו עניין של כמה שנים כדי שההתנהלות הזו תהפוך לאתגר עצום של צה"ל שצריך כבר היום לבנות את תוכניות התקיפה שלו מתוך הנחה שתגובות יגיעו מהצד השני.
