במסיבת עיתונאים פרסם היום (ג') שר האוצר אביגדור ליברמן צעדים נוספים להתמודדות עם יוקר המחיה, המתווספים לתכנית שעליה הוכרז בפברואר. במסגרת הצעדים החדשים תיושם הרפורמה בחקלאות ויופחתו מכסים באופן מיידי על פירות וירקות; יוגדל הסיוע לאזרחים עובדים תוך הכפלת התוספת למענק עבודה למשתכרי שכר נמוך; יינתן מענק סיוע לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון וייבחנו צעדים להגברת התחרות בשוק המזון.
בלב ההכרזה, כמובן, הרפורמה בחקלאות. הרפורמה נועדה להוזיל את מחירי הפירות והירקות לכלל האוכלוסייה בישראל שעלו בעשור האחרון בכ-70 אחוזים, במקביל לירידה בצריכה של פירות וירקות בכ-20 אחוזים. על פי דו"ח ועדת פערי התיווך שהתפרסם אתמול היקף התוצרת של פירות וירקות בישראל דומה להיקפו בשנת 2000, למרות שאוכלוסיית המדינה גדלה בכ-50% במהלך תקופה זו.
הרפורמה עליה הכריזו הבוקר שר האוצר ושר החקלאות תכלול ביטול מיידי של המכס על מגוון פירות וירקות (אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד). יתר המכסים על פירות וירקות טריים, קפואים ומשומרים, יופחתו באופן הדרגתי על פני חמש שנים כדי לאפשר תקופת הסתגלות לחקלאות המקומית. על פי משרד האוצר הצעד הזה צפוי להגביר את רמת התחרות בענף באמצעות יבוא מחו"ל ולהוזיל את מחירי הפירות והירקות בצורה משמעותית: חיסכון שנתי לצרכן בגובה כ-820 ₪ בשנה לכל משק בית.
לצד הפחתת המכסים, הרפורמה כוללת חבילת תמיכה רחבה לענף החקלאות בעלות של מאות מיליוני שקלים בשנה: תמיכה תקציבית ישירה לכל חקלאי פר דונם מעובד; הרחבת הטבות מס באמצעות חוק עידוד השקעות הון; תמיכה בסימון תוצרת מקומית; הוזלת התשומות לחקלאי (חומרי הדברה וכו'); והשקעה של מעל שני מיליארד שקלים עבור חדשנות והעלאת פריון בענף החקלאות. בנוסף, יינתנו מענקי השקעות וחדשנות לרכש ציוד ומכונות חדשניות, שיתופי פעולה עם סטארטאפים ועוד.
על הרפורמה בחקלאות הכריזו כבר בחודש ספטמבר שעבר, אך היא הוצאה מחוק ההסדרים על רקע חוסר הסכמה עם נציגים מתוך הקואליציה. המטרה הייתה להגיע להסכמות עם ארגוני החקלאים, אך למרות חודשים ארוכים של משא ומתן, החקלאים נותרו בסירובם לרפורמה. שר האוצר הודיע מראש כי ייתכנו צעדים חד צדדיים כמו הפחתת מכסים שהיא בסמכותו של שר האוצר, בחתימה על צו. אתמול הוסר המכשול האחרון מדרכו כשוועדת פערי התיווך שמונתה כדי לבחון אם יש רווחיות חריגה בענף הפירות והירקות אצל רשתות השיווק והקמעונאים, מצאה כי כ-60% מהעלות של הפירות והירקות נמצאת דווקא אצל החקלאים. הוועדה מצאה רווחיות של כ-5% אצל הקמעונאים, רווחיות המקבילה לרשתות שיווק במדינות אחרות. הוועדה לא בחנה את שיעור הרווחיות של החקלאים, אך מקטע הפדיון שנמצא אצלם גבוה בהשוואה למדינות אחרות בעולם.
ההצהרה צפויה לעורר מחלוקות במערכת הפוליטית ובמיוחד בקואליציה בה רבים המתנגדים לרפורמה, ובמיוחד לצעד שנתפס כחד צדדי. שרת התחבורה מירב מיכאלי שלחה אתמול מכתב לראש הממשלה וביקשה לכנס דיון דחוף כדי לדון בניסיון לקדם את הרפורמה בחקלאות. "המציאות הנוכחית", כתבה מיכאלי, "בה שרים בממשלה, פועלים בשיא משבר עולמי חריף נגד התוצר המקומי החקלאי היא סכנה אמיתית לביטחון הלאומי והחברתי בישראל". בין חברי הכנסת הנוספים המתנגדים לרפורמה הם: סגן שר הביטחון אלון שוסטר, ח"כ רם בן ברק, ח"כ רם שפע, ח"כ נירה שפק ואחרים.
שר האוצר, אביגדור ליברמן מסר במסיבת העיתונאים כי "כפי שהבטחנו אנחנו ממשיכים לפעול לטובת הגדלת ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל וצמצום ההוצאות. הרפורמה בחקלאות שיוצאת לדרך היום תוזיל את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי ותביא להורדה במחיר לאזרחים".
בהתייחסותו להתנגדות של חברי הכנסת מהקואליציה אמר כי "הרפורמה בחקלאות היא לא משהו שלא ידעו עליו. זה הופיע בתקציב 21-22, ניסינו לנהל מו"מ עם כל הארגונים החקלאיים והלובי החקלאי בכנסת ולצערי לא הצלחנו להגיע להסכמות כי הייתה התנהלות כוחנית מצד חברי הכנסת. זה לא ירתיע אותנו כי אנחנו פועלים לטובת האזרח". עם זאת, הוא הכיר בכך שייתכן והכנסת תבטל את הצווים בהצבעה כשתחזור למושב הבא והוסיף כי "אי אפשר לדבר על מאבק ביוקר מחיה ולטרפד רפורמה שנועדה להוזיל את יוקר המחיה".
שר החקלאות עודד פורר הוסיף כי "אחרי דיונים ומו״מ אינטנסיביים הגיע הרגע בו חייבים לקבל החלטות. יש לנו מחויבות לחקלאות הישראלית ולכלל אזרחי ישראל. הרפורמה הזו מחויבת גם כדי להציל את חקלאות ישראל, שכן הפריון בה לא עלה במשך 22 שנים. יש לנו מחויבות להוריד מחירים לאזרחי ישראל שצריכים לקחת משכנתא כדי לקנות פירות בקיץ. הורדת המכסים מתבצעת אחרי בדיקה מעמיקה של חודשים ארוכים שבה כלל הגורמים, כולל החקלאים קיימו שיח מעמיק באופן ישיר. וגם הטמענו בצו שינויים שיגנו על עוטף עזה, הערבה, הגליל והגולן".
בנוסף, הכריז שר האוצר על צעדים נוספים ביניהם הגדלת הסיוע לאזרחים עובדים. התוספת למענק עבודה למשתכרי שכר נמוך תעמוד על 1,600 ₪ בשנה לעובד (במקום 800 ₪ עליהם הכריזו בחודש שעבר) והיא יכולה להגיע עד ל-3,400 שקל עבור אימהות חד הוריות לשלושה ילדים ומעלה.
שר האוצר הכריז שוב גם על מענק הסיוע לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון. המענק המשולב לעסקים שמחזורם עד 60 מיליון שקל יעמוד על סכום של בין 3,000 ועד ל-600 אלף שקל לכל עסק. המענק, יינתן לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון באופן שהוביל לירידה במחזור בהיקף של מעל ל-35% בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת ינואר-פברואר 2019.
משרד האוצר הודיע כי הוא בוחן צעדים נוספים להפחתת יוקר המחייה על ידי צמצום הריכוזיות בשוק המזון, ביניהם: החמרת תנאים לרכישות, מיזוגים והסדרי הפצה של ספקי מזון גדולים, הגבלות על יבוא בלעדי, והטלת איסור על פגיעה בייבוא מקביל.
"אנו חשים מכה כואבת של חוסר אמון ואובדן אמונה בהתיישבות החקלאית בארץ ישראל עם פרסומו של הדו"ח המעוות על פער התיווך בחקלאות", מסרה שרה עברון, מזכ"לית הקיבוץ הדתי. "פער התיווך הוא נושא כאוב לחקלאי ישראל שנים רבות. חקלאי המגדל במשך חצי שנה ויותר גידול מסוים, שוטף אותו, ממיין אותו, אורז אותו, מאחסן אותו, מוכר אותו לרשת ביום ראשון ב 1.00 ₪ לק"ג ורואה את המוצר שלו ביום שני ב 3.00 ₪ לק"ג מרגיש את חוסר הצדק".
עוד הוסיפה עברון: "פרסומו של הדוח על פער התיווך במחירי החקלאות הוא עוד ניסיון לקעקע את יסודות ההתיישבות החקלאית והציונות בארץ ישראל".
