פרסום דו"ח זנדברג להסדרת ההתיישבות נבלע בצל ההתרחשויות הביטחוניות והמדיניות המרעישות, ובכל זאת הוא הצליח לגרוף תשומת לב משמאל. תנועת 'שלום עכשיו', למשל, פתחה בקמפיין אינטרנט בהול נגד "דו"ח המתנחלים" שעלול לדעתה "להכשיר עברות חמורות על הדין הבינלאומי החל בגדה". עם זאת, ייתכן שבשלב זה דאגת השמאל מוקדמת משהו.
הדו"ח שנחשף בסוף השבוע שעבר משרטט תמונת מצב משפטית של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ומציע קשת של כלים להסדרה משפטית של המקומות שטרם הוסדרו שם. לפי שעה אלה המלצות בלבד, ולא ברור עדיין אם הממשלה אכן תאמץ אותן ומתי. בשבוע הקרוב צפוי דיון ראשוני בנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וככל הידוע לנו נציגי הימין בדיון צפויים להעלות בו את סוגיית התנהלותו של אחד מגורמי המפתח בשאלת יישומו של הדו"ח: היועץ המשפטי של אוגדת יו"ש, אלוף־משנה אייל טולדנו.
כדבר שבשגרה, יועמ"ש יו"ש אמור לפעול בתיאום עם הייעוץ המשפטי של משרד הביטחון, ובעיקר להיות כפוף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. בפועל, לטענת גורמים בימין ובמנהל, טולדנו מנהל מדיניות עצמאית לחלוטין, שבלשון המעטה אינה אוהדת את מפעל ההתיישבות, ולעיתים תוך סטייה גורפת מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה – הסמכות העליונה לפרשנות החוק בכלל גופי הרשות המבצעת.

במקרים שעמדת טולדנו פוגעת באופן ניכר בתוכניות ההכשרה של שכונות או יישובים לא מוכרים ביו"ש, התיק אמנם מגיע להכרעתו של היועמ"ש מנדלבליט. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה מעדיף להימנע מלעסוק בנושאים הללו, ולכן מינה את המשנה ליועמ"ש (אזרחי) ארז קמניץ לאחראי מטעמו לכל ענייני התכנון והבנייה באזורי יו"ש. ואולם, גורם המשתתף בדיונים העוסקים בעניינים אלה מתאר אותם כאנומליה מוחלטת. לא אחת יועמ"ש משרד הביטחון איתי אופיר מציג עמדה התואמת את מדיניות הממשלה, ומולו מתייצב יועמ"ש יו"ש המציג עמדה הפוכה.
גם קמניץ, איש המשפט הקלאסי, מקשה מאוד על הליכי הכשרתם של אלפי בתים. הוא בקי היטב בעולם התכנון והבנייה שבתוך הקו הירוק ובכל היבטי הפסיקה והחקיקה בנושא, ונוטה להשליך ממנו על המתרחש ביו"ש. מבחינתו, כך אומר לנו הגורם הנ"ל, כל מבנה שלא נבנה על תב"ע מאושרת עם תכנון ובנייה שקופים – אחת דינו להריסה. הגישה הזו מנותקת לחלוטין מהדינמיקה של עולם התכנון והבנייה ביו"ש ומהאילוצים המדיניים שם, אך במצב שנוצר קמניץ מקבל כמעט אוטומטית את עמדת טולדנו.
יחידת יועמ"ש אזור יו"ש בראשות טולדנו רואה את עצמה כפופה לחלוטין ל"דיני הכיבוש והתפיסה הלוחמתית", ולפי תפיסתה תפקידה להיות גוף מכריע ניטרלי בין שני הצדדים – המתנחלים והפלסטינים. היא מאמינה שאסור לה לתמוך אוטומטית בעמדת ממשלת ישראל, ועיקר תפקידה הוא שמירת "זכויות התושבים המוגנים בשטחי הכיבוש". כך קרה שצוות קו כחול של יועמ"ש איו"ש גרע במשך הזמן כ־3,000 בתים מתחומי היישובים המאושרים, והכניס אותם לסחרחרת משפטית הרסנית, בניגוד להנחיית המשנה ליועמ"ש דאז מייק בלאס. כפי שדיווחנו כאן בשבוע שעבר, דו"ח זנדברג – בראשות עו"ד חיה זנדברג, ראש המחלקה האזרחית בפרקליטות לשעבר ושופטת בהווה – עוסק בכך בהרחבה.

בשבוע שעבר פורסם גם שאחת מההמלצות החשובות של צוות זנדברג היא שימוש ב'תקנת השוק' (סעיף 5) כדי להכשיר בתים שצוות קו כחול של יועמ"ש איו"ש גרע משטחי היישובים המאושרים והגדיר למעשה כלא חוקיים. תקנת השוק היא פתרון שקיבלה מזמן גם הסמכות המשפטית העליונה של הממשלה, היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט. ואולם, בדיון פנימי שהתקיים לאחרונה על יישומה של תקנת השוק, העלה טולדנו עמדה מפתיעה. הוא טען שאי אפשר לעשות שימוש גורף בסעיף 5, ושכל בעל בית בהתיישבות המעוניין להכשיר כך את ביתו יצטרך לפנות בעצמו לבית המשפט. ההסבר שנתן לכך הוא כי קיים סיכוי כלשהו שבעתיד יצוץ פתאום פלסטיני שיטען לבעלות על האדמות, ויועמ"ש איו"ש אינו יכול לאפשר את היווצרותה של "תאונה משפטית" כזו. הפגיעה הלכאורית בזכותו של אדם שאינו קיים כרגע מחייבת אפוא לשיטתו את גרירת בעלי הבתים לניהול הליך משפטי ארוך, יקר ומייגע.
ככל שבדקנו, הפרשנות של טולדנו סותרת את הגיונה המקורי של תקנת השוק: החלטה מנהלית שנועדה לחסוך את הסחבת המשפטית האינסופית, בעיקר כשמדובר ברכוש ממשלתי מוכרז שכל מהותו היא דילוג על שלב הרישום. העמדה הזו מנותקת מהמציאות ביו"ש, שכן הרישום באזורים הללו חל על פחות משליש מסך הקרקעות, ומשטר המקרקעין ביו"ש מבוסס בחלקו הגדול על זכויות לא רשומות. דרישת הליך שיפוטי עשויה לרוקן מתוכן את אחד הפרקים החשובים בדו"ח זנדברג.
כאמור, אף שעמדת טולדנו סותרת חזיתית את עמדתו של מנדבליט, היועץ המשפטי לממשלה מעדיף לשבת על הגדר ולא לכפות את מרותו על הגוף הכפוף לו. בדיון שנערך לאחרונה אמר היועץ שצריך למצוא "מתווה מנהלי" שיאפשר ניהול מסוים של הקרקע במקביל למסלול המשפטי, והניח לקמניץ להמשיך להתנהל מול טולדנו.

ממשרד המשפטים נמסר: "הטענה שעמדת יועמ"ש איו"ש מתקבלת בכל עניין באופן אוטומטי משוללת כל יסוד. בשנה החולפת התקיימו ישיבות רבות שעסקו בהיבטי מקרקעין ותכנון ובנייה באיו"ש, כאשר בחלק מהמקרים התקבלה עמדת יועמ"ש איו"ש ובחלק אחר היא נדחתה, הכול לפי העניין.
"הדיון בסוגיית 'תקנת השוק' טרם הושלם. לעצם העניין, גם כאן לא התקבלה עמדת יועמ"ש איו"ש במלואה. הכרעת היועץ המשפטי לממשלה לפי עמדת המשנה ליועץ הייתה שהסעיף יכול לשמש גם כעילת תביעה ולא רק כעילת הגנה.
"אחד מתפקידי היועץ המשפטי לממשלה והמשנים ליועץ הוא להכריע במחלוקות בין גופים ממשלתיים. מחלוקות אלו מובאות, בדרך כלל, אל המשנה ליועץ הרלוונטי אשר לעיתים מביא את הסוגיה לידי הכרעה מוסכמת. במקרים שלא מושגת הכרעה כזו, מובאת הסוגיה להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, המחליט אם לאמץ את עמדת המשנה הרלוונטי אם לאו, והכול לפי העניין".
מדובר צה"ל נמסר: "יש להצר על שהכותב בחר להשתלח ולהעלות טענות חסרות יסוד מבחינה עובדתית ומשפטית, כלפי הפרקליטות הצבאית, מחלקת היועץ המשפטי באיו"ש והעומד בראשה. אל"מ טולדנו הוא קצין מוערך, מקצועי וישר, העושה מלאכתו נאמנה וזוכה לגיבוי מלא ממפקדיו. הפרקליטות הצבאית תמשיך לפעול, לצד גורמי אכיפת חוק נוספים, למימוש אחריותה לשלטון החוק, באופן ממלכתי וענייני, ללא מורא וללא משוא פנים".