מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך השתתף הבוקר בדיון משותף לוועדות הכלכלה והפנים והציג את תוכנית משמר הגבול למאבק בפשיעה החקלאית. אל מול נתונים שהציגה המשטרה, שלפיהם נרשמה ירידה של 66 אחוזים במקרים המדווחים בעשור האחרון וגם ב-2017, טענו החקלאים ואנשי 'השומר החדש' כי בפועל מצבם מחמיר והמתקפות נעשות תכופות וחמורות יותר. לדוגמה, רק ב-2017 המקרים המדווחים נאמדו בנזק של כ-1.2 מיליארד שקלים לחקלאות. בנוסף, עלה כי ב-2018 חלה עלייה במקרי הפשיעה החקלאית בדרום לצד ירידה בכמות האירועים בשאר חלקי הארץ.
"כשמוסיפים פשיעה לכל הבעיות שיש החקלאות זה יכול למוטט את הענף", אמר יושב ראש ועדת הפנים ח"כ יואב קיש. "קראנו לשר הביטחון להתמודד עם זה ולשרת המשפטים והפרקליטות להחמיר ענישה. אני לא מאמין שהטרור החקלאי הוא גזירת גורל בעבודה קשה אפשר למגר אותו וצריך לזה נחישות והשקעה".
רב ניצב אלשיך סקר את המצב ועמד על הבעיה שלפיה לחקלאים אין ביטוח. כפי שפורסם באתר 'מקור ראשון', החל מה-1 בפברואר הפסיקו חברות הביטוח לכסות את נזקי הפשיעה החקלאית והחקלאים הפכו חסרי אונים אל מול נזקים בזדון. "ברמה העקרונית מדובר באחוז זעום מתוך עבירות הרכוש, עם זאת אנחנו מבינים שאסור להתייחס לזה כך כי יש לזה משמעויות של משילות ולכך שהחקלאי בודד יכול ליפול מפריצה אחת", אמר המפכ"ל. "זה קשור לסוגיית הביטוח. מדובר ברכוש מפוזר, במערכות טכנולוגיות בשטח ואי אפשר לשים שומר על שורה של עצים.
"בהקשר הלאומי קרקעות חוסן ומשילות זו סוגיה שצריך להתייחס אליה אחרת מכלל עבירות הרכוש. גם עבירות החקלאיות בירידה רבת שנים, אבל ברור שצריך היערכות מסוג שונה", אמר אלשיך והסביר כי מי שהכי נפגע מכל השיטור בירושלים בשנים האחרונות זה המרחב החקלאי. "בשיא גל השיטור כוחות עלו לירושלים לתגבר לכן אחת מהמשימות המרכזיות היה להעצים את משטרת ירושלים היינו במצבים שהיו 2,200 שוטרי תגבור בירושלים יום יום. בעוד חודש נגמרים התגבורים במחוז ירושלים. העצמנו את מחוז ירושלים שלא נדרש לתגבורים. מי שהכי נפגע זה המרחב החקלאי. לכן כבר ב-2016 לקחנו את מג"ב והטלנו את זה עליו כמשימה עם מודיעין, חקירות ויכולת לראות את התמונה הארצית. הרבה לפני שיכולנו להחזיר את כוחות השיטור לשטח, מג"ב הצליחה לייצר תפיסות, הגשת כתבי אישום ולהראות שיפור מול העבירות הכואבות כמו גניבת ראשי צאן, בקר, טרקטורים ועוד", פרס אלשיך את המאמצים בשטח.
לדבריו, "התמונה הכוללת במשטרה היא ירידה בפשיעה מול עלייה בדיווחים. אני לא מכיר מישהו שנפגע באיזה לילה ומג"ב לא יודע על זה. רמת החיבור לקהילה היא הדוקה. קודם כל יודעים שיש עבירה ומגיעים ומטפלים. אנחנו מזהים עלייה משמעותית בדיווחים על עבירות שלא דווחו בעבר. התמונה שעומדת בפנינו היא תמונה טובה. האם אפשר לעשות יותר טוב? התשובה היא כן. אם נוסיף עוד משאבים בוודאי שיהיה יותר טוב".
ראש ראשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, דורית סלינג'ר התייחסה להיעדר הביטוח בחקלאות וההפסד הכספי האדיר לחקלאים ואמרה: "אנחנו מודעים לנושא של נזקים בחקלאות והיעדר ביטוח. היו מקרים ספציפיים שהפעלנו סמכויות במסגרת רצון טוב, אבל זה לא סוג נזק שהוא מסוג הנזקים הרגילים שחברות עסקיות לוקחות על עצמן. לכן חייב להיות שילוב כלים. חברות עסקיות פרטיות לא יכולות לקחת על עצמן את הנזק שהוא שילוב גם של טרור".
לדברי סלינג'ר, "בשבועות האחרונים הקמנו שולחן עגול במטרה למצוא פתרון ישים לבעיה הביטוחית כדי שזה יקרום עור וגידים. מתחיל להתגבש פתרון. אנחנו צריכים תמיכה מימונית של הממשלה, חברות הביטוח, קרן נזקי טבע וכל אלה ביחד יכולים להיכנס לפעולה ובתנאי שתהיה אכיפה".
מנכ"ל משרד החקלאות, שלמה בן אליהו השיב לטענות על היעדר הביטוח וסיפר כי במשרד הגיעו לסיכום עם האוצר לגבי שנת 2019. "זה היה מותנה בכך שנראה שיש תוכנית למיגור הפשיעה, התנאי הזה ירד ובאוצר מסכימים להקדים ל-2018. התקציב הנדרש הוא 36 מיליון שקל כדי להוציא את הביטוח. ארבע פוליסות כבר נוסחו ורביעית נמצאת בהכנה. אם אני מקבל תקציב אפשר להוציא את הפוליסות מידית. זה בסבסוד, החקלאי משלם חלק והמדינה משלמת חלק".
אופיר יפת ממושב בית זית, נכדו של זכריה מוותיקי החקלאים הראשונים בארץ סיפר: "לאחר שסבי עלה לארץ להפריח את השממה הוא עבד בקק"ל. הוא רועה צאן בבית זית ומתמודד כל השנים עם גניבות ופריצות אבל המדינה צריכה לקחת אחריות. לפני שלושה חודשים גנבו לו 100 כבשים. היו חקלאים שהביאו לו שניים או ארבעה ראשים וזה נעשה בחברות שאי אפשר לתאר. אספנו עדר חדש ככה, אבל זה לא תפקידם של החקלאים לעזור לסבא שלי".
נציגת משרד המשפטים יאנה מגד התייחסה ליכולת ההרתעה והענישה של רשויות אכיפת החוק ואמר כי "היום יש התייחסות מפורשת בחקיקה העונשים שקבועים הם חמורים יותר מעבירות גניבה רגילות ומדברים על ארבע ושבע שנות מאסר. נציגי החקלאים מבינים שיש כלים בהיבט הפלילי. מתוך 98 תיקים שהייתה בהם חקירה, ב-89 הוגשו כתבי אישום. אנחנו רוצים גם לתת לשוטרים סמכות להעביר קנסות מנהליים במקום. זה מנגנון אכיפה מצוין שפוגע מיד בכיס".
למרות הטענות לטיפול מקיף, יואל זילברמן מ'השומר החדש', ארגון אזרחי שפועל לשמירה על שטחים חקלאיים בהתנדבות, נשמע לא מרוצה. "הדיון מנותק מהאווירה בשטח. רק בשבוע שעבר הייתה הצתה ביער קק"ל ולא ברור מי בעל הבית. אצל אבא שלי הציתו את השטח לפני שבוע וחצי משפחה של עבריינים ידועים. אין בעל הבית לסיפור הזה. בסוף בשטח כל שבוע יש אירועים".
גם חברי הכנסת שהשתתפו בדיון התייחסו לתופעה. ח"כ איתן כבל דרש למצוא פתרונות לנושא. ח"כ שרן השכל מהליכוד אמרה כי "העבירות החקלאיות הן טרור כלכלי חקלאי וטרור לאומני לכל דבר, לא רק ביהודה ושומרון. לפי דיווח של תנועת השומר, כ-250 אלף מאדמות המדינה ננטשו ב-10 שנים; זו משמעות אדירה לציונות ולהחזקה של קרקעות המדינה". ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) אמרה כי "חייבים לשנות את התפיסה. זהו טרור הדורש טיפול כוללני של המשרד לביטחון פנים, משרד החקלאות, משרד הביטחון, משרד המשפטים ומשרד האוצר".
ח"כ קיש סיכם ואמר כי "הבעיה היא משולבת. חייבים להמשיך פעילות עם אכיפה ופתרון כלכלי. בלי פתרון משולב זה לא יהיה. הפשיעה הזו היא מורכבת מפשיעה וטרור חקלאי והרבה פשיעה כלכלית רגילה. לתת מענה מבצעי כלכלי זו הדרך לנצח את זה".
