סמל נתן בן טולילה ראה בגיל 23 שהחיים הנוצצים בלוס אנג'לס הם נוחים וטובים אבל משהו בנפשו היה חסר לו. הוא החליט לעשות מהפך בחייו ולעלות ארצה. הוא לא היה מוכן לשמוע על מהלך עוקף גיוס והכריז מיד כי עם עלייתו הוא יעלה על מדים ויתגייס לשירות משמעותי. וכך כשהוא בשיאו, עם תואר בהנדסה רפואית ומרכז חייו נמצא בלוס אנג׳לס- נתן החליט לעצור הכל, לעלות לארץ ולהתגייס לצבא.
"החלטתי לעלות לארץ להתגייס. זה תמיד היה משהו שרציתי לעשות״ הוא מספר היום בראיון למקור ראשון. ״אחרי התיכון רציתי לעלות מיד אבל היה לי הסכם עם ההורים שקודם אני אנסה להתקדם לאוניברסיטה טובה ואכן התקבלתי לברקלי״. לנתן ידע רחב בשפות וציונים טובים בלימודים. עם הזמן הוא מצא עצמו במלחמה אחרת לגמרי, מלחמה נגד מפיצי שקרים ואנטישמיות.
״ברקלי זה לא מקום פשוט להיות בו יהודי ציוני״ הוא מספר. ״שם הייתי ראש הארגון הציוני של הסטודנטים וחוויתי לא מעט אירועים אנטישמיים. זה כאילו מחוץ לקמפוס זה תמיד מוצג שזה נגד ישראל או נגד צה"ל אבל זה ממש לא כך – זה מובהק נגד היהודים״.
באוניברסיטה בה למד צמחה תנועת ה-BDS. שם זו גם הייתה הפעם הראשונה שלא היה בסביבה של רוב יהודי.כשבן טולילה עצמו מקפיד ללכת עם כיפה על הראש ועובדת היותו יהודי גלויה לעיני כל.
״בלי להגיד בקול רם אתה מבין שהזעם מופגן כלפי מי שציוני ומי שיהודי. 15 אחוז מהסטודנטים הם יהודים אבל רובם לא מתנהגים כמו יהודים הם מתנהגים כמו חלק מהקהילה בגלל האנטישמיות וזו קהילה די קטנה. הסטודנטים היהודים שם פוחדים להראות את היהדות, להגיד שהם ציונים ותומכים את ישראל".
"אתה רואה פרופסורים שמרצים להיסטוריה תומכים בבי די אס" הוא מסביר, "וזה גורם לסטודנטים להסתיר את היהדות שלהם. אני לקחתי את הקורס של אחד הפרופסורים המובילים בברקלי ממקימי התנועה, כי היה חשוב לי לשבת בשורה הראשונה בהרצאות שלו עם כיפה ולהראות לו שאני לא פוחד ממנו ולהשמיע את הדעות. לא הייתה לו ברירה הוא היה צריך להתייחס אלי. מה שהפתיע אותו זה שהעזתי בכלל לבוא״
איפה עוד נתקלת במרצים שמתנכלים למי שיהודי?
״בהרצאה אחרת שהפרופסור גילה שם שאני יהודי, והוא בכלל מרצה למוסיקה, הוא הכשיל אותי. הוא ראה את השם של הזמר שהכנתי עליו עבודה ומיד הכשיל. כתבתי עבודה על עידן רייכל והפרוייקט שלו והוא פשוט הכשיל אותי, נתן לי ציון 0.6. זה היה ברור שזה בגלל שאני יהודי".
כעסת? ערערת? יש בכלל למי לפנות שם?
״לאנטישמיות יש רק תשובה אחת. להביט להם בעיניים ולהגיד להם אני יהודי. אני חושב שהבית של העם היהודי הוא ארץ ישראל אבל אם אתה במקום כמו "ברקלי" אל תיתן לבעיה לפגוע בך. היא מתעצמת כי אין שם התנגדות. היו כאלו שבסוף בגלל העמדה שלי כיבדו אותי, אולי הם לא הסכימו איתי אבל כן כיבדו את הדעות שלי״.
היה שם ביטוי לצד הפלסטיני?
״היה ארגון שנקרא ״צדק לפלסטינים״. היה להם משרד קטן בקמפוס, מעין חדרון כזה, ובפינה שלהם הם העמידו תמונות של מחבלים. האדירו שהידים. כשניסינו להציף את הבעיה זה הפך לאירוע גדול שהציף הרבה מאוד אנטישמיות, ואת גודל התופעה. היינו בדרך לנצח את זה אבל אז התחילה הקורונה״.
נתן עלה לארץ התגייס לגדוד צבר בגבעתי, וביום חמישי שעבר הגשים את החלום וסיים את קורס מ"כים. ״זו זכות גדולה להיות מפקד בצה"ל״ הוא מספר. ״חששתי בגלל פער הגילאים שיש מעלי מפקדים צעירים ממני, אבל זה לא באמת מורגש".
"החלק המרגש היה הטקס", מתאר נתן בהתרגשות, "החלום שלי היה לא רק לשרת בצה"ל אלא גם לפקד. אני מנסה להעביר את המסר שלי שבעיקרו מספר "למה עליתי לארץ" לצבא לחיילים. אני מאמין שמה שעושה לוחם ללוחם טוב זה שהוא יודע למה ועל מה הוא נלחם״.
