ועדת הכלכלה התכנסה אתמול (שלישי) באופן חריג לדיון דחוף למרות הפגרה בכנסת, בתגובה לפרסום מסקנות ועדת פערי התיווך והכרזת שר האוצר על ביטול הדרגתי של מכסים על פירות וירקות. הדיון, כמו כל הדיונים הנוגעים לענף החקלאות בשנה האחרונה, הפך סוער ורווי רגשות.
בבסיס הדיון עמדו מסקנות הוועדה לבחינת פערי התיווך בענף החקלאות שממצאיה הראו כי כ-60% מהעלות של התוצרת החקלאית נשאר אצל החקלאים, והיתר נמצא אצל הסיטונאים והקמעונאים. המשמעות היא שעל כל 10 שקלים ששילמו הצרכנים עבור פרי או ירק שרכשו 5.7-6.4 שקלים מתוכם הגיעו לחקלאים, ועל כן פתיחה לתחרות של המקטע החקלאי יכולה להוביל לירידה במחירים.
החקלאים טענו כי מסקנות הוועדה לא מדויקות, וכי הן עומדות בסתירה לנתונים אחרים. בייחוד עמדו על דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שטען כי רק כ-40% מהעלות מגיעים לחקלאים וכ-60% מגיעים לקמעונאים ולסיטונאים. עם זאת, דו"ח הלמ"ס מבוסס על נתוני 2017 ומבוסס על סקר שנערך בקרב חקלאים. ראש תחום חקלאות בלמ"ס משה ינאי טען כי וועדת פערי התיווך לא פנתה אליו כדי לקבל את הנתונים שלו, אך מלכא מייד קרא מייל שבו ביקש את הנתונים ישירות מינאי וקיבל תשובה כי "הנתונים לא ראויים לפרסום בשל שונות גבוהה ואי ודאות סטטיסטית", ועל כן הוועדה לא הסתמכה על הנתונים של הלמ"ס.
מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן פס, התייחסה לדוח שפרסמה הממשלה ואמר כי היו שותפים לו למעלה מ-20 עובדי ציבור נאמנים שאין לזלזל בעבודתם, ודחתה את הטענות על נתונים סותרים. לדבריה, "לקחת דוח מכון מטעם, או נתונים של עיתונאית או את נתוני הלמ"ס שאמר נציג הלמ"ס שהם לא תקפים זה לא רציני". היא הוסיפה כי "הרפורמה מטרתה קודם כל לחזק את החקלאות הישראלית, אני מדברת גם עם החקלאים עצמם ולא רק עם הלובי החקלאי ואם נמשיך לעשות מה שעשינו, אחרי שנים בלי השקעה, באמת לא תהייה פה חקלאות. לא היו השקעות בחקלאות והממשלה שמה 2.7 מיליארד שקלים במענקים שיצאו ויצאו. בסוף נעשתה החלטה מאוזנת תוך כדי חיזוק החקלאות".
מנכ"ל משרד הכלכלה, ד"ר רון מלכא, שעמד בראש הוועדה, התייחס גם הוא לטענות שעלו בדיון ואמר: "באנו חזקים עם הנתונים ואנחנו יוצאים חזקים, אין שום סתירה. לרפורמה יש מספר רגליים. זה לא רק הורדת מכסים, זה גם תמיכה ישירה וצעדים נוספים שצריך לקחת הכול יחד. אין סתירה מול דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודוח הלמ"ס עדיף שלא היה מתפרסם, הוא לא מחקר מקצועי אקדמי וגם החוקר עצמו כתב לנו את זה. במכון יסודות מתבלבלים בין היקף הוצאה לצריכה ולכן הדוחות לא ראויים להתייחסות, והבדיקה של גלי צה"ל אינדוקטיבית בלבד". עם זאת הוא הוסיף: "מצאנו גם מקומות שצריך לשפר את התחרות ואף אחד לא שם אצבע מאשימה על החקלאים, אף אחד בשרשרת לא מושלם. לחקלאים למשל יש פטור מהסדר כובל ויש להם זכות להתארגן ולתאם מחירים וכמויות. השורה התחתונה, אני מקווה שהצדדים ישבו ויגיעו להבנה והסכמה".
"ממשלת ישראל החליטה להילחם ביוקר המחיה שמהווה איום גדול על החברה והכלכלה", הוסיף מלכא, "בדקנו מה גרם ליוקר המחיה ואנחנו רואים שהמחירים של הפירות והירקות עלו ב-81 אחוז מאז שנת 2000, יותר ממחירי הדיור". מלכא הסביר שהצריכה מעבר לפריון הכולל של הענף לא השתנתה בכלל בזמן שהאוכלוסייה גדלה ב-47%, ועל כן האוכלוסייה עצמה צורכת הרבה פחות ירקות שנחשבים בריאים. מלכא הוסיף שוועדת פערי התיווך בדקה את שרשרת האספקה של הפירות והירקות מהחקלאי ועד הצרכן מבחינת חסמים וכשלי שוק בסטנדרטים סטטיסטיים אקדמיים בינלאומיים תוך עריכת השוואה בינלאומית ככל הניתן.
אין משמעות לדו"חות
למרות שהדיון נסוב סביב נתונים קונקרטיים – נדמה שעבור חברי הוועדה כמעט לא הייתה להם משמעות, והם פסלו קטגורית את מסקנות הוועדה מסיבות שונות והמשיכו לטעון כי יש פערי תיווך משמעותיים לטובת הקמעונאים. ח"כ קרעי אמר, בניגוד למסקנות הועדה, כי "יש כאן פערי תיווך משמעותיים. צריך שקיפות שלכל מחיר פרי וירק בסופר יהיה כתוב מה המחיר ששולם לחקלאי, ואז אם תהיה שקיפות תקום צעקה בציבור". ח"כ גבי לסקי אמרה כי "יש תחושה לפיה הדו"ח בא להגן על הקמעונאים ועל אלו שיש להם. אני חושבת שהדוח הזה מוטה ולא מייצג את המציאות ולפי דעתי יש לגנוז אותו להתחיל מההתחלה". ח"כ יעקב מרגי הוסיף: "הדוח מוטה. שקרו לציבור, לנו, לשותפים הקואליציוניים. הבטיחו הבטחות וכמו גנבים בלילה עשו את מה שעשו בפגרה. שלושה משרדים עם אג'נדה לועגים לאינטליגנציה שלנו ויש רצח אופי לחקלאים".
סגן השר ח"כ אלון שוסטר אמר כי הוא "רואה בדוח הביניים שימוש ציני ונלוז למטרות מקצועיות שאינן ראויות, והתוצאות משונות. ביטחון המזון במדינת ישראל לא יצא נשכר מהדוח המהיר והחפוז והוא צריך להיגנז או להיבחן מן היסוד. הצעדים שנעשו לאחרונה בחוסר הוגנות ובניגוד להבטחות מפרושות לראשי הקואליציה הן החלטות רעות ואני קורא להקפיא את הצווים ולהיכנס חזרה למשא ומתן שלא התקיים".
לעומת זאת, סגן השר אביר קארה אמר כי הוא "מייצג את האזרח הלא מקומבן במדינה. שאין לו לובי, הסתדרות, וועדים, מתפקדים או קבוצת לחץ ואינטרס. רוב חברי הכנסת כאן לוביסטים של יוקר המחיה והסיבה שאנחנו נמצאים פה היא שהיום בשביל לקנות עגבניות צריך לשעבד את הבית. השוק חייב להיות פתוח, ויש להפחית את כל המכסים ולפתוח אותו לחלוטין לתחרות, ואם צריך לתת סיוע – ניתן". ח"כ שמחה רוטמן אמר שיש לפתור את בעיית הריכוזיות אבל יש להוריד מכסים במקביל ובלי קשר, כיוון שיש בכך תועלות נוספות "מעבר לעובדה שזה עוזר לשכבות החלשות שישלמו פחות על המוצרים, זה יגרום לייעול", אמר. בתגובה לטענה כאילו הורדת מכסים זה פגיעה בציונות תהה רוטמן: "ציונות זה לגדל דווקא פלפלים ולא אוכמניות?"
בסיכום הדיון אמר היו"ר ביטון כי "זאת הייתה טעות להגיע להתגוששות ולירידת אמון עם החקלאים. עם כל הצער ולמרות שהקשבנו לנציגי הממשלה, עדיין יש פערים אדירים בניתוח הנתונים בין אם זה מול הלמ"ס או מול מקרים פרטניים, המספרים לא מסתדרים. אלה טוענים שסיטונאי והקמעונאי לוקחים 200 אחוז ויותר והדוח של משרד הכלכלה טוען שהוא לוקח 30%. זה פער קיצוני ולהטיל ספק בלמ"ס לא יוצר אמון". ביטון טען כי הורדת מכסים היא צעד חד צדדי של הממשלה, וכי שר החקלאות צריך להגדיל את החקלאות המקומית ולא את היבוא.
הוא סיכם בכך ש"הדבר הזה מזעזע את הקואליציה ואני לא מבין את מי שרוצה לשמור על הקואליציה ומביא את זה לפני תקציב חדש. אני מציע לכולם להירגע. את הכסף במכסים כבר שמנו, ההשקעות והפיתוח של החקלאות זה המבחן וצריך 100 אחוז ביצוע לשנת התקציב הזו. אני קורא לשר האוצר לעצור את הורדת המכסים האגרסיבית, להתדיין עם החקלאים ונציגיהם ונציגי הסיעות בכנסת ולמרות מה ששמענו והמורכבות והדם הרע, להכריז על רפורמה מוסכמת".
אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "כל חיי אני מלווה את ענף החקלאות, ונשמע שישנם חברי כנסת שקצת שכחו מהי ציונות. כפי שאמר יוסף טרומפלדור 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון – שם יעבור גבולנו'. הממשלה הזו מחסלת במו ידיה את החקלאות בגבולות המדינה, בפריפריה, במרחב הכפרי – בנגב המערבי, עוטף עזה, בגליל ובגולן. לא הגיוני שמציעים לחקלאים פיצוי של 100 ש"ח לדונם, זה לעג לרש. כפי שהוכחנו במקרים רבים בעבר – אנחנו החקלאים לא נגד רפורמה. אפשר לשבת למו"מ ולהגיע למתווה שניתן לחיות איתו, אבל הפעם – חשוב שיתקיים שיח אמיתי ושיהיו בדיונים גם אנשי המקצוע של משרד החקלאות, שמשום מה הודרו מהדיונים שהתקיימו עד כה".
