עד כה כ-7,500 עולים הגיעו לישראל בעקבות המלחמה באוקראינה. בין הבאים ביממה האחרונה היו גם עולים על 4 שבעליהם שנמלטו משדה הקרב בערים המופגזות החליטו לצרף אותם למסע לגבול פולין או מולדובה. משם, עשו את כל הדרך עד העלייה לארץ.
מנתוני משרד העלייה והקליטה, הגיעוו כ-40 בעלי חיים וביניהם כלבים מסוגים שונים, חתולים ואוגרים, להם חיכה אוכל מותאם בשדה התעופה. על פי חוק משרד החקלאות לישראל הם נדרשו להירשם. אומנם לא קיבלו תעודת עולה אבל כבר נחשבים לישראלים. במושב גורן בגליל המערבי נקלטו מרבית בעלי החיים. מעל ל-30 כלבים וחתולים טופלו על ידי חברי המושב והמרכז המארח שם.
"הילדים שלי איבדו הכל – את החברים שלהם, את בית הספר, את החוגים שלהם. הכל. נשאר להם רק אותי, את הכלב ואת האוגרים", כך מספרת על סף דמעות דריה פולישוק, אם לשניים שעלתה אתמול לישראל יחד עם שני ילדיה, בת ה-12 ובן ה-8, הכלב של המשפחה ושני האוגרים של ילדיה. את בעלה נאלצה להותיר מאחור, לאחר שגויס לצבא האוקראיני.
"גרנו בקייב עד המלחמה. כשהיא פרצה, ארזנו מהר ויצאנו לנסיעה של 15 שעות ובה היו 3 עצירות בלבד של עשר דקות כל אחת. היה קשה ובמיוחד עם הכלב שלא יכול היה לשבת כל הזמן באותו המקום והוא כמו ילד שלישי שלי", המשיכה פולישוק לספר. "בגבולות קייב נציגי הממשלה אמרו שאין בעיה עם חיות המחמד – לא עם הכלב ולא עם האוגרים". בסוף הנסיעה הארוכה הם הגיעו לקישינב, מולדובה, שם נציגי הסוכנות היהודית אמרו להם שתוך יום-יומיים יעלו למטוס, אולם בפועל היה עליהם להמתין שבוע ויומיים.
גם המסע עם הכלב והאוגרים לא תם. "בשדה התעופה, הבחורה שחילקה את כרטיסי הטיסה ראתה את האוגרים ואמרה שהם לא יכולים לעלות למטוס. למה כלב כן ואוגרים לא? היא אמרה לנו לתת אותם למישהו. למי ניתן? בסוף הצלחנו לשכנע אותה שתיתן לנו לעלות איתם כי הם האוגרים של הילדים שלי, ואם הם יאבדו גם אותם זה יהיה להם עצוב וקשה. אלו החברים הקטנים של הילדים שלי".
משפחת פולישוק כמעט וסיימה את מסעה. לאחר שיסיימו את תהליך הקליטה הראשוני בנתב״ג על ידי עובדי משרד העלייה והקליטה, הם ייסעו לחיפה להתגורר ולהתאקלם בביתה של אמו של בעלה. דריה ומשפחתה חשבו על עלייה, לדבריה, אולם הדבר לא תוכנן לשנים הקרובות. עובדה זו בנוסף לעובדה שבעלה נותר באוקראינה, אינה מקלה עליה, אך היא מתנחמת שרוב המשפחה, כולל האוגרים והכלב נשארה שלמה.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה כי "הסיפור של משפחת פולישוק הוא סיפורם של משפחות רבות אשר עלו חסרות כל, אך אינן ויתרו על חיית המחמד בבריחתם הקשה וזה מחמם את הלב. משרד העלייה והקליטה מחכה לבעלי החיים בשדה התעופה עם מזון ויתר צורכיהם, ואנחנו רואים הטבה ברוחם של עולים שמעבירים את ימי הקליטה וההתאקלמות עם חיית המחמד שלהם. ברוכים הבאים לעולים החדשים על 4!״
