כבר חודשיים שהם מוצבים בקו ההגנה הראשון מול עזה, על סוללות העפר שהוקמו עשרות מטרים מהגדר. הם שוכבים מול המפגינים במשך שעות ארוכות, ממתינים בשקט מופתי. ברגע שהם מזהים מסית מרכזי או ניסיון לפרוץ את הגדר הם מסדירים נשימה, נכנסים בין הכוונות, ויורים.
צלפי היחידות המיוחדות שהובאו לעוטף עזה זכו לקרדיט גדול על פעילותם. בצבא הסבירו השבוע כי מול הפרות הסדר הנרחבות של הפלסטינים בשבועות האחרונים והרצון לפגוע בתשתיות הביטחון בגדר ולפרוץ אותה, ירי מדויק וממוקד הוא הכלי היעיל ביותר.
האיומים של חמאס על מספרים גבוהים של מפגינים ב'צעדת השיבה' התבררו כאיומי שווא. ביום שלפני 'יום הנכבה' הגיעו 40 אלף פלסטינים לגבול ישראל־עזה והפגינו במקביל לטקס העברת שגרירות ארה"ב לירושלים. במערכת הביטחון נערכו למהומות נרחבות בגבול גם ביום הנכבה עצמו, אך מוקדי ההפגנות היו ריקים כמעט לחלוטין.
בצה"ל ייחסו את השקט היחסי מאז יום שני גם לתגובת הכוחות. עוצמת התגובה של הצבא והפגיעות הרבות במפגינים הותירו את ארגון הטרור ברצועה בלי שום הישג. העובדה שאנשיו לא הצליחו לפרוץ את הגדר ולייצר תמונת ניצחון הובילה את חמאס לסגת ולחשב מסלול מחדש.
בהתחלה ניסו כוחות הביטחון להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, אלא שהללו אינם יעילים בהפעלה לטווח רחוק כמו בהפגנות הנוכחיות על הגדר. כאשר נוכחו בצבא שהאמצעים חסרי השפעה, התערבו הצלפים. הנוהל מסודר: הכוחות מנסים להרחיק את המפגינים באמצעות קריאות בכריזה, ומשגרים אזהרות התקרבות. ברגע שמתחילות ההסתערויות על הגדר מבוצע ירי הצלפים – ממוקד מאוד, כאמור, ולא בלתי מוגבל.
מובילי הפרות הסדר היו המטרות המרכזיות של הצלפים. ברגע שהם רצו אל הגדר החלו העמדות בצד הישראלי להיערך לירי. כאשר אותם מפירי סדר הגיעו לגדר וניסו לפרוץ אותה, ביצעו הצלפים את הירי. בצה"ל מסבירים כי בניגוד לטענות על שימוש מופרז בכוח, "אילו הירי לא היה נקודתי וממוקד, מספר ההרוגים והפצועים היה גבוה הרבה יותר".
פעילות הצלפים בצה"ל מגוונת. צלף יכול לשכב במארב במסגרת כוננות 'צבא שמיים' (חדירה ליישוב, התבצרות ובני ערובה) כדי לתפוס עמדה ולנסות 'להוריד' מבוקש; במבצע מעצרים, כאשר סוגרים הכוחות על בית, תפקידו לפגוע במי שינסה לברוח; ואילו במארב צלפים, מה שנקרא בלשון הצבאית "מארב יזום", ימתינו לאדם מסוים המעורב לפי מודיעין בפעילות טרור ואמור לעבור בנקודה מסוימת, והמטרה תהיה לפגוע בו.
הצליפה היא תחום עבודה מקצועי מאוד, שדורש מהעוסקים בו הכנה יסודית לקראת פעילות. בטרם יציאה לשטח נדרש צלף לאפס את הנשק, ובמקביל הוא מכין 'כרטיסיית טווחים' שבה הוא מציין מרחקים של נקודות מרכזיות שהוא מסמן, כדי שברגע שיידרש לירות יוכל לעשות זאת במהירות, מבלי להתחיל לחשב מרחקים וסטיות בליסטיות. כך למשל, הצלפים מסמנים בניין גבוה ויודעים לומר עליו כי הוא במרחק 700 מטר מהעמדה, שבניין אחר במרחק 500 מטרים וכן הלאה. גם בגבול הרצועה בחרו הצלפים נקודות מרכזיות באזור הגדר, וסימנו מראש את המרחק בינן לבין העמדות שלהם. ללא סימון כזה יתקשה צלף לבצע ירי מדויק, מכיוון שעליו לכוון את הנשק על בסיס טווח מסוים.
לצד סימון נקודות מרכזיות בשטח ניתן משקל משמעותי לעוצמת הרוח וכיוונה, שני גורמים שעשויים להשפיע על מעוף הכדור. כיווני הרוח נמדדים, וכך ניתן לדעת איזו סטייה אמורה להיות לכדור ולכוון את הנשק בהתאם. אם נתון זה לא נלקח בחשבון, הירי לא יגיע ליעדו.
על הירי משפיעים גם עיני הצלף והשקט הנפשי שלו, שהם אולי כלי העבודה הכי חשובים. צלף לא יכול לשכב סתם באיזו עמדה. בעמדות מוצבים מראש מזרנים ולעתים אף שולחנות, שעליהם מוצב הנשק כדי שיהיה כמה שיותר יציב. ומכיוון שצלף אינו יכול להרשות לעצמו להתחיל לזוז בחיפוש אחר התנוחה המתאימה לירי, הוא יכין את העמדה מראש. בנוסף, על העמדה להיות פתוחה דייה לביצוע הירי. על היבט זה מקלות כיום טכנולוגיות תלת־ממד מתקדמות, שמאפשרות לדעת מראש אילו נקודות יראה הצלף מבעד לעמדה ואילו נקודות יתקשה לראות.
צלף בלי רובה
מצב של הסתערות המונים על הגדר הוא מורכב מאוד בשביל צלפים. מכיוון שלא מדובר במחבל בודד, הם נדרשים לברור מתוך מאות את המסית המרכזי ולפגוע בו. למרות מספר ההרוגים הגבוה השבוע על הגדר, בצה"ל מסבירים שמדובר בירי ממוקד ביותר. אם היד הייתה קלה על ההדק, מספר ההרוגים היה גבוה משמעותית.
במהלך השבוע האחרון עלה חשד שמחבלים בגבול הרצועה מתחפשים לנשים. זהו אתגר גדול בעבור צלפים, שנדרשים לירי מידתי, קרי: איתור מפירי סדר מובילים ופגיעה בהם. גם העובדה כי ילדים נשלחים סמוך מאוד לגדר לא עושה לצלפים חיים קלים. על כן הירי לא בוצע מיידית על כל אחד, אלא בהוראת מפקדים בכירים.
גם אחרי עשרות רבות של אירועי הפרת סדר בגבול הרצועה, בצה"ל אומרים כי לא נתקלו בצלפים שחרגו מנהלים ומההיבט הערכי. בנוסף לתדריכים שהועברו לצלפים על חשיבות הדיוק נעשתה מולם גם עבודה מנטלית, המעבירה את המסר כי ירי הוא הדרך היחידה למנוע את חציית הגדר.
צוות צלפים מונה ארבעה אנשים לפחות: שלושה שנערכים לירי בפועל, ועוד אחד, בדרך כלל המנוסה ביותר, שאינו מצויד בנשק צלפים אלא במשקפת. תפקידו הוא לזהות מטרות, ולבדוק את מדדי הרוח של הצלפים כדי לוודא שהם מדויקים ולתקנם במידת הצורך.
מטבע הדברים, מארבים יכולים להיות ארוכים מאוד, וגם בהם חייב הצלף להיות מדויק מאוד. בגבול הרצועה שוכבים הצלפים שעות ארוכות, ועל פי גורמים הבקיאים בתחום, אחת לזמן מה הם מתחלפים ביניהם. כל צלף משתמש בנשק ובכוונות האישיים שלו בלבד. כל אחד מהם מאפס את הנשק שלו בעצמו, וקובע את מדדי הירי על פי העין שלו.
ההכנות המדוקדקות נובעות מהשאיפה הגבוהה לדייק. בסרטון שהופץ בדצמבר האחרון ברשתות החברתיות מתועד אירוע שהתרחש ביום שישי, בשעת אחר הצהריים. על הגדר מול מרחב כיסופים היו מאות מפירי סדר שזרקו אבנים וניסו לחבל בגדר. כוחות צה"ל הפעילו את מערכות הכריזה, אך המתפרעים לא שעו לקריאות לפזר את ההפגנה. גם אמצעים לפיזור הפגנות לא הועילו.
בשלב זה בחר מפקד הכוח להכין את הצלף בנקודה. כדור בודד לעבר אחד החשודים בהובלת האירוע, שהיה מטרים ספורים מהגדר, פגע ברגלו. בסרטון נשמעו קריאות שמחה מצד אחד החיילים שצילם את הפגיעה ואינו קשור לכוח הצלפים שהיה שם, והדבר עורר מהומה תקשורתית גדולה. לדברי גורמים צבאיים, קריאות שמחה נשמעות לעתים גם בעמדות הצלפים עצמם כאשר הללו פוגעים במטרות. "אם להגיד את האמת, הם שמחים ונרגשים. ככה משחררים קצת לחץ", הסביר מקור צבאי.
צלף הוא קר רוח בהגדרה, שכן לא ניתן לפגוע באופן מדויק תחת לחץ. כדי לדייק, על הצלף לשלוט היטב על גופו – הדופק צריך להיות סדיר והנשימות מוקפדות. לצורך כך יש לאזן את האוויר בריאות: אי אפשר לירות כאשר הריאות מלאות באוויר, אך גם לא כאשר הן נטולות אוויר.
צלפים יודעים לאזן את גופם ולהרגיש אותו כדי שיגיעו למצב שבו יוכלו להפיק ירי מיטבי, אך מראש נבחרים לתפקיד אנשים בעלי אופי רגוע מאוד, שניחנו באורך רוח ויודעים לתפקד היטב תחת לחץ. במצב שבו מזהים מטרה ויש לחץ לפגוע בה, הצלף נדרש "להתאפס" עליה ועל עצמו, לקחת נשימה לפני שהוא סוחט את ההדק, ולהוציא את הכדור באופן הכי טוב שהוא יודע.
במארב שוכבים הצלפים כשכדור כבר נמצא בקנה. היד מוכנה על ההדק, ומה שנותר הוא לכוון, ולשחרר את הכדור. כלי הנשק של הצלפים מגוונים, ושונים גם במידת קטלנותם. על פי רוב מדובר על נשק בעל מחסניות קטנות מאוד המכילות מספר קטן של כדורים, ויש אף כלי נשק שבהם מכניסים הצלפים כדור אחר כדור, ואחרי כל ירי נדרש הצלף לדרוך מחדש את הנשק. על פי הערכות של גורמים הבקיאים בעולם הצליפה, הנשק שבו נעשה שימוש בגבול הרצועה הוא M24. זהו רובה צלפים אמריקני שנחשב אמין ומדויק מאוד, וטווח הירי שלו מגיע עד ל־800 מטרים. ה־M24 משרת את כוחות הצלפים של צבא ארה"ב ושל צה"ל עוד מסוף שנות ה־90. זהו נשק הצלפים השכיח בקרב כוחות היבשה וביחידות חיל הרגלים, ונפוץ גם ביחידות מיוחדות.
רובה צלפים נוסף הוא SR25, המיוצר אף הוא בארה"ב ומשמש בעיקר למצבים שבהם נדרש קצב אש מהיר יחסית במקביל לדיוק. טווח הירי שלו דומה לזה של ה־M24, ובתחילת שנות האלפיים הוא נכנס לשימוש בצה"ל. עיקר שימושו בפעילויות בשטח בנוי, במה שמכונה לוחמת טרור, על ידי יחידות מיוחדות.
הבנות מאחורי הקלעים?
במהלך ההכנות של פיקוד דרום להפגנות על הגדר ביקר באזור הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, ובחן את הוראות הפתיחה באש ואת נוהלי הירי. מלבד תא"ל אפק מלווים את פעילות הצבא יועצים משפטיים שבוחנים את ההתנהלות במהלך הפרות הסדר, ועד כה לא נמצאו פגמים בפעילות הצלפים.
הצלפים אינם לבד גם בעת הפעילות עצמה. מאז ערב פסח והצהרות חמאס על הצעדות הגדולות לעבר הגדר עומדים קצינים בכירים, מג"ד או מח"ט, על יד עמדות הצלפים ומתירים את הירי בעת הצורך.
ביום שני, יום המהומות העיקרי, שבהן השתתפו 40 אלף פלסטינים ועל פי הדיווחים מעזה נהרגו כ־60 מפגינים, מפקדי גדודים הם שאישרו את ירי הצלפים. ביום למחרת הוחלט שמי שיאשר ירי צלפים באופן פרטני יהיו מפקדי החטיבות באוגדת עזה – אבי רוזנפלד בגזרה הצפונית וקובי הלר בגזרה הדרומית. במקביל להבנות מול חמאס בתיווך מצרים, על פי שלל דיווחים שלא זכו לאישור רשמי, בפיקוד הדרום פעלו בדרכים מגוונות לצמצם את היקף הנפגעים.
למרות הכחשות נמרצות מצד שני הצדדים בשטח, קשה היה שלא לשים לב כי משהו אכן קרה מאחורי הקלעים. במסגרת מדיניות הפיקוד והרצון להוריד את גובה הלהבות, ואחרי מהלומה קשה שספג חמאס ופגיעות מרובות במפירי סדר על הגדר, צומצם ההיקף של ירי הצלפים.
גורמים בפיקוד הדרום אמרו השבוע כי חלק לא מבוטל מההישג הצבאי מיוחס לצלפים. לדבריהם, הצלפים פגעו פגיעות טובות ומדויקות בגורמים שהסיתו את המפגינים על הגדר, והותירו את חמאס בלא הישג ועם מספר רב של הרוגים. "חמאס חטפו מכה רצינית, משמעותית, וזה מה שגרם להם כרגע להיכנס בחזרה למלונה", אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן בביקור בפיקוד הדרום ביום רביעי האחרון. הצלפים הפכו אפוא השבוע לקלף החזק של צה"ל.
