ברקע גל הטרור התכנסה היום (ב') ועדת חוץ וביטחון יחד עם הוועדה לביטחון פנים לדיון מתוח על מוכנות כוחות הביטחון לחודש הרמדאן. במהלך הדיון יו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי הזהירה כי "אנחנו בתקופת חירום", גם יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק קרא להכריז על מצב חירום. לדבריו נדרשים "צווים לאיסוף נשק, מעצרים מנהליים והגברת הענישה. הפלילי, הלאומני והטרור שלובים אחד בשני".
חבר הכנסת יום טוב כלפון האשים את מערכת המשפט שאסרה מחבלים לתקופת זמן מוקצבת, "כששופט טועה בפסיקה שלו, כשהוא בעצם מקל בעונש, מי מפקח על זה? מי מתקן? למי הוא נותן דין וחשבון? לאף אחד. גם עם נתניהו וגם עם עבאס זה מגיע לאותו שופט ולאותו פעיל טרור, שבסוף השופט ייתן לו חצי שנה, שנה, שנה וחצי כי הוא מגיע מ'משפחה נורמטיבית'".
חברת הכנסת אורית סטרוק שמעה את דבריו של כלפון והגיבה, "אתה עושה לעצמך חיים קלים, זה בנט שלא הכניס את השב"כ". כלפון ענה לה, "אבל מה זה יעזור אם בסוף המחבלים ישתחררו?" בן גביר הצטרף לדיון ואמר, "למה הוא לא חותר לחיסולים ממוקדים? מהקבר הוא לא יחזור". לבסוף סיכם כלפון את חילופי הדברים כך, "החוליה החסרה כאן בדיון והחלשה במאבק בטרור זו מערכת המשפט".
במהלך הדיון בוועדה גבי, נציגת מח"ש, התייחסה לנושא תפקיד החיילים, "העקרונות הם שהחיילים לא מפעילים סמכויות מול אזרחי מדינת ישראל. יש משמעות לנראות, הם מבצעים פעילות של ביטחון שוטף ולא של אכיפה פלילית. הם נלווים לשוטר".
ארז תבור, קצין מבצעים במחוז ירושלים הצטרף לדיון וטען כי "יש לנו משטרה אחת והמתכון הנכון זה משטרה חזקה. שמעתי פה כל מיני דברים על משמר לאומי, בתור אזרח אני חושב שזו טעות, צריך לחזק את המשטרה, יש לה את הידע והכוח. בסופו של דבר כשניסו לעשות ולהוסיף כוחות עם סמכויות כאלו ואחרות זה התברר כצעד לא נכון. צריך לחזק את משטרת ישראל".
בדבריו התייחס תבור גם להתפרעויות האלימות בשער שכם, "אחרי חודשים רבים של עבודת מטה סדורה לגבי חודש הרמדאן שהשנה יצא יחד עם חג הפסח, אנחנו נמצאים שם כל ערב כל הפיקוד של מחוז ירושלים. צריך לזכור שזה חג ומגיעים הרבה מאוד נאמנים לאזור הר הבית ושער שכם שלא בכוונתם להפר את הסדר. אתמול חווינו הפרות סדר שכללו יידוי אבנים ובקבוקים לעבר השוטרים והכוחות שפעלו שם במקום. הקמנו כוח חקירות מודיעין וכוח תודעה מיוחד לטובת חודש הרמדאן. כולנו מבינים היום את הכוח והעוצמה של הרשתות. יחד עם השמירה על הסדר נאפשר חופש פולחן".
נציג הצבא בדיון התייחס לסדר הכוחות של צה"ל, לפיו, " דבר ראשון תוקם יחידה בסגנון מג"ב תחת המשטרה, דבר שני לקיחת כוחות גדולים מפיקוד העורף להגנה על מדינת ישראל. עד הקיץ אנחנו מקווים שהכוחות האלו יקומו. בנוסף יש צורך בבניית גדר חדשה מבטון על בסיס הגדר הנוכחית באותו תוואי שכבר קיים. החלק שאושר זה בצפון ושם ייכנסו לעבודה מואצת".
בדבריו התייחס נציג הצבא גם להוראות הפתיחה באש, "לוחם שמזהה סכנת חיים בכל היבט שהוא רשאי לירות. לגבי זריקת אבנים, על פני נוהל מעצר חשוד עם ירי לרגליים".
בשבועות שקדמו לחודש הרמדאן פנתה ח"כ אורית סטרוק ליו"ר הוועדה לביטחון פנים מירב בן ארי, בבקשה לכנס דיון בנושא ההיערכות לתקופה המתוחה. בן ארי אמרה שהיא תסתפק בביקורים וסיורים עם הקצינים בשטח אך לא רואה צורך בכינוס הוועדה. למעשה קיבלה בן ארי אישור לכנס את הוועדה ל-6 דיונים לאורך הפגרה, אך אף אחד מהם לא עסק בחודש הרמדאן ובהיערכות אליו. רק אחרי תחילת גל הפיגועים הוחלט על כינוס דיון בנושא.
מיו"ר הוועדה מירב בן ארי נמסר בתגובה כי "הכנסת יצאה לפגרה, לכל ועדה אושרו 4 דיונים, בפנייה מיוחדת של ח"כ בן ארי אושרו עוד 2 דיונים. הוועדה עמוסה בנושאים לכן ח"כ בן ארי ישבה עם מפקדי מחוז, ראש אג"ם והמפכ"ל כדי לקבל עדכונים בנושא הרמדאן".
מוקדם יותר, במהלך ראיון ברשת ב', ראש חטיבת המודיעין במשטרה תנ"צ קובי זריהן העלה תרחיש של חידוש האירועים האלימים בערים המעורבות. "אנחנו לא מורידים מהפרק שאירועי שומר חומות יחזרו על עצמם בהינתן טריגר מתאים, למשל מתנחל שמאבד את הראש סטייל ברוך גולדשטיין או פעיל דאעש שנכנס לקניון ומבצע פיגוע. אין סיכוי לקבלת מודיעין על מי ש"קיבל קריזה". אדי הדלק נמצאים באוויר".
