בחודש אוקטובר 2015 יצאו בני הדודים אחמד וחסן מנאסרה מביתם בשכונת בית חנינא שבמזרח ירושלים, לקחו סכיני מטבח והלכו לרצוח יהודים ברחובות פסגת זאב, לפני שהתפללו להצלחתם.
אחמד היה בן 13 באותה עת. בן דודו, חסן, היה בן 15. הם כמעט הצליחו לרצוח ילד יהודי בן 12, נאור בן-עזרא, שנפצע אנושות ושרד בנס. הוא נדקר 4 פעמים על ידי חסן מנאסרה. עוד קודם דקרו השניים צעיר שהלך ברחוב שתי דקירות בחזה. למרות שנפצע קשה הצליח אותו צעיר להימלט כאשר אחמד דולק בעקבותיו עם סכין שלופה. תושבים שהיו במקום ניסו להילחם עם הנערים. אחד מהם ניסה להילחם עם מטאטא במחבלים. שוטרי מג"ב חיסלו את חסן מנאסרה. אחמד מנאסרה נפגע מרכב ובכך הסתיים הפיגוע.
אבל האירוע הזה קיבל תפנית ברגע שהרשות הפלסטינית החליטה להפוך את הנער אחמד מנאסרה לגיבור האומה הפלסטינית ובו בזמן ל"קורבן" של מערכת הצדק והאכיפה הישראלית. רק לאחרונה נערך מרתון לכבודו של הנער בבית-לחם.
כיצד נער בן 13 שלוקח סכין מטבח ויוצא למסע לרצח נגד ילדים יהודים הופך למושא להערצה? זה מתחיל בתעמולת הכזב של הרשות הפלסטינית, שטענה בהתחלה שאחמד מנאסרה "הוצא להורג" בטענה ש"הכיבוש" רצח אותו, מבלי לציין שהנער הפלסטיני יצא למסע הרג.
אבו מאזן הגדיל לעשות ובנאום רשמי חזר על השקר "הילד שהוצא להורג", כך סתם באמצע היום ברחובות פסגת-זאב. בעקבות השקר הבוטה, שלא לומר עלילת הדם, הורה שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, לפרסם את תמונתו של מנאסרה בבית החולים, על אף היותו קטין החשוד בביצוע פשע ומשום כך נאסר על פי החוק לפרסם את תמונתו. ארגון השמאל "רופאים לזכויות אדם" תקף את ליצמן על ההחלטה.
אבל למרות שהוכח שהרשות הפלסטינית שיקרה במצח נחושה, ולמרות שכל הפיגוע תועד במצלמות אבטחה, קטע מחקירת מנאסרה דלף לרשת ועורר את זעם הפלסטינים על גערות החוקרים בחשוד ברצח. במקום להתבייש בפרי הביאושים של ההסתה הפלסטינית, דרש אבו מאזן לשלוח את הסרטון לבית הדין הבינלאומי בהאג.
מנאסרה הורשע בשני ניסיונות רצח ונגזרו עליו 12 שנות מאסר ותשלום פיצויים בסך 180 אלף ש"ח. סנגוריו בקשו להפחית את שנות המאסר ואת גודל הפיצויים, ובין היתר טענו כי המשפחה של מנאסרה כבר "נענשה", שהרי בן דודו נהרג בפיגוע על ידי שוטרי מג"ב ולכן צריך להפחית את סכום הפיצויים.
בערעור, שבו הצליחו סנגוריו של מנאסרה להפחית את שנות המאסר מ-12 ל-9 שנים, כתבה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הדברים הבאים: "המערער ובן דודו ביקשו במשותף למות כ'שהידים' ולבצע 'ג'יהאד'. לצורך כך הצטייד המערער בסכין גדולה המיועדת על פי דבריו 'לשחיטת כבשים' או 'לפתרון סכסוכים'. המערער אף דקר את המתלונן בבית החזה והמשיך לרדוף אחריו עם בן דודו כשהוא אוחז בסכין, בעוד המתלונן נמלט על נפשו".
מדובר, אם כן, בנער שטוף מוח שהיה חלק מפעולת ג'יאהד קטלנית שמטרתה לרצוח יהודים. רק למרבה המזל, איכשהו, הקורבנות של המחבלים שנדקרו באותה פעולה, הצליחו לשרוד. אבל מאז אותו אירוע, אחמד מנאסרה הפך, כאמור, לקדוש מעונה של החברה הפלסטינית. הילד מבית חנינא שיצא עם סכין גדולה שמיועדת לשחיטת כבשים כדי להרוג יהודים הפך לסמל פלסטיני.
מה שמדהים בסיפור הזה הוא שנציגים ישראלים, בעיקר מהאקדמיה ופעילי שמאל מצטרפים לפרופגנדה הפלסטינית ומקדמים את הנרטיב לשחרורו של הנער המחבל. ממש לאחרונה יצא קמפיין לשחרורו של אחמד מנאסרה על ידי חוקרת בכירה באוניברסיטה העברית, הפרופ' נדירה שלהוב-קבורקיאן, בשמה של "הרשת הפלסטינית העולמית לבריאות הנפש", ובדיון שהובילה לאחרונה, למען שחרורו של הנער המחבל, השתתפו מרצים בכירים מרחבי העולם, עורכי הדין של מנאסרה, לאה צמל וחאלד אזברגה (שמייצג גם את השייח' ראאד סלאח והתנועה האיסלאמית) וגם מי שהיה ה"שליח המיוחד של האו"ם לדיווח על מצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967", הפרופ' ריצ'רד פאלק. גם משפחתו של מנאסרה השתתפה בשיחת הזום.
מה לא נאמר באותו דיון על הנער הזה, אחמד מנאסרה, שיצא עם בן דודו לרצוח יהודים בצהרי היום? "מדובר בחוסר צדק", "כך לא מתנהגים עם אף אדם, בטח לא עם ילד", זעפה אחת המרצות. חלק מהדוברים בקשו להזכיר ש"אחמד מנאסרה אהב בעלי חיים". "הוא ילד חביב, נשמה יקרה", ספרה האמא. "חברותי, ילד מתוק", אמרה דוברת אחרת. עו"ד לאה צמל אמרה כי כל פעם שהם מגיעים לבית הכלא לפגוש אותו "ליבם יוצא אליו". "מדובר במקרה מובהק של "חוסר צדק" ופגיעה בעולמו של ילד פלסטיני", כך קבעה הפרופ' שלהוב-קבורקיאן.
כמובן ששמו של הילד היהודי הנדקר, נאור בן-עזרא, שכמעט נפח את נשמתו, בעקבות מעשיהם של בני הדודים מנאסרה, לא הוזכר. גם העובדה שמנאסרה מתועד רץ ברחובות פסגת זאב עם סכין שלופה, רודף אחרי יהודים, לא צוינה, שלא תפגע חלילה, התדמית של "הילד החברותי והמתוק שאוהב בעלי חיים".
באותו דיון דיבר גם הפרופ' סטפן שיהי, מרצה לערבית ולספרות ממכללת "William and Mary" שבארה"ב. הוא ביקש להסביר מדוע לדעתו מדינת ישראל מתנכלת ל"נער המקסים" אחמד מנאסרה ולהשמיע דברי עידוד. "אני רוצה להזכיר לנו שהמדינה שידועה לנו כ'ישראל' זו מדינה חלשה ועלובה בדיוק כמו כל המדינות הקולוניאליות, וזו הסיבה שהם צריכים לענות ילדים כל הזמן", הסביר מביתו שבארה"ב, "הם חלשים כי הם יודעים שאנחנו מאיימים עליהם. אנחנו צריכים לעשות רעש ככל האפשר. האקדמיה צריכה להתארגן. פסיכולוגים צריכים להתארגן. לפעמים אנחנו חשים כל כך מפוחדים בידי הכוחות האלה, כי יש מדינות וצבאות מאחוריהם, אבל אתם יודעים, אני רוצה להזכיר לכולנו שהם עלובים. הם מפחדים מאיתנו. אנחנו צריכים לזכור שאנחנו חזקים ביחד".
הקמפיין למען שחרור מנאסרה מתקיים בעיקר ברשתות החברתיות הערביות, אך מספר פעילי שמאל, ביניהם הפרופ' נורית פלד אלחנן, המשוררת ארלט מינצר, איה קניוק ותמר גולדשמיד, ביקשו לשתף את הציבור בעצומה הקוראת לשחרורו של מנאסרה מבתי הכלא של "הכיבוש" והם אף חתומים עליה. אליהם הצטרף גם ארגון השמאל "עומדים ביחד". בפוסט שפרסם הארגון נכתב כי "הנער הפלסטיני אחמד מנאסרה, תושב ירושלים המזרחית, נעצר בגיל 12 לפני 7 שנים". זה הכול. לא מסע הרצח שלו ושל בן דודו. לא על הפצועים היהודים. שום דבר. רק קריאה לשחרורו בעקבות סבלו בבית הכלא הישראלי.
ארגון "עומדים ביחד" זוכה לתמיכה מצד הקרן החדשה לישראל ומצד קרנות גרמניות המייצגות מפלגות בגרמניה. וכך זוכה נער פלסטיני שטוף מוח שיצא עם בן דודו לג'יאהד רצחני נגד יהודים למעטפת מחבקת שראשיתה בתעמולת כזב של הרשות הפלסטינית והיום מובלת על ידי מרצה בכירה באוניברסיטה העברית ופעילי שמאל הנתמכים על ידי הקרן החדשה והגרמנים.
