לבאי בית החולים הדסה לא ממש חשובה סוגיית החמץ בפסח

מילה לפתיחה: סוגיית הכנסת החמץ לבתי החולים בפסח, שלכאורה הייתה הקש ששבר את גב הגמל מבחינת ח"כ עידית סילמן, לא עניינה את הציבור אפילו דקה לאחר הכרזתה הדרמטית של יו"ר הקואליציה לשעבר. כולם עברו להעלאת השערות פוליטיות ולחילופי האשמות הדדיים. אבל כמו בהרבה מקרים אחרים, הפוליטיקאים מבעירים את האש ומי שנשארים להתמודד עם העולם האמיתי הם האזרחים – אלה שיבואו בשערי בתי החולים בפסח ויעמדו מול סוגיית הכשרות לפסח במקומות ציבוריים. כמו במקרים רבים אחרים נראה שהציבור נכון יותר ממקבלי ההחלטות שלו להפעיל את ההיגיון הבריא ולפתור כל בעיה בלי לעורר מהומות.

אריאל (אריק) בשארי, 60, ישעי
אילנה בשארי, 58, ישעי

על המפה: אילנה: חליתי בסרטן. אני כבר שנה פה. בע"ה נהיה בריאים. בזכותו, תאמין לי. הוא העביר לי את הטיפולים בצחוקים. עזוב את הכאבים, הוא העביר לי את התקופה חבל על הזמן.
אריק: אני מלווה אותה, היא מטופלת. אני קצת דפוק בשכל, זה מוסיף לבריאות. היום אנחנו 17 שנה נשואים, כפרה עליה. מאוהבים כמו בהתחלה.

המצפן: אריק: היה לי טיקטוק אבל לא אהבו מה שכתבתי. הוא חנטריש, הטיקטוק, מביא דעות שמתאים לו ומוריד מה שלא. הייתי כותב על מה שקורה במדינה, פיגועים, עניינים. אני שייך לצד הימני, הצבעתי לליכוד. אבל אני לא פנאט של המפלגה, אכפת לי מהמדינה. הממשלה שיש לנו היום – לא תמצא הרבה אנשים שהיא מוצאת חן בעיניהם. אולי מי שסדיסט ואוהב שמתעללים בו. בתוך כמה חודשים – שחיתויות, אללה ירחמו. אם זה היה קורה אצל נתניהו המדינה הייתה רועדת. ברור, מי שעושה דברים לא טובים, שייכנסו באם־אמא שלו, לא משנה אם ימין או לא. אנחנו רוצים רק להיות קצת שמחים פה במדינה, אבל קורעים אותך במיסוי. כל אחד שבא מחוקק חוק שמתאים לו ולאג'נדה שלו, והאנשים הם אלה שסובלים.

בדיקת חמץ: אריק: ישר אמרתי לאילנה שאני לא שוכח לסילמן מה שעשתה, אבל מקבל אותה בחיבוק. זאת מדינה למען היהודים. ותבין, יש לי חברים ערבים שאני אוהב אהבת נפש, מיריחו ומרמאללה. זה המקום שלי – פלסטין־מה־פלסטין אין דבר כזה – אבל שיהיו איתי בכיף פה. החמץ, בוא נגיד שנראה לי שהוא רק תירוץ. בעלה, אני מאמין, חוטף הרבה מהחבר'ה שלו, וזה השפיע. בטח ישבו להם על הראש, ובצדק. אני שומר כשרות אבל ממש לא אכפת לי מה מישהו אחר עושה. חיה ותן לחיות, זה המוטו שלי בחיים. בחור בא עם חמץ ולא עושה לי דווקא? שיהיה לו לבריאות.
אילנה: זה מקום ציבורי, אני לא יכולה להגיד לאנשים "אל תכניסו". בבית שלי – זה משהו אחר. אתה לא יכול להגיד לאנשים, במיוחד לערבים או גם יהודים שלא שומרים. זה בסדר ומקובל, אין לי בעיה עם זה.

עוזיאל ישראל, 65, הר־אדר

על המפה: אני מחזיק פה את השווארמה מהיום הראשון שלה, כבר 17 שנה. אוהב את התחום. היו לנו, ל"שאול", סניפים כמעט בכל הארץ.

המצפן: אני מתייצב בקלפי כמו שעון, אבל אל תשאל אותי מה הצבעתי. אני לא משתף אף אחד. אפילו לא את אשתי והילדים שלי. הממשלה הזאת לצערי נכשלה רוחבית: ביטחון, כלכלה, ביטחון אישי, בריאות. אני רוצה ממשלה טובה וחזקה לעם ישראל, ולצערי זה לא המצב. היא מורכבת מיותר מדי מפלגות וזה בלתי אפשרי. אי אפשר לחבר בין כל כך הרבה קצוות.

בדיקת חמץ: זאת סוגיה של הרבה שנים פה בבית החולים. צריך לכבד את כולם. זאת עיר של הרבה דתות, ועניין החמץ צריך להיות בהסכמה ולא בכפייה. אנחנו כשרים פה כמובן, ובאופן אישי לא יפריע לי אם כל אחד יעשה את מה שהוא חושב שנכון לעשות – אבל בתנאי שיכבדו. אתן לך דוגמה, אנחנו הרבה שנים פה, עוזרים להרבה אנשים ללא הבדל דת, גזע ולאום. יש פה תושבת עזה שבעלה מאושפז פה – אין לה מה לאכול, והיא יודעת שהיא באה לפה והיא תקבל אוכל בשבילה ובשביל בעלה, בלי שאני שואל שאלות. זה מהבית, אנחנו אנשים של נתינה. אמא שלי חינכה אותנו ככה. גדלנו בעוני, ולכן אני כזה. הילדים שלנו – היום כבר כולם אנשי הייטק.

אורי מור, 27, ירושלים

על המפה: רגע, תן לשים בצד את הבורקס. אני סטודנט לרפואת שיניים, שנה שלישית. התגלגלתי למקצוע במקרה. כשהייתי קטן לא אהבתי רופאי שיניים. ההורים שלי הוציאו הרבה על התחום…

המצפן: אני ממש מנסה להתנזר מפוליטיקה, אחרת אני נשאב ושורף על זה מלא זמן. אני בשמאל־מרכז. בבחירות האחרונות הצבעתי לפיד, ואמשיך להצביע לו. מאוד מעצבן אותי מה שקרה אתמול עם סילמן. הקלות שבה שוברים אמון, זה בלתי נסבל. בנט הרים אותה מכלום, והיא יורקת לו בפרצוף. זה מחלחל לחברה הישראלית. לא אצביע לעולם לבנט אבל אני מאוד מעריך אותו כראש הממשלה. אני מעריך ביצועיסטים שפחות מדברים.

בדיקת חמץ: בדיוק קראתי קצת כתבות על הנושא. מעבר לכך שזאת פסיקת בג"ץ, וגם אין סמכות לכפות איסור חמץ כי זה מתחם ציבורי, אני חושב שהעיסוק בחמץ נהיה דוחה. מעבר לזה שהוא מגביל ציבור שלם – ערבי, חילוני, כאלו שלא שומרים כשרות – הוא יוצר ויכוח דתי שגורם לציבור החילוני שיימאס לו מהציבור הדתי. זה רק מפלג. הרי לא הייתי מגיע עם פיתות לכיתה, כמו שאני לא נוהג ולא עושה על האש ביום כיפור, רק כי אני מכבד. ברגע שזה הופך לחוק, אתה נותן הזדמנות לאנשים לריב.

יקבה גננו, 27, בית־שמש

על המפה: אני לומדת פה סיעוד, שנה שנייה. יש איתי ממש חמודים וחמודות בפקולטה.

המצפן: עצם זה שיש כל כך הרבה אנשים שלא מצביעים – זה אומר הרבה על כמה באמת הנבחרים מייצגים את מה שקורה בעם, וכמה העם שולט באמת במה שיש. אני מצביעה ימין, לא נעים להגיד, אני מאלו שהתבאסו על בנט. אבל אני גם מודעת לזה שהממשלה מושפעת ממדיניות שלא קשורה לישראל, ויש שיקולים גם לטווח הארוך. אז אני לא נורא כועסת.

בדיקת חמץ: האמת, לא שמעתי על מה שאתה אומר. אני עמוק בלימודים. מה היה שם? אם לשמור או לא? אני שומרת, אבל אני חושבת שאפשר לחשוב על אזורים מופרדים וככה יהיה הוגן ומקום לכולם. נניח, יש מחלקות א' וב' – אז מחלקה אחת כשרה לפסח והשנייה לא. אבל שלא יתחילו לחפש לאנשים בכיסים, זאת זכותם המלאה לעשות מה שהם חושבים שנכון בקשר לחמץ.