לאחר יומיים של דיונים, הוועדה המוניטארית בבנק ישראל הודיעה אתמול (ב') על העלאת הריבית בשיעור של 0.25, ל-0.35. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה מאז 2018, לאחר שהריבית ירדה לקרוב לאפס במהלך משבר הקורונה. ההחלטה של בנק ישראל היא ניסיון לבלום את האינפלציה שכבר חרגה מתחום היעד שהציב בנק ישראל, והגיעה ל-3.5%. תחזית המאקרו כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל חוזה כי הריבית תגיע לשיעור של 1.5 אחוזים בשנה הקרובה.
בהחלטתה כתבה הוועדה המוניטארית כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה כי בשלו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
במסיבת עיתונאים שכינס אתמול אמר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי המהלך משקף את מצב הכלכלה הישראלית, שלמדה לחיות לצד גלי התחלואה של הקורונה. "פער התוצר נסגר למעשה וגם שוק העבודה התאושש כמעט במלואו", מסר הנגיד, "הצמיחה החזקה בולטת במיוחד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אלו תוצאות שמאפיינות משק דינמי, עם יכולות התאמה והכלה של מצבים ואתגרים שונים".
עם זאת, הנגיד הוסיף כי התפתחות האינפלציה מהווה סיבה להעלאת הריבית בעת הזאת, באומרו שאנחנו מצויים בנקודת זמן בה שוררת אי-ודאות גבוהה בשל השפעתה של המלחמה באוקראינה והשפעתה על הצמיחה, המסחר העולמי והאינפלציה במדינות אחרות. בנוסף, התפתחותם של זנים חדשים של נגיף הקורונה וגלי תחלואה נרחבים עלולים להביא לחידוש המגבלות על פעילות כלכלית. הנגיד ציין גם כי האירועים הביטחוניים בישראל ואי הוודאות הפוליטית שהתגברה יכולים להשפיע על הפעילות במשק – ועל כן גם על ההחלטות הבאות של בנק ישראל.
עליית הריבית משפיעה על מחירי האשראי במשק, בעיקר על משכנתאות. מי שנמצא במסלולי משכנתא בריבית משתנה, ובמיוחד מי שהגדיל את חלק הפריים במשכנתא שלו, בעקבות החלטת בנק ישראל לאפשר הגדלת מסלול הפריים המקסימלי משליש לשני שליש של המשכנתא, יגלה בקרוב כי הריבית שהוא משלם על המשכנתא שלו גדלה. עם זאת, בבנק ישראל מעריכים שרוב המשכנתאות יתייקרו בכמה עשרות שקלים בחודש בלבד. "יכולת ההחזר של משכנתאות נבחנת על ידינו גם ברמת המשק וגם ברמת הלווה הבודד. תנאי המשכנתא בישראל הם שמרניים, והם לוקחים בחשבון גם העלאת ריבית הרבה מעבר לרמת הריבית הנוכחית", אמר הנגיד.
עליית הריבית יכולה להשפיע על מחירי הנדל"ן, ולצנן את הביקוש לדירות. עם זאת, בנק ישראל לא סבור כי הריבית היא גורם מכריע בעליית מחירי הדיור בעשור האחרון. "עשינו ניתוח וראינו כי הריבית היא כלי משני בנושא הדיור. כדי להוריד את מחירי הדיור צריך להגדיל את ההיצע ולעשות זאת באופן עקבי כי הציפיות של השוק חשובות כאן. התהליך הזה קורה עכשיו והוא שישנה את המגמה בשוק הדיור".
נגיד בנק ישראל הבהיר כי העלאת הריבית כרוכה בתהליכים הקשורים להיצע העולמי, המתקשה לחדש את פעילות הייצור, אך גם לעלייה בביקוש. על אף שבנק ישראל ובנקים אחרים בעולם העריכו בתחילה את העלייה במחירים כתהליך זמני שצפוי לחלוף ולהתאזן, היא התגלתה כגורם המתמשך זמן רב. בהמשך השבוע צפויים להתפרסם נתוני האינפלציה לחודש מרץ ולפי ההערכות היא צפויה להגיע לכ-3.7%.
נגיד בנק ישראל הדגיש כי מדובר עדיין באינפלציה נמוכה ביחס לעולם, וזה ככל הנראה מה שהוביל להחלטה להעלות את הריבית באופן מדורג מאוד. ההחלטה התקבלה רק אחרי שהפדרל ריזרב (הבנק המרכזי האמריקני) הודיע כבר על העלאת ריבית ואף אמר כי צפויות העלאות נוספות, כך שהריבית תגיע עד סוף השנה ל-1.9 אחוזים. בישראל האינפלציה לא גבוהה כמו בארצות הברית, שם עברה את 8%, ועל כן העלאת הריבית בישראל תהיה פחותה.
ההשפעה הגלובלית על ישראל כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, גם היא פחותה בהשוואה למדינות אחרות בעולם: "המלחמה עלולה להוביל להאטה בתהליך ההתאוששות הגלובלית ובעיקר להעיב על שחרור מגבלות הייצור והאספקה העולמיים", אמר הנגיד, "התפתחויות אלו משפיעות על המחירים בכל העולם ובפרט על מחירי האנרגיה, ובעקבות כך, תורמות להתגברות הלחצים האינפלציוניים". ישראל פחות מושפעת מכך בגלל היקפי הסחר הקטנים יחסית עם רוסיה ואוקראינה, והודות לעובדה שישראל נשענת על הגז המקומי לרוב צרכי האנרגיה שלה, המעוגנים בחוזים ארוכי טווח. וכמובן, גם ייסוף השקל ועליות שכר מתונות תרמו לאינפלציה נמוכה יחסית לעולם.
בנוסף, הבנק הדגיש כי שיעור האבטלה נמצא בשפל (3.2% בפברואר), ומספר המשרות הפנויות עדיין גבוה מאוד, כך שמצב שוק העבודה מאפשר העלאת ריבית בעת הזאת.
התחזית המאקרו-כלכלית של חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה כי התוצר יצמח בשנת 2022 בקצב של 5.5% ובשנת 2023 ב-4%. על פי התחזית, האינפלציה צפויה לשהות מעבר לתחום היעד בסוף שנת 2022 ולחזור אל מרכז התחום בסוף שנת 2023. וכן שיעור התעסוקה יוסיף לעלות ושיעור האבטלה צפוי להמשיך לרדת עד לסוף שנת 2023.
הנגיד התייחס לאי הודאות הפוליטית ואמר כי "בסופו של יום הכלכלה לא אוהבת אי ודאות וזה נכון לגבי כל ממשלה". הוא הוסיף: "יש פה תנופה של תקציב ושל תוכניות. השקעות שיכולות להגדיל את הפריון. כדי ליישם את המלאי התכנוני צריך שיהיה תקציב, וככל שאי הוודאות הפוליטית תפגע בכך יהיה לזה גם נטל כלכלי".
הנגיד התייחס ליוקר המחייה ולרמת המחירים הגבוהה בארץ. "יוקר המחייה הוא נושא משמעותי לחברה ולכלכלה הישראלית וחולש על תחומים רבים – מוצרי הצריכה, מחירי הדיור, התחבורה ועוד. אלו משפיעים על כולנו והטיפול בהם צריך להיעשות על ידי יישום של צעדים ורפורמות חשובות, שחלקן כבר מקודמות ומתגבשות על-ידי הממשלה". הוא הדגיש את הגדלת הפריון במשק, באמצעות הקנייה המיומנויות הנדרשות ושיפור משמעותי בחינוך, ובתשתיות הפיזיות והטכנולוגיות בישראל.
