בליץ ערעורים על קולת עונשם של נאשמי פרעות 'שומר החומות' בעכו ובטמרה: פרקליטות מחוז חיפה הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בחיפה 3 הודעות ערעור על קולת עונשם של הנאשמים אחמד שמוך ונדים אנטקלי שהורשעו באירועי ההתפרעות במאי 2021 בעכו. בפרקליטות ערערו גם כן על העונש המקל של מיאתב אבו אלהיג'א שהודה והורשע בהשתתפות באירועי ההתפרעות האלימה בטמרה באותה תקופה.
ערעורי הפרקליטות הוגשו נגד פסיקותיה של סגנית נשיא בימ"ש השלום בחיפה, השופטת טל תדמור-זמיר שבאופן שיטתי מטילה על מורשעים שהשתתפו במהומות הגזעניות גזרי דין מקלים שלא מהווים הרתעה לנוכח היקף האירועים וחומרתם. הערעורים שהגישה הפרקליטות הגיעו בעקבות מדיניותו והנחייתו של שר המשפטים גדעון סער שהורה לגלות אפס סובלנות לסוגיה ולדרוש הרתעה משמעותית, גם אם בערכאות נמוכות יותר, העבריינים הלאומניים לא באו על עונשם.
במסגרת הערעור, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להחמיר את עונשם של הנאשמים, שכן לעמדת המדינה, בין היתר, "העונש אינו מתחשב בסכנה הטמונה בעבירות המבוצעות. החומרה היתרה באירועים דוגמת האירוע שלפנינו טמונה בדינמיקה של ההמון המוסת, כאשר כל מעשה של כל אדם בודד מוסיף ומשלהב את ההמון שסביבו. משכך, אין זה נכון להסתכל באופן צר על מעשיו של כל אדם בנפרד, כאשר הצטברות המעשים יוצרת נחשול של אלימות והרס".
כך למשל, במקרה של אחמד שמוך, תושב עכו שהשתתף בהתפרעות אלימה באיזור מסגד אלג'זאר בעכו, במסגרתה יידה אבנים לעבר שוטרים ובאירוע נוסף שאירע יום למחרת, ידה הנאשם בקבוקי זכוכית לכיוון שוטרים. השופטת טל תדמור-זמיר מבית המשפט השלום בחיפה גזרה עליו עונש כולל של 7 חודשי מאסר בפועל בלבד, כאשר הפרקליטות בקשה מתחם ענישה שינוע בין לפחות 12-24 חודשי מאסר.
נדים אנטקלי, צעיר אחר תושב העיר העתיקה בעכו, הורשע לאחר שהודה כי השתתף בהתפרעות שהתרחשה באזור מסגד אלג'זאר בעכו, במסגרתה יידה אבנים לעבר השוטרים. ובנוסף הצטרף למתפרעים אשר יידו אבנים וחסמו את הכביש באזור "שאט אל ערב" בעיר העתיקה בעכו והמשיך ויידה אבנים לעבר שוטרים בנקודות נוספות בעכו. הוא גם לקח חלק בהתפרעויות בסמוך למלון האפנדי וברח מהמקום לאחר שדלת המלון הוצתה באש ובשריפה נהרג חתן פרס בטחון ישראל אבי הר אבן. אנטקלי חזר לאחר מכן למוקדי ההתפרעויות והמשיך ביידוי אבנים לעבר השוטרים. למרות שהשופטת תדמור-זמיר הסכימה כי מעשיו חמורים ויש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה שבכוחה "לרסן התפרעויות שעלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה", הטילה עליו עונש של 8 חודשי מאסר בלבד, וכן מאסר על תנאי ופיצוי בסך 3,000 ש"ח . למרות שהמדינה בקשה מתחם ענישה שינוע בין 2-4 שנות מאסר. בפרקליטות דורשים להשיב את אנטקלי לכלא לתקופת ריצוי עונש נוספת, זאת מאחר והוא שוחרר מייד עם קבלת גזר הדין בשל העובדה כי השופטת קבעה שיש להסתפק בזמן תקופת מעצרו בעת ההליכים נגדו.
בתיק אחר שהגישה בו הפרקליטות ערעור דרשה מהמחוזי בחיפה להחמיר את עונשו של מיתאב אבו אלהיגא מהעיר טמרה שהורשע על פי הודאתו בעבירות התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. המדינה עתרה להטיל על הנאשם עונש במתחם שנע בין 18-30 חודשי מאסר בפועל אך גם כאן גזרה סגנית נשיאת בית המשפט, השופטת טל תדמור-זמיר עונש בן 8 חודשי מאסר בלבד ובכך, למעשה שוחרר הנאשם ממאסר במועד מתן גזר הדין. גם בתיק זה ביקרו בפרקליטות המדינה בחריפות את השופטת זמיר והלך הרוח של מערכת המשפט שאינם תופסים את חומרת האירועים האלימים-גזעניים ואת משמעות חלקם של המורשעים בהם. בבקשת הערעור נכתב כי "על בית המשפט להסתכל על מכלול ההתפרעות ועל הסכנה הטמונה בהתנהגותו של המשיב שבחר להצטרף להמון המתפרע ולקחת חלק באותם מעשים אלימים. באירועי התפרעות המוניים, הצטברות המעשים יוצרת גל אלימות והרס, ודי בעצם הבחירה להצטרף למעשים אלה, כדי ללמד על החומרה היתרה המצדיקה ענישה מחמירה".
בעמדת הפרקליטות בהודעות הערעור, שהוגשו ע"י עו"ד ליאן מזרחי אלבאז, עו"ד מונא מנסור סאלח, ועו"ד רונית גרניק סופר, נטען כי העונש שהושת על כל אחד מנאשמים "אינו הולם את חומרת מעשיו, את נסיבות ביצוע העבירות וכן את הפוטנציאל הרב לגרימת נזק הגלום בהן, ובכך החטיא את עקרון ההלימה, שהינו העיקרון המנחה בענישה". בפרקליטות דורשים מבתי המשפט ליישם את הנחיית בית המשפט העליון בערעורו של מוחמד אסווד שיש להחמיר בענישה באירועי הפרעות האלימות שהשתוללו ברחבי המדינה בחודש מאי אשתקד.
בתוך כך, אמש בפרקליטות המדינה פנו בדחיפות לבית המשפט העליון בבקשת ערעור נגד קלות עונשו של נאשם שהורשע בהחזקת נשק ונידון לעונש של 10 חודשי מאסר בלבד. זאת לאחר שבשבוע שעבר פסק השופט ארז פורת מבית המשפט המחוזי בחיפה את העונש המקל בעניינו של אחמד קדורה, תושב נחף שבגליל שהחזיק ברשותו אקדח גלוק, תחמושת ואמצעי לחימה. בבקשת הערעור תבעו אנשי הפרקליטות מבית המשפט העליון "להתייצב להגנתם של אזרחי מדינת ישראל, ויישובי החברה הערבית בפרט", ולממש את הנחיית בית המשפט העליון ומערכת החוק, "להחמיר באופן ניכר בענישתם של מי שביצעו עבירות נשק, בפרט בעת הזו, נוכח היקף וממדי העבירות שהפכו זה מכבר למכת מדינה".
