כשהתרחיש הביטחוני מזהיר מהתפרצות אינתיפאדה בגלל הר הבית, הפלסטינים למדו שהמתחם הקדוש הוא הבטן הרכה של בכירי מערכת הביטחון והפכו את המקום למלחמה על נרטיב. מדהים לראות כמה הזהרות יוצאות מפי גורמים בכירים הקוראים בעיקר ליהודים לא לעורר פרובוקציות בהר. זאת מהחשש להתלקחות ביטחונית במקום שכמובן תשליך על שאר הגזרה.
אף אחד לא מגנה את הפרעות שמבצע ההמון הפלסטיני שתוף השנאה וההסתה בשוטרים בהר הבית. רבים מהם רוגמים באבנים שוטרים במקום לעסוק בתפילות ולנהוג בכבוד במקום. בכל פעם מחדש נדמה שחכנו מה באמת חשוב בהר הבית, המקום המקודש לשתי הדתות הפך לגחל שמצית את המהומות בכל ירושלים, בקו התפר, ביו"ש ועכשיו גם בעזה וביישובים המעורבים. במציאות הזאת ישראל שוב נופלת בפח ומשרתת את הטרור ולא את המתונים.
אומנם קשה מאוד להיכנס לנעליים של מערכת הביטחון, שצריכים לשים על שולחן מקבלי ההחלטות עמדה ברורה. אף אחד לא יודע מה ילד יום, ונדמה כי כל אירוע, ולו הקטן ביותר, יהיה זה שיהפוך את חול המועד לסיוט ביטחוני.
אך במצב בו מעניינת את ראש הממשלה ושר הביטחון רק שרידותם הפוליטית, הם יאמצו כל מדיניות שתונח על שולחם. הם יודעים שבפועל אף אחד לא שולט על מה שקורה בהר הבית, כך קרה שגם המדינה שאמורה להיות הגורם המאזן הפכה להיות מוטה לטובת הטרור והכאוס.
מספיק לקרוא את כותרות העיתונים הפלסטינים כפי שמביא אותם העיתונאי יאסר עוקבי, כדי להבין כמה הסתה מופצת ברשת אל-קודס. הנה דוגמא אחת, "203 מתפללים נפגעו וכ-400 נעצרו בפשיטה אלימה על אלאקצא". באלאיאם פורסם על "פשיטת השחר על אלאקצא: 158 נפגעים, יותר מ-476 עצורים והרס רב". גם באלחיאת אלג'דידה נכתבו כותרות מסיתות, "התנגדות עם קול המואזין עם שחר", ובפלסטין נכתב כי "הכיבוש הפך את אלאקצא לזירת קרב".
כמובן שאין קשר בין מה שמדווח לעולם הערבי לבין המציאות בשטח, וברשתות החברתיות זה נראה עוד יותר גרוע. את הנזק יהיה קשה מאוד לתקן, נדמה כי ישראל נגררת תמיד לצד של הטרור, כך שהמצב רק ילך ויחמיר.
הבוקר (א') מצטרף לבלגן גם משבר קואליציוני בו מפלגת רע"ם מאיימת שאם ישראל לא תרגיע את צעדיה מול הטרור, הקואליציה תתפרק. עכשיו נשאלת השאלה כמה עוד אפשר להתקפל מול הטרור וכמה נזק עוד עתיד להיגרם?
