אם הילדים נשארים ערים בליל הסדר בגלל אפיקומן ומתנות, המבוגרים שבחבורה נשארים ערים כדי לשיר את הפזמונים שבסוף ההגדה. ככה זה בעם שתחביבו הוא שירה בציבור. אנחנו מתקרבים לשביעי של פסח, שהוא בעצמו חג של שירה, שירת הים, שהיא שירת ההודיה הגדולה. מסורת ימי הזמר העברי בחולון בימי הפסח מתחדשת ומתאפיינת באמירת תודה, בפסטיבל שכולו מחוות ליוצרות וליוצרים של הקלאסיקה הישראלית.
ערב הפתיחה, שהתקיים אמש (ב'), כלל מופע בשם "בארץ אהבתי" שהוקדש למלחין מוני אמריליו במלאת לו 90 אביבים. מי שמאות מנגינותיו היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית: ”עץ האלון”, “ומתוק האור בעיניים”, "היום היום”, “בארץ אהבתי" ועוד. מופע קאמרי קטן וענוג: פסנתר, אקורדיון, כלי נשיפה וקונטרה בס. בלי אפקטים של עשן ותאורה ומסכי וידאו מתוחכמים וגם בלי ציניות. רוחמה רז, דורית ראובני, לאה שבת וששי קשת הוותיקים והאהובים גילו איכויות קוליות מעולות והזכירו שמחוץ לעולם תוכניות הריאליטי יש זמרים עם עומק וקילומטרז', שפשוט יודעים לשיר ושרים מילים עם תוכן של ממש. אווירה מתוקה של ארץ ישראל הטובה.
מופע הפתיחה הרשמי "שלוש אהבותיי", באולם גדול ומלא מפה לפה, היה ערב מחווה והענקת פרס ליוצרת שעשרות רבות משירים שכתבה נכנסו זה מכבר לפנתיאון הזמר הישראלי, ושבאופן אישי אני מחבב מאוד ושמח על הזכות להכירה – תלמה אליגון רוז. "שלוש אהבותי", "ילדונת", "דרך רחוקה", "איפה את אהובה", "יונה עם עלה של זית", "אל ארץ צבי" ועוד שירים רבים, מוכרים ואהובים שבוצעו בליווי תזמורת סימפונט רעננה בעיבודים נהדרים של המנצח דוד זבה, שהצליח לגרום אפילו לשיר-פתיח לתוכנית טלוויזיה לילדים שיצרה אליגון, "הצריף של תמרי", להישמע כקלאסיקה מרשימה. לצד זמרים כאסתר רדא, נתן דטנר, קרן הדר ועוד, שרה גם אביגיל רוז, בתה של כלת הערב. אבל הקהל חיכה כל הערב בעיקר ליהורם גאון, שאכן היה במיטבו.
למרבה השמחה, גם קהל צעיר – ולא רק בני גילו של יהורם גאון – מגיע לפסטיבל. כשבני הנוער שבהם משתלבים ורוקדים באירועי השירה החינמיים שברחבת התיאטרון.
עוד בפסטיבל היום ומחר: מופע משותף של אסתר עופרים עם יוני רכטר; מחווה נוספת למשורר והפזמונאי יורם טהר לב שהלך השנה לעולמו, שיבצעו שלוש זמרות אופרה. וכן מופע עם שירי המשורר והסופר יעקב שבתאי. מירי מסיקה מקדישה מופע חדש לשירי נתן אלתרמן ובתו תרצה אתר. והופעות תודה נוספות בפסטיבל מוקדשות למלחין הצבר הראשון, דוד זהבי, שמאות מנגינותיו הן כבר קלאסיקה ישראלית ולו זכויות רבות בהפיכתנו לאומת שירה בציבור; ולשיריו של הזמר ליאור ייני.
הקסם בפסטיבל הזה, מעבר לדמויות היוצרות והיוצרים – המשוררים, המלחינים והזמרים האהובים – שמרגש להכיר, להאזין ולהצטרף לשירתם, מצוי גם בתוכן השירים. שירים שרצופים אהבה לארץ, ליופייה, לטבע שלה ולאדם שבה, ומזכירים לנו את כל מה שאנחנו אוהבים בארץ אהבתנו. אל ארץ אהבתי יבוא עולה רגל, בשעה טובה, בשעה ברוכה, המשכיחה כל צער.
