בפעם השלישית בתוך שבוע, פונה יושב ראש הרשות לבית החולים. מצבו הרפואי מדרדר בחודשיים האחרונים, וגורמים פלסטינים מגדירים אותו בין מצב קשה לאנוש אך יציב. מנהל בית החולים ברמאללה יצא לתקשורת כדי לשדר עסקים כרגיל וציין כי אבו מאזן הגיע לבית החולים כדי לבצע בדיקות שהסתיימו בצורה טובה. למרות ההצהרה הלילה, פורסמו דיווחים שאבו מאזן סובל מחום גבוה ומדלקת ראות. אך יועציו מכחישים זאת ומציינים כי ישתחרר בקרוב מבית החולים.
אבו מאזן בן 83. הוא מעשן כבד וסובל מבעיות לב שגררו צינתורים חוזרים. את ביקורו בארה"ב בפברואר האחרון סיים בבדיקות בבית החולים בולטימור, שם נלקחה ממנו בדיקת ביופסיה, שעל פי מקורביו יצאה תקינה. הבעיות הלבביות שלו וגילו המתקדם הובילו למצב שבו קרדיולוג נמצא לצדו באופן קבוע. לוועידה האסלאמית שהתקיימה בסוף השבוע באיסטנבול, הוא שלח את ראש הממשלה הפלסטיני רמי חמדאללה. כאשר רופאיו ציוו עליו להישאר בבית.
בכל פעם שמדברים על מצבו הרפואי של אבו מאזן, נפתחת שאלת היורש. על פי החוקה, ביום שאחרי הראיס ימונה סגנו, מחמוד אל-עלול כמחליפו, אבל יהיה זה רק מינוי זמני והכרזת פתיחת מלחמה פנימית בין הטוענים לכתר. לצד זאת, בכלי התקשורת הפלסטיניים כמעט שלא עוסקים בעניין, ונמנעים מלגעת בתפוח האדמה הלוהט שנקרא קרב הירושה. גם מי שרואה את עצמו כמתאים לתפקיד, לא ממהר להרים את הראש, עד שהעניין יהיה סופי. נראה כי הפלסטינים לא נערכים בהתאם ליום שאחרי המנהיג הקשיש.
השמות המרכזיים שנמצאים בזירה הפלסטינית הם מאג'ד פארג', ראש המודיעין הכללי הפלסטיני, שבשנים האחרונות התלווה אל אבו מאזן לפגישותיו בחו"ל עם מנהיגי העולם והיה גם מעורב בשיחות שהיו אמורים לקדם משא ומתן מול ישראל.
שם נוסף, שנחשב לחביב דעת הקהל הפלסטינית, הוא מרואן ברגותי, שהיה מנהיג גדודי חללי אל-אקצא של פתח. העובדה שהוא נשפט לחמישה מאסרי עולם, הופכת אותו לדמות ייצוגית ברחוב הפלסטיני, אבל במישור הפוליטי אבו מאזן דאג לצמצם את כוחו והשפעתו.
ג'יבריל רג'וב, מי שהיה ראש המודיעין המסכל באיו"ש, מתעסק בימים אלו בענייני ספורט כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל הפלסטינית. הפוזיצייה הא-פוליטית כביכול, לא מונעת ממנו להזיז עניינים מתחת לפני השטח ולהכין את הקרקע לקראת השיבה לקדמת הבמה.
מוחמד דחלאן, מי שהיה ראש המודיעין המסכל ברצועת עזה, נחשב לשנוא נפשו של אבו מאזן. במצוות הראיס הוא סולק מתנועת פתח וניסיון לעצור אותו בעוון חתירה תחת השלטון, הובילה לבריחתו לאיחוד האמירויות. ההשפעה שלו ברצועה, הקשרים שיש לו עם ארגון חמאס ועם המצרים, והקשרים שהקפיד לשמר ביהודה ושומרון, בין היתר באמצעות מימון וחימוש תאים המתנגדים לרשות הפלסטינית, יכולים לסמן איזה שהוא קאמבק, אך ברור שזה ייתקל בהתנגדות מהמקומיים.
רמי חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני הנוכחי, נחשב לאדם לא חזק מספיק כדי לעורר התנגדות של מישהו מהכרישים הפלסטינים, לכן שמו עולה כסוג של בחירת אין ברירה, שתשמר את היציבות המעורערת של הרשות הפלסטינית.
אבו מאזן אוחז כיום בשלושה תפקידים מרכזיים, יושב ראש הרשות, יושב ראש אש"ף, שאליה כפופים כלל הפלגים הפלסטיניים, ויושב ראש תנועת פתח. קשה להאמין שגורם אחד יוכל להמשיך את השלטון הריכוזי שהנהיג מאז נכנס לתפקיד ב-2004. הסבירות שתפקידיו השונים יתפזרו בין מספר בכירים, היא בהחלט גבוהה. השיח הוא על מועצה שתקיים את מה שנקרא הרשות הפלסטינית, ותדאג להנשים אותה.
