בשעה שהיא מתמודדת מול איום מחודש מהקרמלין, אירופה מתכוננת לעלייתו האפשרית של איום מבפנים, שעלול לחזק את מוסקבה, לשבור את האיחוד האירופי ולהחליש את ברית נאט"ו ברגע המתוח ביותר ביבשת מאז נפילת חומת ברלין. מארין לה־פן, יקירת הימין הקיצוני שקיימה קשרים חמים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מתמודדת זו הפעם השלישית לנשיאות צרפת, ויש לה סיכוי לנצח בהתמודדות.
זהו המרוץ המוצלח ביותר של לה־פן: סקרים שפורסמו לקראת הסבב השני של הבחירות, שייערך ביום ראשון, מעידים שהיא במרחק נגיעה מכיבוש ארמון האליזה. פקידי ממשלה מפורטוגל ועד לטביה חוששים מכך שהיא תנצח, ובראש המעצמה הגרעינית היחידה באיחוד האירופי תעמוד מנהיגה ידידותית לרוסיה. גם וושינגטון תתמודד עם אתגר אסטרטגי חדש: צרפת בהנהגתה עלולה לערער את התמיכה של נאט"ו באוקראינה, ולהעדיף את האינטרסים של מוסקבה. לפני פלישת רוסיה לאוקראינה הציעה לה־פן ברית צרפתית־רוסית חדשה, והבטיחה לכרות כזו גם אם תעורר עיצומים אמריקניים. היא אמרה שאוקראינה נופלת ב"תחום ההשפעה" של רוסיה. ב־2014 גם הגנה על סיפוחו של חצי האי קרים לפדרציה הרוסית.
כעת, אף שהתרחקה מפוטין, אמרה לה־פן שתשקול לעצור את העברת הנשק הצרפתי לאוקראינה, וברגע שהמלחמה תסתיים תנסה לתווך "התקרבות אסטרטגית" בין נאט"ו למוסקבה. בלטביה ובמדינות הבלטיות האחרות מתגברות הקריאות לחזק את נאט"ו אל מול הסכנה הגוברת ממוסקבה; לה־פן, מזהירים שם, עלולה להחליש את הברית בתזמון הגרוע ביותר.
בימים האחרונים דחתה לה־פן כל "הכפפה לחסות אמריקנית" והביעה אי נוחות מהמחשבה על חיילים צרפתיים תחת פיקוד זר. היא הפסיקה לדרוש את נטישת הברית לחלוטין, ואמרה שתדבק בסעיף 5 באמנת נאט"ו המחייב את המדינות החברות להגן על אחרות במקרה שיותקפו; אולם היא התחייבה לחלץ את צרפת ממבנה הפיקוד הצבאי של נאט"ו ולהרחיק אותה מכל צבא אירופי עתידי. העמדה הזו עלולה לפגוע בתיאום ובתכנון, ולהעלות ספקות לגבי עתידה של נאט"ו.
"הכול מתחיל לאט", אומר ריהרדס קולס, ראש ועדת החוץ בפרלמנט של לטביה. "היא ממתיקה את הרטוריקה שלה. אין לנו אשליות לגבי מי היא, מה היא מייצגת וסדר היום שהיא מקדמת כבר שנים". לדבריו, לה־פן משתמשת ברטוריקה פרו־רוסית שמטרתה לערער את האיחוד האירופי ולפצל את נאט"ו.
לה־פן אכן נמנעה מלקרוא בגלוי לפרישה מהאיחוד האירופי ומגוש המטבע המשותף, אך מבקריה אומרים שהיא רק החליפה את העמדות האלה ברעל שפעולתו איטית יותר: הצעותיה – כולל החזרת ביקורת הגבולות, מתן העדפה לאזרחים צרפתים בהטבות מסוימות, הצבת החוק הצרפתי מעל החוק האירופי וקיצוץ בתקציבים המועברים לבריסל – מנוגדות לעקרונות קבוצת המדינות, ועלולות להרוס את האיחוד האירופי מבפנים.
מתנגדיה מזהירים שהיא תמהר ליישר קו עם ממשלות הונגריה ופולין במאמציהן להתריס נגד האיחוד האירופי. היא גם עלולה לתת תנופה לכוחות הימין הקיצוני באיטליה ובספרד, שהחלו לצבור תאוצה לאחר תקופות של קיפאון פוליטי. אנריקו לטה, ראש ממשלת איטליה לשעבר וראש המפלגה הדמוקרטית של איטליה, אומר שהתגובה הראשונה שלו להתחזקות התמיכה בלה־פן בצרפת הייתה "פחד". היא עדיין האנדרדוג, והוא מאמין שהיא לא תנצח, "אך אם זה יקרה, זה יסמן את הסוף של אירופה. אני לא חושב שהאיחוד האירופי יכול לשרוד את זה".
בספרד, מפלגת הימין הקיצוני "ווֹקְס" הבטיחה לאחרונה הסדר של ממשל משותף במחוז קסטיליה ולאון מצפון למדריד; באיטליה יתקיימו בשנה הבאה בחירות שיאפשרו לפופוליסטים מהימין הקיצוני להרכיב קואליציית שלטון. "אני חושש מאפקט דומינו", אומר לטה. "זה מזכיר לי את מה שקרה ב־2016 עד 2018, עם בחירתו של טראמפ. אני חושש שלניצחון שלה תהיה אותה השפעה על דחפים פופוליסטיים ואנטי־אירופיים שכבר נוכחים בפוליטיקה האירופית, ויקבלו דחיפה חזקה מאוד".
עמדתה הפייסנית של לה־פן כלפי מוסקבה, לפי פרשנים, מסרבלת את המאמץ של ארה"ב ואירופה לבודד את פוטין. לה־פן מתנגדת לתוכניות לגמילה אירופית מנפט וגז רוסיים, ועלולה להתנגד לחרם האירופי על הגז הרוסי. עמדתה עשויה לחזק את הקרמלין דרך קשירת ידיו של הגוש בכל צעד נוסף נגד רוסיה.
מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ביקשה לה־פן להצדיק את יחסיה בעבר עם פוטין ולרמוז ש"שינתה את דעתה" על המנהיג הרוסי. היא תיארה את החיזור שלה אחרי הקרמלין כחלק ממאמץ להציב בראש את האינטרס של צרפת, ולמנוע ממוסקבה לחבור לסין. אך לפי פרשנים, ניצחונה יועיל למוסקבה. "אם היא מנצחת, פוטין מנצח", אומר לטה. "ההשתלבות באירופה היא שתפסיד".
אף שפיגרה אחרי מקרון ברוב הסקרים, לאחרונה צברה לה־פן תנופה. הצרפתים מתמודדים עם אינפלציה וכוח קנייה צונח, נושאי יסוד שמחזקים את מעמדה של המועמדת הקוראת תיגר על השלטון הקיים. סדר היום הפופוליסטי שלה במדיניות הפנים, טוענים משקיפים, עשוי להיתקל בהתנגדות בפרלמנט, במיוחד אם בעלות בריתה לא יצליחו בבחירות הפרלמנטריות ביוני. אך באופן מסורתי, הרשות המבצעת בצרפת מחזיקה בכוח בלעדי כמעט בענייני חוץ – עובדה שמעוררת תבהלה ברוב היבשת.
בגרמניה החששות גבוהים במיוחד. ניצחון של לה־פן יתקע טריז בין ברלין לפריז, שיחד קובעות לא פעם את כיוון המדיניות האירופית. בנאום בחירות בשבוע שעבר לא הפגינה לה־פן אהבה למערכת היחסים הזו. היא הבטיחה לשים סוף למיזמי הגנה משותפים של צרפת וגרמניה, בגלל "הבדלים אסטרטגיים בלתי ניתנים לגישור". היא מתחה ביקורת על כך שגרמניה מסרבת להשתמש בתחנות כוח גרעיניות, ואמרה שצרפת לא תתמוך בהצעה להעניק לגרמניה מושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם.
"כולנו חייבים עכשיו להתאחד מאחורי עמנואל מקרון", צייץ מייקל רוט, יו"ר ועדת החוץ של הבונדסטאג. "זה הוא או נפילת אירופה המאוחדת. זה נשמע דרמטי, אבל זה נכון". בחירתה של לה־פן עלולה להוביל ל"התמוטטות האיחוד האירופי", טען ריינהרד בוטיקופר, חבר ותיק בפרלמנט האירופי ממפלגת הירוקים בגרמניה, בריאיון בעיתון "דר טגשפיגל". "בלי צרפת האיחוד האירופי לא יכול לתפקד".
דיפלומטים בבריסל, בירת האיחוד, רואים בעלייתה האפשרית של לה־פן לנשיאות צרפת "שידור חוזר" סוריאליסטי של ניצחונו של טראמפ בארה"ב ושל ניצחון תומכי הברקזיט בבריטניה, אך הפעם בלב אירופה. "אני פשוט לא מאמין שהם יצביעו לבובה של פוטין", אומר דיפלומט אירופי אחד שסירב להיחשף בשמו, "אבל מצד שני לא יכולתי לדמיין שמישהו יתמוך בטראמפ, או שהבריטים יצביעו בעד ברקזיט".
המצע הימני הקיצוני של לה־פן יצר חיבור משונה עם חלקים אחרים באירופה, ובהם ממשלת פולין השמרנית. ורשה היא מתנגדת חריפה של מוסקבה, אך בכל זאת ראתה בלה־פן בעלת ברית אסטרטגית במאבקה בבריסל.
במרכז אירופה מכירים בכך שגם מקרון חיזר אחרי הקרמלין לאורך השנים, וגם ששגה בימים שקדמו לפלישה לאוקראינה וביקש להרגיע באופן אישי את פוטין במוסקבה. החודש, לאחר שראש ממשלת פולין מָטֶאוּש מוֹרָבְיֶיצקי השווה את שיחותיו של מקרון עם פוטין למשא ומתן "עם היטלר", השיב המנהיג הצרפתי בבוטות וכינה את מורבייצקי "אנטישמי ימני־קיצוני שמחרים להט"בים".
"כשהם תוקפים את מקרון ברגע הזה הם תומכים בעצם בלה־פן, בניגוד לאינטרס הפולני", אומר יאצק קוצ'רצ'יק, ראש המכון לענייני ציבור בוורשה. "בחירתה תהיה אסון לפולין, כי היא תחליש את אחדות המערב. זה פזיז לחלוטין וחסר אחריות. קוצר ראות אידיאולוגי".
עם זאת, שר ההגנה של לטביה אַרְטִיס פַּבְּרִיקְס אומר שהמפסידה הגדולה ביותר מניצחון לה־פן תהיה צרפת עצמה: "אם היא תנצח, צרפת תהיה מושבתת באיחוד האירופי", הוא מסביר. "היא עשויה להוציא את חיילי צרפת מהמדינות הבלטיות. אבל אם מארין לה־פן תיבחר, אולי טוב שחייליה לא יהיו אצלנו".
