היה קשה להתעלם משביעות הרצון המופגנת של שר הבריאות ניצן הורוביץ כשהציג בחורף את מדיניותו החדשה של משרד הבריאות לגבי "'טיפולים' להמרת הזהות המגדרית והנטייה המינית", כפי שנאמר בכותרת חוזר המנכ"ל שעסק בנושא.
במסיבת עיתונאים חגיגית לפני כחודשיים עמד יו"ר מרצ, חבר קהילת הלהט"ב בעצמו, והצהיר ש"חוזר המנכ"ל של משרד הבריאות קובע באופן חד וברור – נטייה מינית אינה בעיה רפואית או נפשית הדורשת טיפול רפואי, ואין גם דרך קלינית לשנות אותה. משרד הבריאות אוסר על כל גורמי המקצוע להציע או לתת 'טיפול' כזה".
כשהורוביץ חגג, היו מי ששמחו פחות. ממכתב ששלח עו"ד מיכאל דבורין למשרד הבריאות עולה כי בעקבות המדיניות החדשה, מטופלים דתיים הנמצאים במהלך טיפול פסיכולוגי, שנועד לדבריהם ליישב בין משיכתם למין הגברי ובין היותם שומרי תורה ומצוות, קיבלו הודעה מהפסיכולוג המטפל בהם כי אינו יכול להמשיך בטיפול, מחשש להתנכלות מצד משרד הבריאות.
מסיבות ברורות דבורין מבהיר שאינו יכול לחשוף את שמות המטופלים שפנו אליו, אולם הוא מספר שגם מטפלים אחרים שלקוחותיו ניסו לפנות אליהם אמרו שלא יוכלו לסייע.
"חשוב להדגיש באופן שאינו משתמע לשתי פנים – האנשים שאני מייצג אינם מקבלים 'טיפולי המרה' בשום צורה", אומר עו"ד דבורין. "איש לא מנסה להשפיע עליהם לשנות את נטיותיהם בכל דרך. הם מקבלים ייעוץ נפשי שנועד לתת להם כלים להתמודד עם משיכתם לבני מינם במסגרת הדתית שהם חיים בה, ובמקביל לעבור תהליך של בירור סביב המשיכה הזאת שלהם.
"חוזר המנכ"ל אומנם אינו אוסר מפורשות את הטיפול שהלקוחות שלי עוברים, אולם בפועל החשש שלהם ושל המטפלים הוא מ'טרור לגאלי', היינו שהמדיניות החדשה תביא לכך שירדפו כל מטפל שנותן ייעוץ להומוסקסואלים מהמגזר הדתי, וגם הערבי, שנמצאים בתהליך של בירור נטייה מינית".
הפסיכולוג י', שמסיבות מובנות ביקש להישאר בעילום שם ופרטיו המלאים שמורים במערכת, מסכים: "משמעותו של חוזר משרד הבריאות מעורפלת, אבל בפועל כפסיכולוג אני בהחלט חושש שאם מטופל יגיד לי שהוא בא לברר את זהותו המינית ואולי גם לנסות ולשנות אותה, ואני אסכים לטפל בו בהתאם למטרות שהוא הצהיר עליהן, עלולים לשלול לי את הרישיון.
"יש בהחלט אנשים שאינם פסיכולוגים מורשים שמבצעים טיפולים בעייתיים שאני מתנגד להם מכול וכול. הדבר הבעייתי ביותר הוא שמגדירים להם מראש, במפורש או בשמות מכובסים, שמטרת הטיפול היא לעזור להם 'לצאת מזה'. יש להם גם הצלחות, אבל יש גם כישלונות מכוערים מאוד של אנשים שהתהליך הותיר בהם צלקת עמוקה. רבים ממובילי ניסיונות החקיקה וצעדים אחרים נגד טיפולי המרה הם נפגעי המקומות הללו.
"הטיפול שאני ופסיכולוגים אחרים עורכים הוא אחר לגמרי. בקליניקה מתקיים תהליך מקצועי שבו אני מקשיב לבקשתו של המטופל בדיוק כפי שאני מקשיב לבקשה של כל מטופל בכל נושא, אבל אני מבהיר לו מראש שאין לדעת מה יקרה במהלך הטיפול. יש לי מטופלים שאני אוהב מאוד, שעשו איתי יחד עבודה עמוקה וכיום הם עמוק בסצנת הלהט"ב – ויש מטופלים אחרים, שמצאו בתוכם צדדים הטרוסקסואליים שלא הכירו, התחתנו עם בת זוג, הקימו משפחה, וממעקב אחריהם אני יודע לומר שטוב להם.
"אני לא יורה את החץ ומצייר סביבו מטרה. אני מנסה לעזור למטופל, ויקרה מה שיקרה, בדיוק כמו שקורה עם כל מטופל אחר שמגיע עם מטרה לטיפול".
לדברי י', יש הבדל גדול בין "טיפולי המרה", שגורמי המקצוע מסכימים שהם פסולים, ובין הטיפול שהוא ופסיכולוגים אחרים מעניקים, אולם חוזר המנכ"ל אינו מתייחס רק אליהם. בלשון החוזר כפי שפורסם באתר משרד הבריאות, "טיפולי המרה הם כל טיפול או ייעוץ הניתן בכל דרך, ושמטרתו לשנות, כביכול, את הזהות המגדרית ואת נטייתו המינית של אדם, לרבות טיפול שיחתי, תרופתי, התנהגותי או חינוכי, בין שניתן על ידי בעל מקצוע ממקצועות הרפואה והבריאות ובין שניתן על ידי המציגים עצמם כבעלי מקצוע כלשהו".
"זו הגדרה מעורפלת", אומר י', "אבל לכאורה המשמעות שלה היא איסור על כל טיפול שמטרתו לשנות את נטייתו המינית של מטופל, גם אם זו המטרה שהוא הגיע אליי איתה. אני מבין שיש פה בעיה כי גם מטפלי המרה אומרים שאינם עושים טיפולי המרה, וזה מאוד מסבך את הדברים, אבל שני ההבדלים הגדולים הם ברמה המקצועית של המטפלים ובהגדרת מטרת הטיפול.
"משרד הבריאות עשה קפיצה תודעתית שקבעה שגם טיפול פסיכולוגי סטנדרטי, טיפול על ידי שיחה, אסור אם זו המטרה שלו. אבל את מטרת הטיפול לא אני קובע, אלא המטופל. כל עוד מטרת הטיפול אינה לפגוע באחרים, מדוע שלא אעזור לו? עד המדיניות החדשה זה היה מותר, והיום יכולים אולי לשלול לי את הרישיון".
המכתב ששלח עו"ד דבורין למשרד הבריאות טוען לא רק לאי בהירות של חוזר המנכ"ל, אלא גם יוצא מפורשות נגד מטרותיו. "החוזר יוצר הפליה בין האיסור שהוא מטיל על טיפולים פסיכולוגיים ובין ההיתר לעריכת ניתוחים בלתי הפיכים לשינוי מין, שזוכים לעידודו ואף למימונו של משרד הבריאות", אומר דבורין. "משרד הבריאות נותן מחד גיסא דרור למי שאינם מרגישים בנוח בגופם, אך מאידך גיסא מונע ממי שאינם מרגישים בנוח עם נטיית נפשם, או עם שילובה בהמסגרת הדתית של חייהם, את הגישה לטיפול שבפועל עוזר להם".
למשרד הבריאות פנתה גם עו"ד צפנת נורדמן, המייצגת מטפלים העוסקים בתחום ומטופל בשנות העשרים לחייו שנעזר בתהליך פסיכותרפי שלהבנתם נאסר לפי חוזר המנכ"ל.
כמו עו"ד דבורין, עו"ד נורדמן טוענת כי חוזר המנכ"ל הוא "כפייה שלטונית של אמונות ודעות", ו"הוראה מנהלית מסוכנת ופוגענית כשלעצמה, אשר אף מהווה תקדים מסוכן".
"מיותר לציין שלקוחותיי אינם מבקשים לקבוע שנטייה מינית כלשהי היא 'בעיה' שדורשת טיפול", אומרת עו"ד נורדמן. "'בעיה' היא עניין סובייקטיבי ומצוקותיו של אדם הן נושא אינטימי ששייך לו ולו בלבד. לא משרד הבריאות ולא כל גורם אחר יקבעו זאת עבורו.
"כל אדם בן חורין לבטא את מצוקותיו ולבקש סיוע לפי ראות עיניו. איש אינו רשאי, בוודאי לא רשות שלטונית, לקבוע לאדם מה מותר שיפריע לו ומה אסור, מה הוא רשאי לומר על ספת הפסיכולוג ואיזה קול עליו לדכא, אילו יעדים ושאיפות מותר לו לקבוע לעצמו ואילו אסור. יש מי שטוב ונוח ולו בנטייתו המינית, ויש מי שחש מצוקה בעקבותיה. תחושתו של מי שטוב לו אמיתית ואסור לזלזל בה, אבל תחושתו של מי שלא טוב לו אמיתית לא פחות. לאדם כזה מותר לפנות לפסיכולוג ולקבל סיוע פסיכותרפי רגיל ומקובל".
במכתביהם מציגים עורכי הדין נורדמן ודבורין מסכת שלמה של טיעונים בדבר הבעייתיות החוקית והמקצועית שבחוזר המנכ"ל. החל בתקדים של התערבות בשיח בתוך חדר הפסיכולוג ועד לפגיעה בסדרת זכויות יסוד.
נורדמן אף מביאה דברים שכתבה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ב־2020 במהלך הדיונים בהצעת החוק לאיסור על טיפולי המרה: "רצון לשינוי נטייה מינית אינו שונה באופן מהותי מסיבות אחרות… היא לגיטימית לחלוטין… טיפול פסיכולוגי מבוסס על דאגה, כבוד, סקרנות ואכפתיות כלפי עולמו של הזולת המטופל. הפסיכולוג אינו מתיימר 'לדעת' מהו הפתרון הנכון למטופל, אלא חובר אליו למסע של גילוי, טעיה ותהייה".
בפניותיהם מזכירים נורדמן ודבורין שהחוק לאיסור על טיפולי המרה לא עבר בכנסת, וחוזר המנכ"ל נראה כניסיון של המשרד ושל שר הבריאות לעקוף את מקומה של הכנסת כרשות המחוקקת.
בתגובת הלשכה המשפטית במשרד הבריאות לעו"ד דבורין נכתב כי הטענות נגד החוזר מכניסות לתוכו אמירות שאינן נמצאות בו, וכי "חוזר המנכ"ל משקף אמות מידה מקצועיות ראויות לדעת המשרד". כמו כן נטען ש"טיפול שניתן תוך התחשבות ברקע התרבותי והחברתי של מטופל, במטרה להקל על מצוקות נפשיות הקשורות במגדרו או בנטייתו המינית, אינו 'טיפול המרה' ואין בו פסול".
אלא שלטענת דבורין ונורדמן, תגובת משרד הבריאות מתחמקת מלב הבעיה. "המכתב לא מבהיר אם בכלל הטיפולים המותרים נמצאים גם תהליכים של בירור ושינוי נטייה מינית, כפי שנעשים בטיפול של הלקוחות שלנו, או שמא הם נאסרו. הגבול בין השניים דק ומטושטש", אומר עו"ד דבורין. "חוזר המנכ"ל פוגע פגיעה קשה בשורת זכויות יסוד באופן שאינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה והוא בטל מעיקרו", מסכמת נורדמן.
במענה לשאלת מקור ראשון אם מותר לפסיכולוג לטפל באדם שמטרתו לחוות משיכה לבני המין השני, במקום או בנוסף על המשיכה לבני מינו, הגיבו במשרד הבריאות: "את הברור מאליו לא צריך להבהיר. כאשר פסיכולוג עובד בכלים המקובלים והראויים כדי לסייע למטופל בהתמודדותו עם המצוקות כפי שהמטופל מגדיר אותן, הוא עושה עבודתו נאמנה".
