ירושלים ידעה ימי חג תוססים והומים יותר מזה של פסח תשפ"ב. רחבת הכותל המערבי, שמדי שנה בחול המועד מתמלאת עד אפס מקום בתפילות החגיגיות ובמעמד ברכת הכוהנים, הייתה דלילה וריקה בצל המתח הביטחוני והאיומים מצד ארגוני הטרור. אתמול בערב, חבורת צועדים יהודים שביקשו ללכת אל הכותל משער שכם, דרך הרובע המוסלמי, נחסמו בידי המשטרה ונאלצו לפנות למסלול אחר, דרך שער יפו והרובע הארמני.
היו מי שהסבירו את ריקנות רחבת הכותל בכך שהשנה התקיימו שני אירועי ברכת כוהנים, ביום שני וביום רביעי, והקהל התחלק בין שני הימים הללו. אבל לא רק באירוע הזה נרשמה נוכחות מעטה. המתפללים הקבועים במנייני השחרית המוקדמים בכותל סיפרו שבשנים עברו הייתה תפילת ה"ותיקין" תוססת יותר. "השנה אנחנו כאן בערך אותו מספר כמו ביום חול", העיד אחד המתפללים הקבועים. "בימים כתיקונם הרחבה פה מלאה כבר בשעה מוקדמת מאוד, השנה אנשים מפחדים להגיע".
בערב חג הפסח, ביום שישי, פרצו מהומות במסגדי הר הבית. באולמות התפילה התקבצו אלפי מוסלמים שאגרו אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים כדי ליידותם בשוטרים וביהודים המתפללים סמוך לכותל. אבנים הושלכו מההר לעבר רחבת התפילה למטה. שמונה שוטרים נפצעו מיידוי אבנים, ושלושה מהם פונו לבית חולים. כוחות גדולים של משטרה, מג"ב ויחידות מיוחדות נכנסו לשטח ההר ועצרו מאות מתפרעים.
ביום ראשון, שלושה אוטובוסים שהיו בדרכם לכותל המערבי נרגמו באבנים בידי פורעים ערבים כשנסעו סמוך לשער האריות. שבעה נוסעים נפצעו. בתקרית אחרת באותו יום, ערבים תקפו ברחוב הגיא בעיר העתיקה ארבעה מתפללים שהיו בדרכם לכותל. רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, שמואל רבינוביץ', ביקש להרגיע את הרוחות וקרא למנהיגי דת מוסלמים לפעול למניעת תקיפות כאלו: "זו פעולת טרור בדרך השלום בעיר המקדשת את חופש הדת, וצריך לאפשר לכל החפץ בכך תפילה בשלום ובביטחון".
במשטרה הודיעו שוב ושוב שהפולחן הערבי יתקיים "כסדרו", והמתפרעים לא ישבשו את התפילות ואת הסדר הציבורי. מי שהתבקשו לנהוג במשנה זהירות לנוכח המהומות היו היהודים: ביום שלישי הודיעו במשטרה שביקשו לבטל את התפילה המסורתית שמקיים הרב שמואל אליהו ברחבת הכותל הדרומי, ובהמשך התבקש הרב לדאוג לגדרות ולמחיצות שיגנו על המתפללים. רק לאחר לחצים רבים ניתן שוב האישור לקיום האירוע. במהלך התפילה נשמעו מכיוון הר הבית הקריאות "אללה אכבר".
בצל האווירה המתוחה שהרתיעה רבים מלעלות לרגל ולבקר בתפילות החג בכותל, נערים תושבי הרובע היהודי ופעילי "מחאת הקו האדום" ותנועת "פתאום קם העם", יזמו "צעדת דגלים" שנועדה לצאת אתמול מכיכר ספרא ולהגיע לכותל, תוך מעבר בשירה ובריקודים בשער שכם וברובע המוסלמי.
"החג הזה שונה לגמרי מכל ימי החג שאנחנו מכירים", אמר יאיר קלופשטוק, תושב העיר העתיקה בירושלים. "הרבה פחות אנשים מגיעים, הרחובות לא עמוסים וחגיגיים כמו בעבר, וחשבנו להרים את המורל הלאומי. לא ייתכן שאנשים פוחדים להגיע לירושלים ולחגוג בה את פסח. אז החלטנו להניף את הדגל ולהראות שאנחנו לא מפחדים. המצב לא מונע מאיתנו ללכת בבירה".
במשטרה סירבו לתת אישור לקיום האירוע, והתנו את הסכמתם בכך שהמצעד לא יעבור בשער שכם. המארגנים טענו שההחלטה נובעת מהשפעה פוליטית על מדיניות המשטרה והתעקשו לצעוד במסלול המקורי, כולל שער שכם והרובע המוסלמי.
כשעתיים לפני תחילת הצעדה הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט שקיבל את המלצת השב"כ והמשטרה והכריז שלא תתאפשר הגעתו של יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן־גביר לשער שכם. בנט אמר ש"זו פרובוקציה פוליטית של בן־גביר לסכן את חיילי צה"ל ואת שוטרי משטרת ישראל, ולהכביד על משימתם".
בשעה חמש בערב התקבצו בכיכר ספרא מאות בני אדם, נושאים דגלי ישראל ושלטי מחאה מעטים, לקראת היציאה לעבר שער שכם ודרכו לכותל. "בנט מקבל הוראות ממנסור עבאס וממועצת השורא, שלא התאים להם שיהודים עולים להר הבית", אמר שם ח"כ בן־גביר. "בנט הרים דגל לבן וסגר את הר הבית ליהודים. מועצת השורא הורתה לשחרר 400 מחבלים שזרקו אבנים, והוא ומפקד מחוז ירושלים דורון תורג'מן שחררו אותם. לשייח' ראאד סלאח נתנו להסתובב בהר הבית, ולציבור לא נותנים להגיע לשער שכם".
בהובלת המארגנים, משתתפי הצעדה יצאו למסלול שתוכנן. דקות ספורות אחרי יציאתם לדרך, כשהגיעו לצומת הפונה לשער שכם, חסמו אותם שוטרים בניידות ובכוחות גדולים ולא הניחו להם לעבור באופן חופשי לכיוון השער.
בתחילה הצועדים התקבצו בצומת והחלו לשיר שירי ירושלים ושירי חג, וכן קראו קריאות מחאה נגד ראש הממשלה בנט. כעבור כחצי שעה החלו לצעוד לכותל דרך שער יפו הסמוך. קבוצה קטנה נשארה למחות מול השוטרים על הגבלת חופש המחאה והתנועה, למרות הוראתם של מארגני האירוע "להגיע לכותל יחד בדרך שהמשטרה מאפשרת".
