"בחרו את אויביכם", תבע נשיא צרפת עמנואל מקרון בשבת שעברה מקהל מצביעים במרסיי, העיר השנייה בגודלה בצרפת: שבוע לפני הסבב השני והמכריע בבחירות לנשיאות צרפת ביקש מקרון מהבוחרים בעיר להתגייס למנוע את ניצחונה של מועמדת הימין הקיצוני מארין לה־פן. במובנים רבים, נשיאותו של מקרון הייתה כרוכה במרסיי, עיר שהוא השווה השבוע ל"מעבדה עבור הרפובליקה", ובעבר תיאר אותה כ"עיר ליבו". הוא הקדיש תשומת לב רבה למצוקותיה החברתיות והכלכליות, והבטיח השקעות בסכומי עתק שיהפכו אותה ל"בירת הים התיכון". אך באות לעוצמת המחלוקת בדבר כהונתו, מקרון מתקשה לגרד בה תמיכה. כשפנה למצביעים ממרסיי בבקשה שיתמכו בו ויעניקו לו קדנציה שנייה, מפגינים שרקו וקראו בוז, מניפים פוסטרים שמשווים אותו לערפד או מציגים אותו לוחץ את ידיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
הפארק שמקרון אסף בו את תומכיו היה ריק למחצה. תומכיו נראו נמרצים פחות מתומכיה של לה־פן בימים האחרונים. בסבב הראשון של הבחירות, ב־10 באפריל, סיים מקרון במקום השני במרסיי, אחרי מועמד השמאל הקיצוני. התמיכה בו גדלה אך מעט בהשוואה לביצועיו בסיבוב הראשון של בחירות 2017, בעוד הימין הקיצוני השיג הישגים ניכרים, כפי שעשה ברחבי צרפת כולה.
מקרון, בן 44, נותר המועמד המוביל לניצחון בסבב השני. יהיה זה הישג גדול: אם ינצח זאת תהיה הפעם הראשונה שנשיא מכהן נבחר מחדש בצרפת מאז 2002. אך לה־פן נראית כעת קרובה לנשיאות מאי פעם. במובנים רבים, מאבקו של מקרון להשגת יותר מצביעים במרסיי מבהיר מדוע מסע הבחירות שלו נפגע ומדוע יריביו מתחזקים.
"אם מביטים בהבטחותיו מ־2017 במונחי תוצאות, הוא השיג את רוב מה שביקש לעשות", אומר ג'וזף דה־וק, שחיבר ספר על נשיאותו של מקרון. יציבות האיחוד האירופי, אבטלה נמוכה בצרפת: שני ההישגים האלה הם מה שהציבור ביקש לפני חמש שנים. "אך אופן השגתם הייתה שונה לחלוטין ממה שהוא הבטיח".
כישלונות הפנים
כשמקרון, בנקאי השקעות ושר כלכלה לשעבר, הקים תנועה פוליטית משלו ב־2016, הוא הבטיח להביא סגנון חדש של פוליטיקה לארמון אליזה, ללא כל התחייבות למפלגות הישנות. הוא הציג את עצמו כמועמד מתקדם, אנטי־ממסדי ופרו־אירופי, ונדר להפוך את הפוליטיקה הצרפתית למייצגת יותר ולשקופה לציבור. הוא ניצח את לה־פן ב־2017, זמן קצר לאחר שהאמריקנים בחרו בדונלד טראמפ לנשיא ובריטניה הצביעה לנטוש את האיחוד האירופי. בצרפת ובמקומות אחרים, מצביעים רבים קיוו שהבחירה במקרון תסמן את סופו של הגל הלאומני במדינות המערב.
בשנים הבאות המשיך מקרון לגונן בעוצמה על האיחוד האירופי, הגביר את תחרותיותה של כלכלת צרפת, ונראה להוט לאפשר לצרפת לחזק את מעמדה בזירה הבינלאומית, כולל במהלך המלחמה באוקראינה. "בהקשר הנוכחי, אני חושב שאנחנו צריכים נשיא קשוח שיש לו ניסיון", אומר דניס מורנדאו, בן 48, מתומכי מקרון במרסיי.
אך בזירה המקומית, הסגנון הפוליטי שלו תואר לעיתים קרובות כאטום וחירש לביקורת הגוברת. "ההצלחה הושגה בתהליך של עבודה מלמעלה למטה", אומר דה־וק, "ויש הרבה טינה" על כך.
בנאומיו בחמש השנים האחרונות הדגיש מקרון לא פעם את האחדות הלאומית, השוויון והשגשוג; אל אותם הנושאים הוא חזר בעצרת הבחירות מול הנמל הישן במרסיי. אולם כעת ההתייחסויות הללו נשמעו חלולות למצביעי שמאל רבים ברחובות השוק העמוסים. קבוצת המצביעים הזו תמכה בו נגד לה־פן לפני חמש שנים, וכעת הבחירה שלהם בין מקרון, לה־פן או הימנעות נתפסת כמכריעה לתוצאות ההצבעה הקרובה. רבים מהם מודאגים מכך שהצמיחה הכלכלית שהשיג מקרון באה על חשבון ההטבות החברתיות, ושמקרון אימץ מדיניות הגירה וביטחון שמרנית.
אף שנבחר חלקית בידי מצביעי מרכז־שמאל, מקרון פעל נגד גורמים זרים בקהילות המוסלמיות בצרפת, העביר חוקי ביטחון לאומי שנויים במחלוקת ותמך בשר הפנים שלעג ללה־פן על היותה "רכה מדי" כלפי איומי הגירה, אסלאם וטרור. בחודש שעבר הפתיע מקרון שוב כשהשיק את מסע הבחירות החוזר שלו עם ההצעה הלא פופולרית להעלות את גיל הפרישה ל־65; ימים לאחר מכן, על רקע הביקורת הגוברת, הבהיר שהוא כבר לא כל כך בטוח ברעיון.
"מעמד הביניים הולך ונעלם. זה אסון", אומרת מורגן קלמטס, בת 27; היא לא תצביע לאיש בבחירות ביום ראשון: "מקרון נתן מעט כסף לבתי הספר, אבל הרבה למשטרה". שרלין ונזל, בת 40, שעובדת עם אנשים במצב כלכלי מעורער, לא ראתה "שום שיפור" במצבם של האנשים שהיא עובדת איתם כתוצאה מהחלטותיו. לדבריה, סביר להניח שהיא תצביע למקרון רק כדי למנוע את ניצחון הימין הקיצוני.
הביקורת על התעלמותו של מקרון מדאגות מעמד הביניים והמעמד הנמוך דבקה בו לאורך כל מסע הבחירות, אף שהתמיכה הממשלתית בעסקים בצרפת במהלך המגפה עזרה להציל מקומות עבודה רבים ואפשרה למדינה להתאושש מהר יותר משכנותיה. אחת הסיבות לכך שהמהלכים האלו לא עוררו יותר תמיכה במקרון עשויה להיות הערותיו בעבר שגרמו לו להיראות יהיר וחסר כנות; ב־2017, למשל, אמר שלא ייכנע לאף אחד, כולל לאנשים "עצלנים". "הוא התגלמות הסיסמה שאם אתה באמת רוצה משהו אתה יכול להשיג הכול", אומר דה־וק. "זה אולי עבד במקרה שלו. אבל בשביל רבים בחברה הצרפתית זהו שקר, אשליה שאינה המציאות".
בנאומו במרסיי נראה שמקרון שם לב לכך. הוא תקף את לה־פן, שמסע הבחירות שלה התמקד בהאשמת הממשלה באינפלציה וביוקר המחיה, ואמר שהצעותיה ירחיבו את הפערים בחברה. הוא הדגיש את מאמציו להתמודד עם הגורמים להתמרמרות בנושא החברתי במרסיי ובמקומות אחרים. הוא גם רמז על נכונותו לעשות יותר כדי להילחם בשינוי האקלים, חשש מרכזי בקרב מצביעי שמאל.
המהפכה הבאה
הצרפתים ידועים בסלחנותם המעטה כלפי נשיאים מכהנים. אבל נראה שבשבועות האחרונים, צוות מסע הבחירות של מקרון ביקש סלחנות כזאת, על רקע הנסיבות הקשות שעיצבו את כהונתו הראשונה. לפני שעלה לבמה במרסיי בשבת, הוצג על המסכים הגדולים סרטון עם מוזיקה דרמטית שהזכיר את המשברים האחרונים; תומכיו צפו בשתיקה כשעל המסכים הופיעו הפגנות אלימות של תנועת האפודים הצהובים, בתי חולים שדה מוצפים בחולי קורונה וכוחות צרפתיים נסוגים ממאלי.
חלק מהמשברים הללו לא היו בשליטתו של מקרון. תנועת האפודים הצהובים, עם זאת, הוקמה בעקבות ההצעה להעלות את המס על הדלק, וחבריה הפגינו תסכול ממדיניות הממשלה כבר בשנת 2018. הנשיא הצליח לדכא את ההפגנות, גם בעזרת שינויי מדיניות אך גם בכך שיצא למסע שיח עם אזרחים ברחבי הארץ.
"מקרון אבחן נכונה את האפודים הצהובים כתנועה חברתית, לא פוליטית", אומר ניקולס דונגן, עמית בכיר במועצה האטלנטית. אבל הוא פספס את ההזדמנות לשנות את גישתו, הן בסגנון והן במהות: "הוא לא הצליח, בתגובה, להציע הזדמנות או אפילו תקווה".
במרסיי נמצאים כמה מהמחוזות העניים ביותר באירופה, והיעדר הסיוע הממשלתי הורגש יותר מאשר ברוב המקומות בצרפת. ב־2017 טען מקרון שהוא יחסל את "המדבר הרפואי" – אזורים ללא גישה לבתי חולים או לרופאי משפחה – אך ב־2020 הבעיה רק החמירה, כשהקורונה התפשטה בצרפת. מקרון הכריז בשנה שעברה על השקעה נוספת ברפואה ובבתי חולים, אך המהלך עדיין נתפס כלא מספק. כך טוענים אנשי מקצוע בתחום, שהיו עדים לגלי המגפה שפגעו קשות במחוזות חלשים במרסיי ובצרפת בכלל בשנתיים האחרונות. "הרצון קיים בבירור, נעשו מאמצים", אומר ז'אן לוק ז'וב, יו"ר מועצת בית החולים במרסיי, אך לדבריו דרוש "שינוי ברור בפרדיגמה", ומעין "תוכנית מרשל לבריאות".
אחד האנשים שהשלימו את החסר היה סלים חאיג'י, רופא בצפון העני של מרסיי, שלצד עבודתו הרגילה ניסה במשך חודשים לטפל באי שוויון בחיסונים. לדברי חאיג'י, המצב רק מחמיר. "רופאים מתחילים לוותר. רבים מהם לקראת פרישה, ואין להם מחליפים", הוא אומר. "יש שכונות שלמות בלי רופא".
כשמקרון ניסה לטפל במצבם הרעוע של בתי ספר רבים בעיר בשנה שעברה, גם זה עורר ביקורת. במדינה בעלת חינוך ממשלתי מפוקח, הוא הציע מהפכה קטנה: ניסוי שיאפשר ל־50 מנהלי בתי ספר במרסיי לבחור את המורים שילמדו במוסדותיהם, במטרה להיאבק באי שוויון. מתנגדיו תקפו את התוכנית, ואמרו שהיא תיצור קבוצה אחת של בתי ספר מיוחסים וקבוצה אחרת של בתי ספר שיירקבו. איגודי עובדים דרשו להפסיק את המיזם.
הביקורת במרסיי מרמזת עד כמה מושרשת התפיסה של מקרון בתור "נשיא לעשירים", המתעניין בפתרונות שמיושמים במדינות זרות. לה־פן התחזקה בסקרים בשבועות האחרונים בעיקר על רקע תפיסה זו, ומפני שהיא מציגה את עצמה כמתונה יותר מאשר לפני חמש שנים וכחלופה היחידה לשינוי. בנאום לתומכיו בשבת, ביקש מקרון להפריך את הרעיון הזה: "אין לי עניין לעבור סתם עוד חמש שנים", אמר. "אני רוצה שאלה יהיו חמש שנים של חידוש מוחלט".
