חלקו השני של יום החקירה הנגדית הראשון בעדות שלמה פילבר, עד המדינה המרכזי בתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התמקד בחלקו של פילבר בקידום התנאים שיאפשרו את אישור עסקת בזק-יס.
נושא מרכזי בהקשר זה, הוא מכשול בירוקרטי שעיכב במשך זמן רב את האישור הוא מינוי יועץ כלכלי למועצת הכבלים והלווין, אשר המלצתה נדרשה על מנת להביא לאישור העסקה. בחקירה הנגדית הציג סנגורו של אלוביץ', ז'ק חן, לפילבר, שורה ארוכה של מסמכים מהם עולה כי קידום הנושא החל עוד קודם לכניסתו של פילבר לתפקיד, בהכוונת מוני שמילה אשר שימש כמ"מ המנכ"ל בשבועות שקדמו למינוי פילבר באופן רשמי.
בין היתר הוצגו לפילבר התכתבויות בהם שמילה מבקש לקדם את הנושא, ודיווחים אודות המקום בו עומד המשרד בטיפול במכרז לבחירת יועץ. פילבר הועמד במבוכה כאשר התברר כי בניגוד למה שאמר, לא הוא זה אשר עמד בראש הוועדה אשר בחרה את הזוכה במכרז. אולם, את תשובתו תלה פילבר בכך שבהתכתבותו עם שמילה עלתה השאלה מי זה שישב בראש הוועדה.
כמו כן, התברר שפילבר אכן האיץ בשמילה לקדם את הנושא, ושלח לו מסרון בו ביקש ממנו לקבל את כל ההחלטות הנדרשות. אולם, הדבר קרה רק בערבו של אותו יום בו מוקדם יותר, בשעות הבוקר, ביקש שמילה עצמו מכל הגורמים הרלוונטיים במשרד לקדם את הטיפול בבחירת היועץ הכלכלי.
בהמשך החקירה חזר סנגורו של אלוביץ', ז'ק חן, להתמקד בלוח הזמנים של הפשרת היחסים בין אלי קמיר, ובין פילבר. חן הראה ופילבר אישר, כי בניגוד לרושם שעלה בחקירה הראשית, הפגישה בין פילבר לקמיר אחרי כניסתו לתפקיד המנכ"ל רשמית היתה כבר אחרי שהשניים השלימו בתיווכו של ישראל בכר, ואף נפגשו פגישה מקדימה. ובנוסף, העובדה שהפגישה התרחשה בבית קפה, במוצאי שבת, לא היתה חריגה יחסית לאופן התנהלותו הכולל של פילבר במשגרת עבודתו במשרד התקשורת, "אז עוד קיוויתי שיהיו לי מוצאי שבתות עם המשפחה, אבל התקווה הזו מהר מאוד התבדתה", ציין פילבר.
פילבר אמר בחקירה הנגדית: "הסיבה שחתמתי על הסכם עד המדינה היתה כי החוקרים טענו שהאופן שבו פעלתי מול בזק, בפגישות אישיות, זו הפרת אמונים. בשביל להפריך את זה הייתי צריך 3 מיליון שקל ולהפסיד שנתיים מהחיים. לא היה לי את זה".
