איך שלא נסתכל על זה, ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך שנת בחירות. העימותים בעזה, המתיחות מול איראן והעברת השגרירויות לבירה ישמשו בעתיד תפאורה למועמדים השונים ערב ההליכה לקלפי. בזמן שאבי גבאי, נפתלי בנט ומשה כחלון עדיין ממקדים מאמצים ב"ימין הרך", בניסיון לקושש מנדטים מהליכוד, יאיר לפיד, שכבר מיצה כנראה את מרב המנדטים מ"מאוכזבי ביבי", עובר הלאה.
הדתיים הליברלים, או "המתונים" כפי שלפיד אוהב לכנות אותם, מקבלים בחודשים האחרונים הרבה תשומת לב מצד יש עתיד. הבכירים שבהם – רבנים ומובילי דעת קהל – מוזמנים לשיחות בארבע עיניים עם היו"ר. אחרים משתתפים בכנסים ובסיורים של המפלגה ושומעים מלפיד מה הוא יכול להציע להם בבחירות הבאות. לא ברור מי זקוק יותר למי: האם לפיד שמזהה מנדט או שניים פוטנציאליים, או הדתיים הליברליים שמחזרים אחריו בניסיון למצוא בית פוליטי. לפעמים זה גם וגם.
הנה שתי דוגמאות מהעת האחרונה: ביום ראשון לפני שבועיים יצאו נשות יש עתיד לסיור בגוש עציון. תחת הכותרת "העצמה נשית" הן פגשו נשות עסקים מקומיות, האזינו להרצאה של הרבנית מלכה פיוטרקובסקי, וגם עמדו בתור ארוך לסלפי איתה. באוטובוס שעבר את המחסום בדרך לגוש ישבה גם ליהיא לפיד, אשתו של, והתקבלה בחום על ידי התושבות. הן ביקשו להודות לה ולנציגי המפלגה על מהלכים שיזמו בעבורן חברי הכנסת, וגם לבקש הכרה בכוחן הפוליטי. היא מצדה הסבירה שהפעם הציבור הזה יצטרך גם להגיע לקלפי ולשלשל את הפתק הנכון.
יום למחרת הסיור במעוז הדתי־לאומי־ליברלי בהתיישבות, נערכה פגישה סגורה של כשלושים רבנים ומובילי דעת קהל עם לפיד בחדר הסיעה בכנסת. ליברלים או לא, המשתתפים בכנס ביקשו ששמם לא ייחשף ולכן הצלחנו לשים את האצבע רק על אחדים מהם: ראש מדרשת לינדנבאום הרב אהד טהרלב, תהלה פרידמן (מארגנת הכנס), שיבי פרומן (לשעבר יועצו של פירון) ומשה קינלי טור־פז.
לפיד בעיקר הקשיב לטענות שהושמעו באוזניו על שמירת השבת במרחב הציבורי ונושא הכשרות. משתתפי הכנס הדגישו כי הם מרגישים שבויים בידי המיעוט המגזרי הדתי־חרדי. מצד אחד, אמרו לו, חשובה להם הזהות היהודית של המדינה. מצד שני, הם מתנגדים לכפייה דתית.
"נושאי דת ומדינה אך פעם לא מרכיבים ממשלות, אבל הם כן מפרקים אותן", אמרה לנו השבוע פרידמן. "עד היום לא הייתה מפלגה שבאמת חיבקה את הציבור הזה, כי פוליטיקאים לא האמינו שהוא קיים. יאיר היה מופתע לראות אותנו ולגלות שזה לא אחד או שניים אלא אנשים שמאחוריהם קהל גדול".
מפתיע ככל שהדבר עשוי להישמע, מתברר שהמפגשים האלה אינם חריגים בלו"ז פעילות השטח של יש עתיד. מתחת לאף של יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, נערכות בשנים האחרונות פגישות של רבנים ואנשי ציבור דתיים־לאומיים עם לפיד, המוגדרות בידי הבודדים שיודעים על קיומן כ"פגישות בארון". מאוכזבי הבית היהודי טוענים כי בניגוד להבטחות היו"ר ש"משהו חדש מתחיל", נושאי הדת והמדינה במפלגה עדיין מוחזקים בידי ח"כים כמוטי יוגב, בצלאל סמוטריץ' ואלי בן־דהן.
בנט מעדיף שלא להיכנס לשדה המוקשים המכונה "דת ומדינה", כנראה בצדק; כל התעסקות שלו בכותל, בגיור או בכשרות במגמה להקל ולפשר, גוררת מיד את תגובת רבני המפלגה והמגזר, והבסיס המפד"לניקי מאיים לברוח. גם אחרים במפלגה שניסו בעבר לגעת בנושאים האלו, כמו ח"כ שולי מועלם־רפאלי עם היוזמה למינוי אישה לוועדה למינוי דיינים, שילמו על כך לבסוף בפריימריז.
הורדת מסכים
יו"ר הבית היהודי הצליח אולי להביא עוד ארבעה מנדטים חילוניים־מסורתיים, אבל בפריימריז משתתפים בהמוניהם דווקא אנשי האגף החרד"לי במפלגה. מנגד, ח"כים דתיים במפלגות אחרות כמו עליזה לביא ואלעזר שטרן ביש עתיד, רחל עזריה ב'כולנו' וחלק מהח"כים בליכוד מצליחים לקדם יוזמות בנושא דת ומדינה המתאימות להשקפת עולמו של הזרם הליברלי בציונות הדתית.
"יש תהליך של הורדת מסכים במפגשים עם רבנים מהציונות הדתית", מעידה ח"כ לביא. "הבית היהודי בורח מכל ניסיון לדון בנושאים האלה, בזמן שאנחנו היחידים שפרסמנו מצע מלא בנושא דת ומדינה ועובדים בזה יום־יום".
גם פרידמן, יו"ר עמיתה ב'נאמני תורה ועבודה', מגלה כי בשנים האחרונות היא מחפשת בית לאגף הליברלי במגזר. "הבית היהודי עזב מבחירה, וכתוצאה מכך נוצר ואקום גדול מאוד בתחום דת ומדינה, ומי שנכנס משפיע", סבורה פרידמן, שעמדה מאחורי הסיור לגוש והמפגש בכנסת. "יש ח"כים שעוסקים בזה היום כמו רחל עזריה ועליזה לביא, אבל אין מפלגות שזה חלק מהמצע שלהן מעבר ל'תקומה' ולחרדים, אז רצינו לראות אם יש עתיד רוצה לקחת את זה כדגל". מבחינתה יש עתיד איננה האופציה היחידה, והיא מוכנה לשמוע על כל מפלגה שתשים בחזית שלה גם את נושא הדת והמדינה; אופציה אחרת היא ההתארגנות של עדינה בר־שלום ומיכאל ביטון.
פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר־אילן העריך בעבר כי הדתיים הליברליים מהווים 27% מהציבור הדתי־לאומי והם שווים שניים־שלושה מנדטים, אבל מדובר בציבור מבוזר וללא מנהיגות אחת שיכולה להביא אלפי מצביעים לקלפי. בירושלים לבדה ישנם אלפי דתיים ליברליים יוצאי ארה"ב. חלקם הצביעו לסיעת 'ירושלמים' בעירייה שבראשה עמדה בעבר ח"כ רחל עזריה.
לפיד מציע לסרוגים הליברלים להתאגד תחת המכנה המשותף הישראלי הרחב. מבחינתו אין הבדל בין עליזה לביא לקארין אלהרר, ככל שתפיסותיהן בנוגע לשבת ולכשרות זהות. כבר בקדנציה הקודמת חיזר לפיד אחרי "הדתיים המתונים" כהגדרתו, כאשר שיבץ במקום גבוה את הרב שי פירון ואחריו את עליזה לביא, דב ליפמן ורות קלדרון (אישה חילונית אמנם, אך מייסדת בית המדרש 'עלמא'). לקראת הבחירות הבאות נראה שהחיזור מתחיל מחדש ולפיד משקיע בו זמן רב, אך ספק כמה מנדטים שווה לו הפלח המגזרי הזה.
יו"ר יש עתיד מודע לכך שספק אם ההשקעה בציבור הזה תניב לו מנדטים כבר בבחירות הקרובות, אך הוא צופה שבבחירות שאחריהן זה יקרה בוודאות. "הנציגות של הציונות הדתית תגדל כבר בבחירות האלה", הוא מבטיח. "אני לא החשוד המיידי בעיני הציבור הדתי. לא הייתי במפלגת העבודה, והשתתפתי ב'ברית האחים'. המצביעים הדתיים לא שייכים לבית היהודי, הם אנשים חושבים מטבעם ומשכילים. לא פלשתי למתחם לא לי".
בבורסת השמות כנציגי המגזר ביש עתיד מוזכרים בין היתר משה קינלי טור־פז, תהלה פרידמן וחנן רובין, כולם דמויות ירושלמיות מוכרות, אבל לפיד משאיר את כל האופציות פתוחות עד להודעה הרשמית על בחירות. בינתיים הוא מקווה שהמגזר יפסיק לנהל איתו מערכת יחסים המבוססת על שיחות ודיבורים, וש"המתונים" יעברו גם למעשים, כלומר יתמכו בו בקלפי.
