השעה מאוחרת. שמי הלילה מלאים כוכבים, ואתם מתקרבים לאט אל עבר קבוצת מהגרים בחוף הלובי. תחת מעטה החושך, גברים, נשים וטף מתרכזים מסביב לכמה סירות גומי שייקחו אותם מהחוף לאוניית מהגרים אי שם בים התיכון האפל. הם משתדלים לשמור על השקט ועל החשכה, מחשש שהרשויות הלוביות יעצרו אותם. אבל לפתע, מהאפלה מבליח זרקור. קולות תוקפניים, מועצמים במגפונים, פוקדים על המהגרים לעמוד במקום: משמר הגבול הלובי מקיף את האזור. חלק מהמהגרים מנסים להימלט, אחרים מתיישבים על החול בייאוש. שוב נלקחה מהם התקווה להגיע לאירופה.
זה אינו תיאור עתידני. את החוויה הזאת עברו אלפי מהגרים מאפריקה, שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים. בדרכם הם נתקלו בחפיר הגדול שמול "מבצר אירופה": הים התיכון. הם לא הספיקו להיתקל בכוחות השמירה האירופיים המוצבים על החומה, והם אולי חושבים שרשויות לוב הן אלה שבלמו אותם לפני שיצאו לחצות את החפיר. אבל האמת היא שאירופה היא שבלמה אותם בדרכם. משמר הגבול של לוב עצר אותם לפי מודיעין שמסרה להן פרונטקס, סוכנות משמר הגבולות האירופי.
פרונטקס (מצרפתית, Frontières extérieures, "גבולות חיצוניים") הוקמה ב־2005, וזכתה להרחבה ניכרת ב־2015 על רקע משבר הפליטים שנהרו לאיחוד. לסוכנות יש כיום תקציב של חצי מיליארד אירו, וסגל של כ־1,400 איש. היא עוסקת בעיקר בשני תחומים: יצירת רשתות מודיעין חוץ־אירופיות לטובת גילויה ושיבושה של תנועת מהגרים לאיחוד, ושידוך בין הצרכים הטכנולוגיים של מערכי שמירת הגבולות בכל מדינה באיחוד ובין חברות פרטיות שמספקות את האמצעים לכך. במישור הזה פרונטקס היא מעין יזם טכנולוגי לארגוני משמר הגבול הלאומיים באירופה, והיא משקיעה במחקר ובפיתוח בתחום.
רשתות המודיעין של פרונטקס הן מורכבות ורחבות. הן כוללות סוכנים בשטח, שיתופי פעולה עם ממשלות וארגונים מקומיים, ושימוש בלוויינים לשם יצירת תמונת מודיעין שלמה שמועברת למדינות אירופה או לממשלות במדינות בנתיבי ההגירה. לדוגמה, נטען שפרונטקס משתפת פעולה עם ממשלת לוב לשם תפיסת מהגרים בתרחיש דומה לזה שתואר לעיל. סוכניה נמצאים בלוב ובתוניסיה, והיא מתחזקת קהילת מודיעין בתחום ההגירה עם 29 ממדינות אפריקה, ובהן ניגריה, סנגל וניז׳ר המרוחקות מגבולות אירופה.

בתחום הטכנולוגי, פרונטקס מעוניינת בפיתוח מערכות לא מאוישות לפיקוח על הגבולות. האמצעי המובן מאליו הוא כמובן מל״טים, שטסים מעל הים התיכון ומשמשים לאיתור ספינות מהגרים. פרונטקס רוצה גם לפתח מעין ״ספינות אוויר״ בלתי מאוישות, שיתבססו על בלוני מימן או הליום: ספינות כאלו יוכלו לרחף מעל נקודות עניין לאורך גבולות אירופה, ולספק ניטור רציף של התנועה בים התיכון.
פרונטקס היא חברת הביטוח של האיחוד לקראת העתיד הצפוי לגבול בין אירופה לאפריקה. ב־1885, כשאירופה החלה בכיבוש המהיר של אפריקה, היבשת הדרומית מנתה רק 100 מיליון בני אדם, בעוד אירופה מנתה 240 מיליון; ב־2050 יהיו באירופה 500 מיליון איש, אבל אפריקה תמנה כ־2.5 מיליארד בני אדם. אירופה עדיין תהיה יעד אטרקטיבי לצעירי אפריקה, שיבקשו לעבוד ולחיות במדינות המפותחות, בוודאי אם הצמיחה הדמוגרפית המהירה ביבשת לא תלווה בצמיחה מהירה עוד יותר בתחום הבריאות, החינוך והתשתיות, כדי להבטיח רמת חיים נאותה להמוני האפריקנים. ההמונים ינהרו לאירופה, ויסכנו את יציבותה החברתית, הכלכלית והתרבותית – ולפיכך גם את יציבותה הפוליטית.
פרונטקס נועדה לוודא שהאיחוד יכול להתמודד עם זרם המהגרים בעשורים הבאים, להחליש אותו, לבלום אותו עוד במדינת המוצא – ואם יש צורך גם לעצור אותו במדינות הגבול באפריקה, במהלך המעבר בים התיכון, או בחופי מדינות הגבול באירופה. הסוכנות היא כוח ההגנה על מבצר אירופה – הניסיון של יבשת עשירה להגן על עצמה מפני גל מהגרים שמחפשים חיים טובים יותר.