בית המשפט העליון האמריקני מתכונן כנראה לבטל ברוב קולות את תקדים "רו נגד וייד" משנת 1973 – פסיקה היסטורית שקבעה כי הזכות החוקתית להפלות קיימת ועומדת לנשים בכל רחבי ארה"ב. כך מסתמן מטיוטה ראשונית של דעת הרוב בתיק שנידון בימים אלה בין השופטים, שהודלפה אור לאתמול לאתר החדשות האמריקני פוליטיקו.
ההדלפה חסרת התקדים מבית המשפט העליון, שקיים בו כיום רוב שמרני, הכתה את ארה"ב בהלם. סוגיית הזכות להפלות היא מהסוגיות הנפיצות ביותר בפוליטיקה האמריקנית, ושינוי מדיניות גורף בתחום עשוי לעורר מחאות ענק; מלבד זאת, פסק הדין בתיק אמור להינתן רק במהלך הקיץ, והדלפות מן הערכאה הגבוהה ביותר בארה"ב, הידועה בחשאיותה, הן עניין נדיר ביותר.
בפסיקת "רו נגד וייד" קבעו השופטים ברוב של שבעה נגד שניים שהתיקון ה־14 לחוקה האמריקנית, המגביל בין השאר את כוחה של המדינה על האזרח, מבטיח "זכות לפרטיות" ולפיכך מתיר לכל אישה הרה להחליט על הפלת עוברה. "זכות זו לפרטיות, בין אם היא מושתתת בתפיסת התיקון ה־14 של חירות אישית והגבלות על פעולת המדינה, כפי שאנו חושבים, או… בתיקון התשיעי המבטיח את זכויות העם, רחבה דיה כדי לכלול את החלטתה של אישה להפסיק היריון", נכתב בדעת הרוב.
כעת כתב השופט אליטו בטיוטה המודלפת שהחלטת רו נגד וייד "הייתה שגויה מיסודה, נימוקיה היו חלשים במיוחד, ולהחלטה היו השלכות מזיקות". לפי השופט, במקום להביא להסדר לאומי בסוגיית ההפלות, ההחלטה עוררה ויכוחים והעמיקה את הפילוג: "ההפלה מציגה שאלה מוסרית עמוקה. החוקה איננה אוסרת על אזרחיה של אף מדינה להסדיר הפלות או לאסור אותה… כעת אנו שוללים את ההחלטות הללו ומחזירים את הסמכות הזו לעם ולנבחרי הציבור".
הטקסט שפורסם הוא כאמור טיוטה, וייתכן שההחלטה תשתנה עד לפרסומה בקיץ. אך אם אכן זו תהיה דעת הרוב, והחלטת רו נגד וייד שהתירה הפלות עד השליש האחרון להיריון תבוטל, תפקע ההגנה הפדרלית על זכותן של נשים להפיל את עוברן בכל רחבי אמריקה.

התיק שעומד במוקד הדיון כעת מכונה "דובס נגד ארגון הבריאות לנשים ג'קסון", והוא נידון בבית המשפט העליון ב־1 בדצמבר. בשורש התביעה עומד חוק שעבר במיסיסיפי בשנה שעברה, ואוסר על קיום הפלה מן השבוע ה־15 של ההיריון ואילך. בהתאם לפסיקת רו נגד וייד, החוק בוטל בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן בבית המשפט לערעורים. אך אם פסיקתו של אליטו תעמוד, החוק יוחל. "הפלה אינה זכות יסוד חוקתית, משום שלזכות כזו אין כל בסיס בטקסט של החוקה או בתולדות האומה שלנו", כתב אליטו.
לפי הדיווח בפוליטיקו, השופטים שמונו בידי נשיאים רפובליקנים, קלרנס תומאס, ניל גורסיץ', ברט קוואנו ואיימי קוני־בארט הצטרפו לאליטו והצביעו בעד ביטול מלא של רו נגד וייד. נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, שנחשב לשמרן מתון יותר, עדיין לא החליט, אך הרוב של חמשת השופטים השמרנים אינם נדרשים לתמיכתו כדי לכתוב את דעת הרוב. ברשת CNN דווח אתמול שרוברטס צפוי להסכים לחוקתיותו של החוק של מיסיסיפי, אבל יחלוק על דעתו של אליטו ויכתוב דעת מיעוט מסויגת.
בתגובה לפרסום הודה רוברטס שטיוטת חוות הדעת היא אותנטית, אך אמר שאינה סופית: "היא אינה מייצגת החלטה של בית המשפט או את עמדתו הסופית של אף חבר בסוגיות שנידונו בתיק". רוברטס גם הודיע שיפתח בחקירה שתבדוק כיצד דלף המסמך.
"אם בגידה זו באמונו של בית המשפט נועדה לערער את היושרה שלנו, היא לא תצליח", אמר רוברטס. "עבודת בית המשפט לא תושפע בשום צורה".
ביטול רו נגד וייד יאפשר לכל מדינה לקבוע אם ההפלות חוקיות בה או לא, ובאילו תנאים. הן צפויות להישאר חוקיות במדינות מרכז ובמדינות הנוטות לשמאל. במדינות רבות יש כבר היום חוקים המגינים על זכות האישה להפיל. במקביל, מדינות רבות שנוטות לימין עשויות להגביל הפלות או לאסור עליהן לחלוטין. ב־22 מדינות כבר יש כיום חוקים המגבילים הפלות או אוסרים עליהן, אך אכיפתם אינה מתקיימת בשל "רו נגד וייד". ארבע מדינות נוספות צפויות להעביר חוקים כאלו במהירות אם אכן תבוטל ההחלטה מ־1973.
בתגובתו לדיווח של פוליטיקו אמש נמנע נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מלאיים ב"אופציה גרעינית", כמו הרחבת בית המשפט העליון וחיסול הרוב השמרני בו, והעדיף לגייס את ההחלטה הצפויה למסע הבחירות הקרב. "אם בית המשפט אכן יבטל את 'רו', נבחרי הציבור שלנו בכל רמות הממשל יידרשו להגן על זכותה של אישה לבחור, והמצביעים יידרשו לבחור במועמדים שתומכים בזכות להפיל בנובמבר הקרוב", אמר הנשיא. "ברמה הפדרלית נזדקק ליותר סנאטורים תומכי בחירה, ולרוב בבית הנבחרים שתומך בבחירה כדי לאמץ חקיקה שמקבעת את 'רו'". ביידן הוסיף: "נהיה מוכנים לכל פסק דין שיפורסם".
בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר יעמדו לבחירה כל נציגי בית הנבחרים וכן שליש מחברי הסנאט ומושלים רבים. לפי הסקרים צפויים הרפובליקנים לזכות בניצחון סוחף שיעביר לידיהם את השליטה בשני בתי הקונגרס.
"בית המשפט גזל את הסמכות לטפל בשאלה בעלת חשיבות מוסרית"
השופט אליטו טוען לאורך 100 עמודים למען זכות האזרחים להכריע בשאלות של מוסר. ציטוטים מטיוטת ההחלטה
"בתקופה של 'רו' [נגד וייד], 30 מדינות עדיין אסרו הפלות בכל שלביהן. בשנים שקדמו לפסק הדין ההוא, חוקיהן של כשליש מהמדינות עברו תהליכי ליברליזציה, אך רו סיימה בפתאומיות את התהליך הפוליטי הזה. היא כפתה משטר אחד, מגביל ביותר, על האומה כולה, וביטלה למעשה את חוקי ההפלות של כל מדינה ומדינה".
"אנחנו סבורים שיש לבטל את 'רו' ואת [פלאנד פרנטהוד נגד] 'קייסי'. החוקה אינה מתייחסת להפלות, ושום זכות כזו אינה מוגנת אפילו במרומז בסעיף חוקתי כלשהו, לרבות זה שעליו מסתמכים כעת בעיקר מגיני רו וקייסי – סעיף 'ההליך הראוי' שבתיקון ה־14. הסעיף הזה נחשב למבטיח כמה זכויות שאינן מוזכרות במפורש בחוקה, אך כל זכות כזו חייבת להיות 'מושרשת עמוק בהיסטוריה ובמסורת של אומה זו' ו'טמונה בתפיסה של חירות מסודרת'".
"המסקנה הבלתי־נמנעת היא שהזכות להפלה אינה נטועה עמוק בהיסטוריה ובמסורות של האומה. להפך, מסורת רצופה של איסור על הפלות תחת איומי ענישה פלילית נמשכה מימי המשפט המקובל עד 1973".
"'רו' עלתה למסלול התנגשות עם החוקה מהיום שפורסם פסק הדין, ו'קייסי' הנציח את שגיאותיה, והשגיאות הללו אינן נוגעות לאיזו פינה עלומה בחוק שאין לה חשיבות קטנה לעם האמריקני. בשימוש ב'כוח שיפוטי גולמי' בלבד, בית המשפט גזל את הסמכות לטפל בשאלה בעלת חשיבות מוסרית וחברתית עמוקה שהחוקה מותירה בפירוש לשיקול דעתו של העם".
"פסיקת 'קייסי' תיארה את עצמה כקוראת לשני הצדדים של המחלוקת הלאומית לפתור את הוויכוח שלהם, אולם בכך, קייסי הכריזה בהכרח על צד מנצח. אלו שבצד המפסיד – אלו שביקשו לקדם את עניין המדינה בחיי העובר – לא יכלו עוד לשכנע את נבחרי הציבור שלהם לאמץ מדיניות התואמת את עמדותיהם. בית המשפט גרם לקצר בתהליך הדמוקרטי בכך שסגר אותו למספר הגדול של אמריקנים שהתנגדו ל'רו' מכול וכול".