ישראל העדיפה אתמול (ג') שלא להגיב על ההודעה המתריסה שפרסם משרד החוץ הרוסי בטוויטר. גורמים במשרד החוץ תלו את ההחלטה שלא להשיב בעובדה כי היה זה כבר ערב יום הזיכרון, אולם הם לא מכחישים כי מאחוריה עומד גם הרצון שלא להסלים עוד את המשבר שהתגלע בין המדינות.
ההודעה הרוסית טענה כי התבטאויותיו של שר החוץ יאיר לפיד בתשובה לדברי שר החוץ הרוסי לברוב, מסבירות את תמיכתה של "ממשלת ישראל הנוכחית במשטר הניאו-נאצי בקייב". העובדה כי הטענות הרוסיות הללו פורסמו ברשת החברתית ולא באמצעות צינור רשמי יותר, תרמו אף הם להחלטה הישראלית שלא לענות להן.
המשבר החל בתחילת השבוע, כאשר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב טען בריאיון לכלי תקשורת איטלקי כי העובדה שנשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי הינו יהודי, אינה מפריכה את הטענה כי אוקראינה ניאו-נאצית. שכן גם לאדולף היטלר היה דם יהודי, ויהודים חכמים כבר טענו בעבר כי "האנטישמים הנלהבים ביותר הם בדרך כלל יהודים", לדברי לברוב.
בתגובה, שר החוץ לפיד אמר כי "הרמה השפלה ביותר של גזענות נגד היהודים היא להאשים את היהודים עצמם באנטישמיות". גם ראש הממשלה נפתלי בנט מתח לראשונה ביקורת ישירה על הרוסים. "אני רואה בחומרה את התבטאותו של שר החוץ הרוסי. דבריו אינם אמת ותכליתם פסולה. שקרים מעין אלו מטרתם להאשים את היהודים עצמם בפשעים הנוראים ביותר בהיסטוריה שנעשו כנגדם, ובכך לשחרר את האחריות מצוררי ישראל", דברי בנט.
יש לציין כי מאז פלישת רוסיה לאוקראינה נזהר מאוד בנט בהתבטאויותיו נגד רוסיה. זאת, מתוך תפיסה כי כך יישמרו טוב יותר האינטרסים האזוריים של ישראל, במיוחד בכל הנוגע לתיאום עם רוסיה של פעילות אווירית בסוריה – במאמץ לבלום הקמת חזית איראנית כנגד ישראל שם. וכן, מתוך רצון שהיה קיים לפחות בשבועות הראשונים שלאחר פגישת בנט עם פוטין במוסקבה, לשמר את העמדה הישראלית כמתווכת אפשרית בין רוסיה לאוקראינה. כך, גם לאחר תמונות הזוועה שהגיעו מבוצ'ה לפני מספר שבועות, אמר אז בנט כי הוא מזועזע, אך הקפיד שלא לנקוב במפורש בהאשמה נגד הרוסים.
שגריר רוסיה בישראל, אנטולי ויקטורוב, זומן בעקבות דברי לברוב לשיחת הבהרה בת כשעה ביום שני עם סמנכ"ל אגף אירו-אסיה במשרד החוץ, גרי קורן. שיחה שהשר לפיד הגדיר לאחריה כי הייתה "קשה". אם בבוקר יום שלישי עוד אמר לפיד כי הוא מצפה להתנצלות מצד לברוב, הרי שבמקום התנצלות הגיע הציוץ המתריס. אולם כאמור בישראל העדיפו בשלב זה שלא ללבות עוד את האש, ולהמתין לראות האם יהיו צעדים נוספים מצדה של מוסקבה.
