קשה היה להתעלם משלוש מהדורות החדשות אמש (א') שנפתחו בכותרת הדרמטית כי ראש הממשלה נפתלי בנט דוחף למבצע צבאי בג׳נין ואולי אף למבצע צבאי בעזה. תדרוך כתבים סמוך למהדורות מרכזיות איננו אירוע חריג. בדרך כלל מי שרוצה לעצב את המהדורה יעשה רבות כדי לשלוט בכותרת הראשית, כך הצליח אתמול המתדרך להכתיב את הכותרת.
גל הטרור הנוכחי מעמיד את הממשלה בפני אתגר משמעותי מאוד. מדובר בממשלה חדשה עם הרכב זר בפוליטיקה הישראלית לפחות בשני העשורים האחרונים, כך שהדילמה אם להפעיל כוח צבאי היא אכן אמיתית ולא פופוליסטית. כשממשלה רוצה לטפל בטרור בכלים התקפיים היא לא מודיעה על כך לאויב, לכן תמוהה העובדה שדילמה כזו, השמורה לצמרת המדינית ביטחונית, זולגת לה בשמונה בערב אל שלוש המהדורות המרכזיות.
חשוב לציין, כשרוצים לצאת למבצע צבאי מכינים את צה״ל, השב״כ, המוסד ומשטרת ישראל ולא מתדריכים כתבים. ככה זה עובד. חישבו רגע כיצד נתפסת כותרת כזו בצד השני, במחנה הפליטים ג׳נין מעוז הטרור והעיר שהפכה למחסן של מחבלים רצחניים. הדבר האחרון שצה״ל צריך בדרך למחנה פליטים, זה שהמחבלים יחכו שם ערוכים ומוכנים רק כי למישהו היה חשוב לפתוח עם זה מהדורה.
אני לא באמת יודע אם אנחנו בדרך למבצע צבאי אבל מכיר קצת את התנהלות הדברים ויכול לומר שישראל לא נמצאת במצב של מדינה יוזמת. ישראל זו מדינה מגיבה ולכן אם יוחלט לצאת לכזה מבצע סביר להניח שהוא יגיע אחרי פיגוע קשה יותר מהפיגועים האחרונים.
סף השבירה בציבוריות הישראלית מתקרב ונדמה שכל רגע הסיפור יכול להתהפך, כך שישראל תצטרך לעבור מאסטרטגיה של הכלה ורגיעה להתקפה. כך או כך, בכל תרחיש שיתממש, בצה״ל ובשב״כ לא צריכים מחבלים מאורגנים בשטח ומחכים עם מטענים לכוחותינו שיצאו למערכה.
