נסללה הדרך למינויי רבני ערים? השר לשירותי דת, מתן כהנא, אישר אמש (א') את המלצת גורמי המקצוע במשרד לעדכון התקנות לבחירת רבנים מקומיים. בתקנות החדשות ניתן למצוא הגבלת כהונה לרבני עיר, שינוי תהליך הכרזת נבצרות לרב עיר שאינו כשיר לכהן, ושינוי הנציגים בגוף הבוחר. כהנא חתם הבוקר על התקנות, שייכנסו לתוקף עם פרסומן ברשומות.
על פי התקנות החדשות, כהונת רב עיר מעתה תהיה על פי קדנציות. רב עיר ייבחר לכהונה בת עשר שנים בדומה לכהונת הרבנים הראשיים לישראל, אולם מועצת העיר רשאית להאריך את כהונתו בעשר שנים נוספות בכל פעם ועד לגיל 70. עד היום, כהונת רבני עיר שנבחרו לפני שנת 1974 לא הוגבלה כלל, התקנות החדשות קובעות הגבלה גם ביחס אליהם כך שיסיימו את כהונתם בגיל 80. אלו מתוכם שכבר עברו את גיל 80 יסיימו כהונתם תוך שנה מפרסום התקנות ברשומות.
השר כהנא אמר לאחר אישור התקנות כי "המצב הנוכחי לפיו בעשרות מערי ישראל אין רב אינו תקין. בשל סיבות כאלו ואחרות לא מונו רבנים בערים רבות בשנים האחרונות והדבר פגע באופן עמוק במנגנוני שירותי הדת של ערים אלו. התקנות החדשות עליהם עמלו אנשי משרדי בשבועות האחרונים יאפשרו למנות רבנים בעשרות ערים בהם לא מכהן רב. כעת, לאחר שהסתיים הליך גיבוש התקנות, ייחל בעז"ה הליך מינוי רבנים בערים בהן אין רב מכהן".
במשרד לשירותי דת אומרים כי תהליך בחירת רב עיר יהיה מעתה פשוט ומהיר. השר כהנא יזום קיום הליך בחירות ברשות מקומית בה אין רב מכהן, בשיתוף עם הרשות המקומית. הגוף הבוחר ( ובשמו הרשמי "האסיפה הבוחרת") יהיה מורכב מכלל חברי מועצת הרשות המקומית, מנכ"ל הרשות המקומית ומנציגי ציבור שאת מחציתם ימנה השר ומחציתם תמנה מועצת הרשות המקומית. בנוסף, השר קבע כי הגוף הבוחר יורכב לכל הפחות מ-40% נשים. מדובר בסעיף שמאפשר רוב חילוני בגוף הבוחר, ועורר על כהנא את זעמם של החרדים.
בעבר, הכרזת נבצרות של רב עיר על רקע מצב רפואי הייתה נתונה בידי מועצת הרבנות הראשית והשר לשירותי דת. על פי התקנות החדשות ועדה רפואית היא זו שתקבע אי כשירות של רב להמשיך ולכהן בתפקידו.
עוד נקבע, כי תוקם ועדה שתפקידה יהיה לבחון את התאמתו של כל מועמד לתפקיד רב העיר. כמו כן, בתקנות החדשות לא תאושר מועמדות למי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית חמורה וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, או שהוגשה נגדו קובלנה או תובענה משמעתית בעבירה שמפאת חומרתה אין הוא ראוי לכהן כרב עיר.
מנכ"ל המשרד לשירותי דת, מוני מעתוק, אמר כי "התקנות החדשות יאפשרו סוף סוף מינוי של רבני עיר רבים שחסרים לאורך שנים רבות תוך מתן דגש לצרכים המקומיים והתאמה טובה יותר בין אופיו של הרב לקהילה הרלוונטית".
בתנועת נאמני תורה ועבודה בירכו על התקנות החדשות: "מחזקות את מעורבות הקהילות בבחירת הרב ומביאות שיקוף נכון ואמיתי של צרכיהן. הסעיף הקוצב את כהונת רבני הערים לעשר שנים, כפי שהצענו ואף קידמנו הצעת חוק בנושא, חשוב באופן מיוחד".
תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף מסר בתגובה לפרסום התקנות החדשות לבחירת ברני ערים, בירך גם הוא על התקנות: "מדובר בשינוי משמעותי בתחום שירותי הדת בישראל. רבני ערים מחזיקים במפתחות למערכות רבות המשפיעות על חיינו – נישואין, כשרות, מקוואות ועוד. התקנות החדשות מעבירות את הכוח בבחירתם לציבור המקומי על גווניו וצבעיו השונים. רב העיר יהפוך להיות דמות מחוברת יותר לציבור כחלק ממהפכת ביזור סמכויות שירותי הדת לרשויות המקומיות, ובכך תתחזק הזהות היהודית של המדינה".
