לאחר ההפסקה התחדשה בצהריים (ג') חקירת עד המדינה שלמה פילבר על ידי סנגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן צור. בהמשך לחלקו הראשון של יום העדות, בן צור ביקש לחדד את העובדה שפילבר היה עקבי בגרסתו שלפיה המדיניות שהוביל היתה תוצאה של השקפת עולמו ולא של הנחיה.
בן צור הציג קטע של החקירה, ממנו נראה כיצד החוקרים מנסים להסביר לפילבר שהוא כבר הודה שקיבל הנחיה לקדם את עסקת בזק-יס ואין בכך כל עבירה. אך פילבר מתעקש לא לאשר שהוא הודה שקיבל הנחיה, אך אומר "אם יש לכם ראיות תציגו אותן".
בהמשך להקרנת הוידאו שאל בן צור את פילבר, "באותו זמן אתה לא זוכר את ההנחיה", ופילבר השיב "בטח לא בבהירות". בן צור הוסיף "אבל את יתר הדברים שהיו שם, את הדברים של צפריר, את יתר הדברים אתה זוכר בבהירות" ופילבר אישר, "אכן".
בן צור הציג את המשך החקירה, בה פילבר מתעקש להגיד שהוא זוכר מי כן דיבר אתו על הנושא, מי כנראה העלה בפניו את הנושא, אבל איננו זוכר הנחיה כזו מנתניהו. "אם תראה לי ראיה אני אאשר", נשמע פילבר אומר. לנוכח זאת חידד אתו בן צור שבאותו השלב פילבר אכן לא זכר שקיבל הנחיה מנתניהו בנושא הזה. "לא היתה לי תמונה ברורה כזו", אישר פילבר. "זה משקף את מצב התודעה שלך אז", שאל בן צור, ופילבר השיב "נכון".
בהמשך אותה חקירה התעקשו החוקרים לשכנע את פילבר כי מי שהציף לו את נושא המיזוג היה חייב להיות השר, "בן אדם אחד יכול להציף את זה, השר", הטיחה אחת החוקרות, "זה לא נושא קטן, זה וואחד נושא". ואילו פילבר עדיין התעקש לא לאשר זאת. בן צור הוסיף ושאל: "באותו שלב הזיכרון שלך הוא שהנושא הזה הגיע מלמטה", ופילבר השיב, "באותו שלב כן". בן צור המשיך להקרין את החקירה, בה התעקש פילבר שעסקת בזק-יס לא היתה 'וואחד נושא' אלא נושא איזוטרי. החוקר התעקש לקבל תשובה ברורה לשאלה מי אמר לפילבר לזרז את הטיפול, ובהומור הזכיר שמות שונים ובהם גם 'יאיר' ו'שרה', אך פילבר ציין כי חתימה כזו הועברה לשר כל שלושה חודשים, וסירב לענות. לשאלת החוקרת "ממי אתה מפחד"? השיב פילבר "אני לא מפחד".
בן צור טען באוזני פילבר, "מנסים באותות ובמופתים להנכיח לך בזיכרון שזה היה נתניהו. קודם כל אתה עובד אצל השר, אתה ממלא פקודות ואם אתה לא עושה אתה עף. ואתה מנסה להסביר להם איך זה עובד, ואת העובדה שלא מדובר במעשה חריג וככה הדברים עובדים, אף אחד לא אומר לך לקדם את זה". פילבר אישר, "כן, ככה זה היה".
בתגובה להערת החוקר "אתה תצא מכאן היום רק אחרי שאתה תיזכר", ענה פילבר, "אתה מכריח אותי להשיב". החוקר נרתע ועונה "אבות פסול אני לא".
בתדובה לשאלת השופט בר עם, "איך אתה מרגיש באותו זמן", השיב פילבר, "איך אני מרגיש? אני מרגיש מאוים".
בתשובה לשאלת בן צור השיב פילבר, "אף פעם לא דחקו בי להגיש משהו מסוים כמו במקרה הזה", והציג בידו תנועה כמו של הכאה בפטיש, "דפקו עלי".
בן צור המשיך והקרין את החקירה, בה בתגובה ללחץ אמר פילבר, "זה עושה שכל. תראה לי". החוקר שואל את פילבר, "עושה שכל שמה", ופילבר משיב לו, "מותר לרענן זיכרון של בן אדם, תראה לי".
