עלייה במספר התלונות המוצדקות נגד שופטים – כך עולה מדוח נציב התלונות על השופטים לשנת 2017. השופט בדימוס אליעזר ריבלין הגיש את דוח הביקורת לשרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון השופטת אסתר חיות. מן הדוח עולה כי בעיית סחבת התיקים טרם טופלה ושופטים בעייתיים מקודמים בוועדה למינוי שופטים. כמו כן, 29 תלונות הוגשו נגד שופטי בית המשפט העליון, ומבין התלונות שבוררו בשנה זו, לא נמצאה אף תלונה מוצדקת.
לפי נתוני הדוח הוגשו אשתקד 834 תלונות לנציבות הביקורת על שופטים, 534 נמצאו בסמכות הנציבות ומתוכן – 81 נמצאו מוצדקות (15%). 37% מהתלונות המוצדקות נגעו לעיכוב במתן פסקי דין והחלטות. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לתלונות המוצדקות ב-2016 (25%). הנציב ריבלין ציין בדוח כי "בתחום זה לא ניתן, אפוא, מענה די הצורך להקל מעל השופטים את העומס".
בנוסף, הנציב ריבלין מצביע על כך ששופטים שיוצרים סחבת תיקים ממשיכים להיות מקודמים לערכאות גבוהות – ולא ננזפים. באחת ההחלטות העקרוניות שנתן השנה, קבע הנציב כי ראוי לתת את הדעת לתופעה, שלפיה "שופטים מסוימים מעכבים מתן פסקי דין עוד בכהונתם בערכאה ראשונה, דבר שלא מונע את קידומם ומינויים לכהונה בערכאת הערעור, שגם בה הם לוקים באותו ליקוי וגם אז נמצאות תלונות מוצדקות בעניינם באותו עניין". באחד המקרים קבע ריבלין כי יש לבדוק הכיצד בזמן כהונתו הזמנית בערכאת הערעור המשיך שופט לשמוע תיקי הוכחות בערכאה הראשונה. התלונה נמצאה מוצדקת ועותק מהחלטת הנציב הועבר על פי חוק לנשיאת בית המשפט העליון ולשרת המשפטים וכן לחברי הוועדה לבחירת שופטים, ש"חזקה עליהם שיגבשו עמדתם באשר להליכים הראויים ליישום במצב דברים זה".
לעומת זאת, ניתן להצביע על ירידה בשיעור התלונות המוצדקות על התנהגות לא ראויה של שופטים (15% בשנת 2017 לעומת 24% בשנה הקודמת). התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות וגילויים של חוסר רגישות. אחת התלונות שנמצאו מוצדקות היא בתלונתה של אישה, שהיא ובעלה ביקשו לאשר הסכם ממון. נטען בתלונה כי השופט התערב באופן בוטה בתוכן ההסכם, העיר לצדדים, ובמיוחד למתלוננת, הערות פוגעניות, כינה את ההסכם "קישטה" ("לך מפה" – בלשון העם), וסיים את הדיון באומרו לבעל: "אני מבין שאתה רוצה לתת סיכוי לקשר הזה… אבל לפי הפרצופים של הגברת, לא נראה לי שיש לכם סיכוי!". בהחלטת הנציב נאמר, כי "השופט סבר משום מה כי השימוש בביטוי עממי הזכור לו מימי שירותו הצבאי יקל על האווירה המתוחה, אולם נראה שמה שנתפס בעיני השופט כחוש הומור או כאמירה מרגיעה, נתפס בעיני הצדדים כהתערבות בוטה ומכעיסה בתוכנו של הסכם שנערך על ידי עורך דין שנבחר במשותף על ידם. התלונה נמצאה מוצדקת".
בשונה משנים עברו, בשנת 2017 נדרשו כל השופטים, הדיינים בבתי הדין הדתיים השונים, השופטים של בתי הדין הצבאיים ושופטי בתי הדין לעבודה להגיש הצהרת הון המפרטת את נכסיהם והתחייבויותיהם הפיננסיות. בסך הכול הוגשו כ-940 הצהרות הון. אלא שבדיקת ההצהרות על ידי הנציבות העלתה כי "ברובן נמצאו חוסרים בהצהרות ונשלחו לשופטים הודעות המפרטות את הליקויים. ליקויים אלה מצריכים בדיקות חוזרות של הצהרות ההון – עד לתיקון כל הליקויים והוצאת 'תעודת תקינות'. דו"ח על אי-מילוי החובות שבחוק הועבר לנשיאת בית המשפט העליון. הנציבות הפיצה חוברת כתובה ובה מידע מפורט על דרך מילוי הצהרות ההון בצורה של שאלות ותשובות. בצד הפצת החוברת ממשיכה הנציבות ליתן מענה שוטף, בעל פי ובכתב, לשאלות המתעוררות אצל נושאי המשרה השיפוטית מדי יום ביומו".
