ילדי הגן ביישוב מבואות־יריחו שבבקעת הירדן, קידמו לפני שבועיים בחגיגיות את רכב דואר ישראל שהגיע לראשונה ליישוב לספק שירותים לכ־400 התושבים. מאז, החגיגות האלה מלוות בתחושות זעם ותסכול עם התכנסות מועצת התכנון העליונה בשבוע שעבר לאשר יותר מ־4,000 יחידות דיור ביו"ש. מבואות־יריחו, שהוכרז כיישוב בהחלטת ממשלה כבר בספטמבר 2019, נמצא רגע לפני האישור הסופי של תוכנית בניין עיר (תב"ע) שעברה את כל הליכי האישור במשרד הביטחון. מועצת התכנון העליונה (מת"ע) שכונסה בשבוע שעבר הייתה אמורה לדון גם בתוכנית היישוב, אלא שברגע האחרון היא הושמטה.
מבואות־יריחו הוקם ב־1999 במסגרת תנופת ההתיישבות הצעירה ביהודה ושומרון. כמה שנים אחרי כן הופסקו כל תהליכי ההסדרה והתכנון של היישובים האלה בעקבות דו"ח טליה ששון. היישוב נותר יצור כלאיים בשטח שבו תשתיות חלקיות שאמורות לשרת כ־60 משפחות.
"קרה כאן נס לפני שנתיים וחצי", מתאר אליהו עטיה, תושב מבואות־יריחו ומזכיר היישוב. בשלהי ממשלת נתניהו־גנץ, בישיבת ממשלה חגיגית שהתקיימה באנדרטת בקעת הירדן, הוחלט להכריז על המקום כיישוב חדש. הישיבה התנהלה כמה ימים לאחר הצהרת נתניהו בדבר סיפוח הבקעה, בימים האופוריים של "תוכנית המאה". "זו הייתה החלטה נדירה. לא מדובר בהחלטה שצריכה לצאת לביצוע, היישוב כבר עומד על הקרקע; ברגע שהתקבלה ההחלטה קיבלנו סמל יישוב, אנחנו רשומים במשרד הפנים ובמנהל האוכלוסין. את הלחץ המדיני, אם היה, נתניהו כבר ספג".
חודשיים לפני אותה ישיבת ממשלה חגיגית סייר שר הביטחון גנץ בבקעת הירדן, והציג תוכנית לשיקום האזור בהיקף של 1.8 מיליארד שקלים. "בקעת הירדן תהיה חלק מכל הסדר מדיני, זו חומת המגן המזרחית של מדינת ישראל", אמר יו"ר כחול לבן, והוסיף כי מפלגתו "רואה בבקעת הירדן חלק ממדינת ישראל".
אנשי היישוב החלו בקידום תהליכי התב"ע כדי שאפשר יהיה לבנות את היישוב. "נשאר לנו אישור כמעט אחרון", אומר עטיה. האישור הזה היה אמור לעלות לסדר יומה של מת"ע עוד באוקטובר 2021. אלא שאז קוצץ מספר רב של תוכניות לאישור, ולטענת אנשי מבואות־יריחו, בלשכת ראש הממשלה וגם מטעם שרת הפנים הבטיחו שזו דחייה עד לכינוס הבא של מועצת התכנון. אלא שכאשר זו התכנסה, הושמטה התוכנית של היישוב. "ממה שהצלחנו לברר, זו לא הייתה בחירה שרירותית אלא פרטנית", אומר עטיה. "כל התב"עות שהיו ברשימה עלו, חוץ משלנו".
לחץ אמריקני הוא שגרם להשמטת מבואות־יריחו מישיבת מועצת התכנון, נוסף על הלחץ לקצץ שליש מהאישורים; מספר היחידות המקורי עמד על 6,000. מה שהביא ללחץ הוא פרסום סדר היום של המנהל האזרחי שבו הופיע מבואות־יריחו ובו הפירוט "הקמת יישוב חדש" – צירוף מילים רגיש בעיני הממשל האמריקני.
בעקבות הלחץ, העדיפו בדרג המדיני להיענות לדרישה, ולו כדי להביא לאישורן של כ־4,000 יחידות דיור ברחבי יהודה ושומרון. בצד הימני של הממשלה מתגאים במספר הזה ואומרים כי לא היה כמותו בממשלות קודמות. במת"ע הנוכחית אושרה בנייה נרחבת במצפה־דני הסמוך למעלה־מכמש שבחבל בנימין, מאחז שהפך בהדרגה ליישוב עצמאי. תוכניות בינוי נוספות אושרו בשבות־רחל, בנגוהות ובדולב – כלומר לא רק בגושי ההתיישבות. נוסף לכך אושרה תוכנית להקמת מלון ובו 180 חדרים במתחם "עוז וגאון", על אם הדרך בין גוש עציון לקריית־ארבע, מול מחנה הפליטים אל־ערוב. בנייה רבה אושרה גם באזור התעשייה ממערב לאריאל, שימנע פלישת בנייה פלסטינית למתחם.
חרף המספרים הנאים, במועצת יש"ע לא מרוצים מצמצום המספר המקורי של יחידות הדיור, ומהעובדה שהתוכנית היחידה בבקעת הירדן לא הובאה לאישור. את הלחץ האמריקני תולים שם בסיבה לא עניינית: ממשל ביידן לא רוצה שהחלטה מימי נתניהו וממשל טראמפ תקצור כעת את הפירות. הרי אין הבדל בין יחידות דיור בבקעת הירדן ליחידות דיור בשבות־רחל, אומרים שם.
"מזעזע לחשוב שביום של הפיגוע באלעד, שר הביטחון וראש הממשלה מורידים תוכניות לאישור ביהודה ושומרון ובעיקר בבקעת הירדן, שנמצאת בקונצנזוס גם בקרב מחנה המרכז והשמאל", אומר מנכ"ל מועצת יש"ע יגאל דילמוני. "הרי מי שהקים את בקעת הירדן היה מפלגת העבודה, ומי שמתיימר להנהיג את השמאל הציוני ועוצר את הבנייה בורח לשמאל הקיצוני".
הכעס על שר הביטחון גנץ במועצת יש"ע גואה. "חמורה לא פחות העובדה שגנץ מצמיד אישורי בנייה לישראלים עם אישורי בנייה לפלסטינים", מאשים דילמוני. "עלתה גם טענה מסביבתו שהישיבה שהייתה צריכה להיות כבר בפברואר, נדחתה בגלל רמדאן. בחודש וחצי האחרונים נרצחו 20 ישראלים בפיגועים מזוויעים. כל הערכת המצב שלהם חמורה כי היא לא הייתה נכונה; מה חשבתם, שאם לא תאשרו בנייה ביו"ש יהיה שקט?
"גנץ מערבב את כולם. הוא מנהל מדיניות משל עצמו, והמדיניות של הממשלה 'מה שהיה הוא שיהיה' לא מתקיימת. עובדה, אין ארבע ישיבות מת"ע בשנה, אין נוהל שכל מה שמוכן עולה לדיון, לא הייתה לפני כן התניה של אישורים ליהודים באישורים לפלסטינים – זו המצאה של גנץ. הבנייה ביו"ש היא האוויר לנשימה שלנו, כשלא בונים זה כמו לשים לנו ברך על הצוואר. מהצד ההתיישבותי, דין הממשלה הזו להתפרק".
דוד אלחייני, ראש המועצה האזורית ערבות הירדן, יו"ר מועצת יש"ע ומקורבו של גדעון סער, התייחס בתחילה בהבנה לדחיית האישורים. "כשהתברר לי שמבואות־יריחו לא עלה במת"ע הקודמת לא לחצתי, שאף אחד לא יגיד שבגלל התמיכה שלי בממשלה מקדמים לי תוכניות. אמרתי שלא יקרה שום דבר אם התוכנית תובא בעוד שלושה חודשים, כי יצאתי מהנחה שהממשלה תעמוד בהבטחה שקיבלתי באופן אישי מלשכת ראש הממשלה.
"שמעתי את רה"מ בשבוע שעבר מפגין מנהיגות ורומז לממשלת ירדן שלא ניתן לשום גורם חיצוני לקבל החלטות במקום ממשלת ישראל. לו רק היה אומר את זה מול האמריקנים. אני רואה בהוצאת מבואות־יריחו כניעה לאמריקנים והפרה של התחייבות. אילו הייתי במקומו הייתי אומר לאמריקנים שהסיבה שהממשלה הזו נמצאת בסיטואציה הזו, היא מפני שתוכניות לא קודמו ושהם לא עמדו בהתחייבות להיות 10 מעלות ימינה. האופציה שעומדת לפניכם היא לאשר את כל היחידות, אחרת תקבלו בחזרה את נתניהו בשלטון. מהיכרות שלי עם לשכת רה"מ סביר להניח שהם לא ירצו לפגוע בראש המועצה היחיד ביו"ש שתמך בהם".
עוד הוא מוסיף, כי הוצאת מבואות־יריחו מהתמונה הדליקה אצלו נורה אדומה: "באוקטובר 2021 הייתה המת"ע הראשונה שבה אושרו 3,300 יח"ד. אנחנו כבר בחודש מאי וכ־1,700 מהן עדיין לא קיבלו אישור לפרסום תוכניות. זה כאילו לא אישרו את יחידות הדיור האלה בכלל". אלחייני מסביר כי כל תב"ע ביו"ש צריכה לקבל חמש פעמים את אישור הדרג המדיני. 1,700 יחידות אלה, "תקועות" באישור השלישי לאחר הפקדת התוכנית. "את יכולה להבין מה רמת האמון שיש לי בבני גנץ עכשיו".
מועצת התכנון העליונה אמורה להתכנס ארבע פעמים בשנה, אך בשנה האחרונה התקיימו שתיים בלבד. את המספר הגבוה של היחידות שאושרו בשבוע שעבר, רואה דילמוני כפקק שמשתחרר לאחר עיכוב. בממשלה מעדיפים להסתכל על מספר היחידות שאושרו ולא על מספר כינוסי המועצה: בצירוף ישיבת מת"ע הקודמת מדובר על כ־7,300 יחידות דיור בסך הכול שאושרו בשנה הראשונה לממשלת בנט־לפיד. אם מת"ע אכן תכונס שוב, מצפים שם, המספר יהיה גבוה עוד יותר. "אנחנו עוסקים כעת בקידום של עוד 17 תב"עות בבקעת הירדן, ומקווים לראות אישור של מבואות־יריחו כבר במת"ע הבאה", אומר אלחייני.
