פרישתה של ח"כ ג'ידא רינאווי זועבי משורות הקואליציה טלטלה את המערכת הפוליטית היום (ה'), אך עדיין מוקדם מדי להכריז על בחירות. כדי להתניע את המהלך, נדרשת האופוזיציה, מלבד 54 הח"כים שלה (חברי הליכוד, ש"ס, יהדות התורה ו"הציונות הדתית"), גם 6 מחברי הרשימה המשותפת וכן את הצבעתן של הפורשות מהקואליציה – עידית סילמן והפורשת הטרייה ג'ידא רינאווי זועבי.
נכון שכעת הקואליציה עומדת על 59 ח"כים ללא השתיים, אך כדי שלא יכריזו עליהן כפורשות הן צריכות שלא להצביע נגד עמדת סיעותיהן ועמדת הקואליציה, כל עוד לא פוזרה הכנסת. מהרגע שיצביעו בעד פיזור הכנסת – המהלך כבר יצא לדרך ולא תהיה אפשרות להפרישן.
יחד עם זאת, ברשימה המשותפת חוששים כי גם אחרי שחוק פיזור הכנסת יעבור בקריאה ראשונה, ניתן יהיה על פי חוק לעלות הצעת אי אמון בממשלה ולהקים ממשלה חלופית, ואילו הם יהוו רק זרז להפעלת לחץ על ימינה ותקווה חדשה מפני בחירות נוספות והחשש שלא יעברו את אחוז החסימה, במטרה להביאם לממשלת ימין כבר בכנסת הזו.
נכון לעכשיו, האופוזיציה מתקדמת בשני צירים – הצבעה על פיזור הכנסת או הצבעת אי אמון בממשלה. בליכוד לא מכחישים את התרגיל שעלול להניא את חברי המשותפת מלהצביע בעד פיזור הכנסת, ואומרים כי ינצלו את הזמן הקרוב למגעים נרחבים לטובת השבעת ממשלה אחרת, כבר בכנסת הזו, שתהיה "טובה למדינת ישראל".
ח"כ יואב קיש הודה מוקדם יותר בהליך המורכב והסביר כי "אני לא ממהר לחגוג. אהיה שמח כשנפיל את הממשלה הזו. אין ספק שמה שזועבי עשתה עוזר לזה, אבל זה לא בטוח. יש פה קואליציה שנשענת לחלוטין על רע"ם מבפנים והמשותפת מבחוץ. אם אדע בוודאות שיש רוב בכנסת להפיל את הממשלה – נעשה את זה. אם לא, נחכה".
