המתיחות הפוליטית הגיעה גם לשדה החינוכי: כבר בתחילת השבוע הכריזה הסתדרות המורים על סכסוך עבודה עקב "מבוי סתום במשא ומתן לחתימה על הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי ההוראה בשירות המדינה". עתה, עם אובדן הרוב הקואליציוני בכנסת, החשש הוא שהממשלה לא תוכל לחתום עם הסתדרות המורים על הסכם שכר והמורים ייוותרו ללא תוספות השכר שהם מחכים להן זמן רב.
בהסתדרות המורים חוששים ממצב שבו הממשלה תיפול לפני שתחתום איתם על הסכם שכר, ומדינת ישראל שוב תיגרר למערכת בחירות בלי אופק לחתימה על הסכם. כרגע, כל עוד לא התפזרה הכנסת ובחירות עוד לא הוכרזו, הממשלה יכולה לחתום על הסכם מחייב, אך ממשלת מעבר מוגבלת ביכולתה לחתום על הסכמים. מטרתו של סכסוך העבודה שהגישה הסתדרות המורים, כך נראה, היא לזרז את החתימה על הסכם שכר. משמעות סכסוך העבודה היא שבעוד עשרה ימים תוכל ההסתדרות להשבית את מערכת החינוך מגני הילדים ועד חטיבות הביניים.
הסתדרות המורים, המייצגת את הגננות ומורות בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, עובדת בלי הסכם שכר בתוקף מאז 2019. סבבי הבחירות מנעו מהממשלה לחתום איתה על הסכם שכר, וגם בתקציב האחרון העדיפה הממשלה לדחות את ההסכם לתקציב הבא. בחודשים האחרונים מתנהל משא ומתן, אך הוא נתקל בקשיים. בהיעדר תקציב מדינה מאושר, משרד האוצר מתקשה לנהל משא ומתן על תוספות קונקרטיות למורים כיוון שאין לו מסגרות תקציב להסכם.
הסתדרות המורים מצידה מעוניינת בתוספות שכר משמעותיות לכל המורים, בעוד שבמשרד האוצר שואפים למקד את התוספות במורים הצעירים. השכר ההתחלתי הנמוך במערכת לא מאפשר למשוך כוחות איכותיים לתחום ההוראה, וככל שתוספת השכר תחולק בצורה רחבה יותר כך היא תהיה משמעותית פחות. הוויכוח העקרוני הוא אם תינתן תוספת באחוזים, שתעניק יתרון למורים הוותיקים, לעומת תוספת שקלית שתהיה משמעותית יותר למורים הצעירים. במשרד האוצר קיוו גם לחתום על הסכם רחב ובו שינויים מהותיים במבנה ההעסקה של המורים.
במשרד האוצר שואפים להגיע להסכם שכר משמעותי שיכלול גם תוספות שכר למורים בעלי תפקידים במערכת, כגון חינוך כיתה, ריכוז מקצוע או ריכוז שכבה, ולהפוך את התוספות הללו לשקליות, כך שיתגמלו את המורים הצעירים באותה מידה כמו הוותיקים. במשרד מעוניינים גם לייסד מענקים למורים במקצועות נדרשים שיש בהם מחסור מיוחד, כמו מדעים ואנגלית.
לעומת זאת, שרת החינוך יפעת שאשא־ביטון פרסמה תמיכה בלתי מסויגת בדרישות הסתדרות המורים, והאשימה את אגף התקציבים במשרד האוצר שאינו מבין את "עומק המשבר" וש"תוספת מזערית לא תפתור את המשבר אלא תעמיק אותו". לטענתה, "בדיונים האינטנסיביים על הסכם השכר של המורים הדגשתי מהרגע הראשון שללא העלאה משמעותית בשכרם של כלל המנהלים והמורים, בדגש על מורים מתחילים אבל לא רק להם, מערכת החינוך כולה תקרוס".
גם אם תצליח הממשלה להעביר תקציב מדינה חד־שנתי – ובמציאות הפוליטית הנוכחית זהו תרחיש לא סביר – יהיה זה הסכם רזה ודל ברפורמות, כך שקשה לראות במסגרתו הסכם שכר משמעותי עם תוספות שכר גדולות או שינויים מהותיים במבנה העסקת המורים. אם הממשלה תתפרק, יהיה קשה אף יותר להגיע הסכם.
כך או כך, נראה שהממשלה הולכת לקראת הסכם זמני עם תוספות מינוריות. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן־דויד לא צפויה לקבל זאת בהבנה, וייתכן כי הדבר יביא לשביתה, חודש לפני תום שנת הלימודים ובעיתוי פוליטי בעייתי במיוחד לממשלה.
