דיון של הצוות לטיפול במגפות שכונס אמש לראשונה מזה שבועות לא עסק במגפת הקורונה, אלא בצרה פוטנציאלית חדשה: התמודדות עם נגיף אבעבועות הקוף שמקרה תחלואה ראשון בו התגלה בישראל במהלך סוף השבוע. הבוקר (א') עדכן מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש על גילוי חולה שני ששב לאחרונה לארץ מטיול במערב אירופה.
בדיון החליטו מומחי המוות שבשלב הזה, אין צורך בנקיטת צעדים כלשהם מלבד העלאת המודעות לנושא ובידוד החולים בנגיף המדבק: "זה משהו בסדר גודל אחר לגמרי מהקורונה – זו לא מגפה", הבהירה הבוקר ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור. בריאיון לגלי צה"ל אמרה אלרעי-פרייס כי "מדובר בנגיף שעובר במגע קרוב, ולכן הסיכוי שידבקו הרבה אנשים נמוך מאוד".
נגיף אבעבועות הקוף התגלה לראשונה אצל קופי ניסוי במעבדה בדנמרק בשנת 1958. בשנת 1970 התגלה לראשונה בבני אדם במרכז ומערב אפריקה, עם התפרצות של 47 מקרים, מתוכם 38 בקונגו בלבד. מעל 80 אחוז מהנדבקים אז היו ילדים מתחת לגיל 10, ורק במקרים בודדים זוהתה הדבקה מאדם לאדם. אוכלוסיית העולם הייתה מחוסנת ברובה נגד נגיף אבעבועות שחורות, בעל מאפיינים דומים רבים לאבעבועות קוף, והחיסון היה בעל יעילות צולבת של 85 אחוז בערך, וכך נמנעה התפרצות מגפה. אך אבעבועות שחורות הוכחדו בעולם בשנת 1980, ומבצע החיסונים הסתיים למעט חיילים במדינות מסוימות, כך שיעילות החיסון דועכת אצל המחוסנים ודורות שלמים ברחבי העולם אינם מחוסנים כלל. בישראל חיסנו לאבעבועות שחורות עד 1980 והעניקו מנות דחף לחיילים שהתגייסו עד 1996.
אך נראה שהנגיף משתנה, ובהתאם גם הנדבקים משתנים. בשנות השבעים נדבקו בעיקר ילדים קטנים, כעת נדבקים בעיקר צעירים. לנגיף אבעבועות הקוף שני וריאנטים עיקריים, המרכז אפריקני שנחשב לקטלני יותר עם סביבות 10 אחוזי תמותה, והמערב אפריקני עם כשלושה אחוזי תמותה, כאשר זה שמתפשט כעת בעולם כעת הוא המערב אפריקני. על פי עו"ד מאיר רובין, לשעבר מזכיר קבינט הקורונה האזרחי, ייתכן שהפערים בתמותה קשורים יותר לאיכות הדיווחים והטיפול הרפואי ופחות להבדלים בין הווריאנטים, וסביר להניח שבעולם המפותח אחוזי התמותה יצנחו באופן דרמטי.
במסמך עדכון מחקרי על הנגיף הסביר רובין כי תסמיני אבעבועות קוף בקרב בני אדם דומים ברובם לאלו של אבעבועות שחורות אך קלים יותר. התסמינים מתחילים בחום, כאבי ראש, שרירים וגב, עייפות, צמרמורות ומאפיין ייחודי יחסית של נפיחות בבלוטות לימפה בשכיחות של בין 70 ל-80 אחוז מהמקרים. משך הדגירה מהדבקה לתסמינים הוא בדרך כלל 14-7 ימים, ועשוי להיות בטווח של 21-5 יום. בתוך ימים בודדים מהופעת התסמינים הנדבק מפתח פריחה שעשויה להתפשט לחלקים שונים בגוף, ומתפתחת בשלבים: כתמים, פצעונים, שלפוחיות, מורסות וגלדים. השלב התסמיני נמשך בדרך כלל שבועיים עד ארבעה שבועות, כלומר מהדבקה להחלמה שלושה עד שבעה שבועות בסך הכל. הפריחה כואבת אך בשלבים הראשונים, בדרך כלל לא מאוד מגרדת. אין לנגיף תרופה ספציפית.
נגיף אבעבועות הקוף מדבק בהעברת נוזלי גוף, כולל רוק, ומסוגל להדביק גם דרך העור במגע עם נוזלים או חפצים. לדוגמה, ניתן להידבק מהחלפת מצעים של נשא תסמיני ללא כפפות. ניתן להידבק גם דרך הפה, העיניים, האף ורקמות ריריות אחרות. לפי מחקר משנת 2012, נגיף אבעבועות קוף גם עשוי להיות נישא באוויר. מגע קרוב מכל הסוגים מהווה סיכון גבוה, והחולים מדבקים מרגע שיש תסמינים כלשהם וישנו חשש שחלק מהם מדבקים גם ללא תסמינים כמעט בכלל. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) ממליצים לצוות רפואי שמטפל בחולים אלו על מיגון אווירי מלא, חליפה, כפפות, מסכה ומשקף.
