הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול (ב') להעלות את הריבית במשק בשיעור של 0.4 נקודות האחוז, כך שתעמוד על רמה של 0.75 אחוזים. מדובר בעלייה גבוהה מהתחזיות, שצפו עלייה מתונה יותר – עד לגובה של 0.6 אחוזים. זוהי ההעלאה השנייה של הריבית, המצטרפת לזו של החודש שעבר, והיא מעידה על ניסיון של בנק ישראל להיאבק באופן נחוש יותר באינפלציה המטפסת.
האינפלציה בישראל הגיעה בחודש שעבר ל-4 אחוזים, גבוה מהטווח העליון של יעדי בנק ישראל. גם הציפיות לאינפלציה בהמשך נותרות גבוהות מהיעד בטווח הקרוב. עם זאת, בנק ישראל מציין כי הריבית ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. בארה"ב עברה הריבית את ה-8 אחוזים, וגם באירופה היא בשיעורים גבוהים.
להעלאת הריבית השלכות על משקי הבית בדמות התייקרות של הלוואות ומשכנתאות. הלוואות רבות צמודות לריבית הפריים, שהיא, בתורה, צמודה לריבית בנק ישראל וגבוהה ממנה ב-1.5 אחוזים. החל מהימים הקרובים ריבית הפריים תעלה ל-2.25 אחוזים, ועמה כל ההלוואות המבוססות עליה. המשמעות הדרמטית ביותר למשקי בית היא כמובן במשכנתא, עבור המסלולים צמודי הפריים, שההחזר החודשי עליהם צפוי להתחיל לעלות כבר בחודש הבא, וצפוי לעלות ברוב משקי הבית בעשרות שקלים בחודש, תלוי בגובה המשכנתא ותמהיל המסלולים. יחד עם אלה יתייקרו כמובן כל ההלוואות העתידיות, דבר שמשפיע מיידית על המגזר העסקי ועל משקי בית.
ומה יהיה בעתיד?
בשנה הקרובה צפוי המשך העלאת הריבית, כך על פי הצהרות בנק ישראל, וכפועל יוצא גם מסלולי הפריים וההלוואות ימשיכו להתייקר. בנק ישראל הודיע כי בכוונתו להעלות את הריבית עד לרמה של 1.5 אחוזים, ובכך למעשה להפסיק את עידן הריבית האפסית והכסף הזול ששרר במשק בעשור האחרון. למעשה, האינפלציה הגבוהה מהיעד והעלאות הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב), מחייבות העלאת ריבית מסוימת, ובנק ישראל מצהיר על כוונתו להמשיך בהעלאה הדרגתית ומתונה של הריבית, על אף שההעלאה הפעם היתה גבוהה מהצפוי. על פי בנק ישראל, "קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".
בבנק ישראל אומרים עוד כי "במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ברמה גבוהה. האינדיקטורים לפעילות במשק ממשיכים להעיד על רמה קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי". עם זאת, מוסיפים בבנק ישראל כי המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין, מגבירים את לחצי האינפלציה ומובילים להאטה בקצב פעילות הכלכלה הגלובלית, שמשפיעה כמובן גם על המשק הישראלי.
עוד הוסיפו בבנק ישראל כי שוק העבודה ממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה מלאה. להפך, עסקים רבים מדווחים על מחסור בעובדים המגביל את הפעילות השוטפת שלהם, כך שהעלאת הריבית לא צפויה לגרום לגידול מיידי באבטלה. עם זאת, מחסור בעובדים עלול להביא לגידול בלחצי השכר, עובדים עשויים לדרוש העלאות בשכר כדי להתמודד עם המחירים העולים, וכיוון שהביקוש לעובדים גבוה – השכר יכול לטפס. לחצי שכר עלולים בתורם להחריף את האינפלציה, וכך להכניס ל"מעגל קסם" של עליות מחירים.
בנק ישראל ציין כי מאז החלטת העלאת הריבית האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-4.6%, מול האירו ב-1.4% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3%. ואף כי ברבעון הראשון של 2022 התוצר הלאומי התכווץ ב-1.6 אחוזים, הנתונים הכלכליים של ישראל ממשיכים להצביע על פעילות איתנה. ההתכווצות ברבעון הראשון היא למעשה "תיקון" לצמיחה הגבוהה של הרבעון האחרון של ,2021 שעמדה על 15.6 אחוזים, ומבטאת עדיין תהליך צמיחה.
