לראשונה בחייו של טל גן־צבי הצליחו חבריו הטובים ובני משפחתו להפתיע אותו ביום ראשון השבוע, כשערכו לו מסיבה לרגל יום הולדתו ה־41. זאת לאחר שבשנה שעברה, ביום הולדתו הארבעים, הוא היה ספון עמוק בחדרי המו"מ לקראת הקמת הממשלה. מרבית הנוכחים באירוע המצומצם לא העלו בדעתם שבעוד כמה שעות חתן יום ההולדת הוא שיפתיע אותם חזרה, כשיודיע על פרישתו מתפקיד ראש הסגל של ראש הממשלה. בתום עשור של הליכה לצידו בתפקידיו ובגלגוליו השונים, החליט האיש שכונה על ידי בנט עצמו "המנכ"ל של נפתלי בנט", להמשיך הלאה לשוק הפרטי.
בשעה תשע באותו בוקר נכנס גן־צבי ללשכת ראש הממשלה, לאחר שפקד את הכותל המערבי כמנהגו מדי שנה ביום הולדתו, והודיע למעסיקו הבכיר שהפרק הזה בחייו תם, לפחות לעת עתה. "תמיד אעזור לך, אני רוצה בהצלחתך", הוסיף. בשעות הבאות הוא עבר איש איש בלשכה – מזכירות, עוזרים, דוברים – כדי להודיע אישית על החלטתו, שהתקבלה בהבנה נוכח המציאות המורכבת.
כמו בנט, גם גן־צבי גדל בחיפה, אם כי השניים הכירו רק בבגרותם, הרחק מעיר הכרמל. הוא למד בישיבת נתיב מאיר בירושלים, ומשם המשיך למכינה בעלי. עד היום הוא מקיים קשר אמיץ עם הרב אוהד תירוש, מרבניה הבכירים של הישיבה, שאף שיגר סרטון ברכה למסיבת יום ההולדת השבוע. את שירותו הצבאי עשה ביחידת אגוז, ולאחר שלוש שנים חזר לשנתיים נוספות בישיבת עלי. לימים הגדיר אותה כמקום שבנה את עולמו הרוחני, האמוני והאידאולוגי, ושערכיה מלווים אותו עד היום.
כרווקים דתיים אחרים, הוא הצטרף לדירת שותפים בירושלים. אחד מדייריה היה איתי הרשקוביץ, לימים ראש מטהו של שר הביטחון וכיום ראש הלשכה. בהמשך נישא לנגה לבית ארליכמן מבית־אל ונולדו להם חמישה ילדים. הם מתגוררים כיום ביישוב הדתי מצפה־אילן, ליד חריש. כאשר הודיע לרעייתו על החלטתו לפרוש מהתפקיד, היא הגיבה תחילה בשוויון נפש: "שמעתי את זה ממך כל כך הרבה פעמים". אבל הפעם זה קרה. גם היא עצמה נתונה כעת בשינוי מקצועי, בעקבות החלטתה לעשות הסבה לרפואה. מבחינתו, "עכשיו זה הזמן שלה".
בכירה בלשכה: "יש בצוות מי שאוהבים שרואים אותם, אנשים אוהבים להידחף לצד ראש ממשלה. גן־צבי ייכנס אחרי כולם כדי שלא יצלמו אותו. בלי גינונים. החליפה מבחינתו זו תחפושת"
תפקידו הפוליטי הראשון של גן־צבי היה מנהל מטה השטח של ניר ברקת בבחירות המקומיות ב־2008, שהפכו את ברקת לראש העיר. בהמשך הפך לעוזרו האישי, תפקיד שמילא עד הבחירות המקומיות הבאות, ב־2012. משם עבר לעבוד בחברת השיווק המשפחתית והיה אמור להשתלב בה; לפחות זה העתיד שתכנן לו אביו. אך החיידק הפוליטי והציבורי שדבק בו בימיו לצד ברקת, המשיך לקנן בו. דביר כהנא, שהיה אז מנכ"ל עמותת אלע"ד, הכיר את גן־צבי מעיריית ירושלים, והוא שתיווך בינו ובין בנט. "שמע, יש לי חבר בשם נפתלי בנט ששוקל את דרכו לפוליטיקה. תיפגש איתו", הציע לגן־צבי. בית הקפה "בורוכוב 88" ברעננה אירח את המפגש הראשון של החבורה, שעוד תעבור יחד מסלול מפותל, עליות ומורדות: בנט, איילת שקד, היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט וגן־צבי.
ח"כ ניר אורבך, שהצטרף בהמשך לקבוצה, מעיד שכל צעד שנעשה בסביבת בנט במהלך השנים דרש תיאום עם גן־צבי. "יציאה למפקד בבית היהודי, גיוס כספים בדינר בנמל תל־אביב – הכול היה מתואם איתו. כדי שנפתלי ייכנס לדברים האלה היה צריך את חוות דעתו של טל. אם טל לא מסכים, קשה מאד להביא את בנט.
"טל מצטייר כמישהו מחוספס, אשכנזי וקר", מוסיף אורבך, "אבל אחרי בחירות מוניציפליות ב־2013 שהכנסנו בהן 126 נציגים, הישג בכל קנה מידה – אנשים עדיין באו אליי בטענות כמנכ"ל הבית היהודי. באמצע הלילה הוא שלח לי מייל כדי לחזק אותי, שפתח בדבר תורה של הרב צבי יהודה על המזרחי שזרח אורו, והמשיך לרבדים הכי עמוקים. הוא נגע בי בנימים עמוקים של מה אנחנו מחפשים ומה השורש שלנו, וזה חיבר אותי אליו".
אורבך גם היה הפוליטיקאי היחיד שהשתתף השבוע ביום ההולדת המצומצם. במידה רבה ניתן לומר כי הוא איש של טל יותר משל נפתלי. השבוע, בעקבות עזיבת חברו הטוב גן־צבי, היו מי שציפו כי הוא ילך בעקבותיו. "אני לא הייתי מחזיק מעמד במקומות שהוא היה בהם, עם האינטנסיביות הזו", אומר לנו אורבך. "גם לחבר כנסת יש את הלחצים שלו, אבל יש מעט אנשים שמתאים להם להיות טל".
שיעור בענווה
גן־צבי מלווה את בנט מיומו הראשון בפוליטיקה, ונחשב לאיש האמון הקרוב ביותר שלו. הוא היה ראש לשכתו כשר הכלכלה וכשר החינוך, וניהל את כל מערכות הבחירות במפלגות השונות שבנט רץ במסגרתן. הצעד שהוא הכי גאה בו בקריירה, הוא הובלת המהלך של קיצור שלושה שבועות מהחופש הגדול לילדים עם אוטיזם בתפקוד נמוך – שהיווה הקלה משמעותית עבור הוריהם.
על פי אחד משרי הממשלה, תפקידו של גן־צבי הפך אותו ל"אדם הכי חזק במדינת ישראל. היה מותר לו לעשות דברים בלי שנפתלי ידע מהם". לפוליטיקאים שנהגו להיוועץ בו על מינויים חשובים של ראש מטה, מנכ"ל וצוות לשכה, הוא נהג לומר: "נפתלי ואני הצלחנו כי התפקידים היו מאוד ברורים, הוא הפוליטיקאי ואני המנהל. ברגע שיש אינטרסים אחרים – זה תמיד יתפוצץ". בנט מצידו היה מחמיא בדרכו: "אתה היית האדם היחיד לאורך השנים שהדבר היחיד שעניין אותו זה נפתלי בנט".
הוא נשאר לצד בנט גם לאחר שמיזם הימין החדש התרסק והמפלגה לא עברה את אחוז החסימה, וכך גם בהמשך, כשימינה מצאה עצמה באופוזיציה. בנט שמר אז על אופטימיות בכל מחיר ושינן לאנשיו: "לא להיתקע בכישלון, לא להיכנס למרה שחורה, מיד לשנות פאזה ולהציב את היעד הבא". גן־צבי האמין במסר הזה, ומבחינתו אז ניטעו הזרעים שיובילו את בנט ללשכת ראש הממשלה.
אחרי ההלם והתדהמה בעקבות התרסקות הימין החדש, התבטא גן־צבי בשיחות עם חבריו: "בשבילי זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, שיעור בענווה. זה מבחן מאוד גדול למנהל כשהעבודה הולכת בשנייה אחת". אחד מאנשי הלשכה דאז זוכר לטובה את התנהגותו האנושית של גן־צבי. "כשלא עברנו את אחוז החסימה, הלשכה התפרקה וזה היה אירוע קשה. הוא דאג לכל אחד. שאל מה האופציות שלך, איך אתה הולך לריאיון, מה אתה הולך להגיד. וידא שכולם מסודרים. היה מישהו שפחות מצא עבודה, אז הוא ניסה ודחף, דאג שנפתלי יתקשר וימליץ".
החברות הטובה לא תמיד תאמה את השיקולים הפוליטיים. כשבנט ושקד הקימו את הימין החדש, ח"כ ניר אורבך נשאר בבית היהודי. "טל היה האדריכל של המהלך הזה, אבל אני חשבתי שנכון להישאר בבית היהודי ובסופו של דבר זה התקבל בהבנה. במישור הפוליטי טל היה מחויב לנפתלי, והשתדלתי שזה לא יעמת אותו מולי". בממשלת "ברית האחים" בין בנט ללפיד, שהוקמה ב־2013, כאשר המפלגות החרדיות החרימו את בנט, גן־צבי שימש איש הקשר מאחורי הקלעים. "גם כשהזירה בערה והם הרגישו מודרים, כולם היו איתו בקשר מאחורי הקלעים. דיברו איתו כל הזמן. גם היום החרדים בקשר איתו. הוא תמיד יודע לנווט ולהסתדר עם כולם", מעיד חבר קרוב שהכיר אותו בימיו אצל ברקת.
הזדמנות להשפיע
קשה להתעלם מהממד הבוסרי בלשכת ראש הממשלה הנוכחית. חלק מאנשי הצוות הם בעלי הבנה מעטה מאוד בתחום המדיני, אנשים שלא דרכו מעולם בבית הלבן ודוברים אנגלית רצוצה. עם זאת, במישור הפנימי ובקשרים עם גורמי ממשלה, התפקוד של גן־צבי היה יתרון משמעותי. כולם ידעו שניתן לסמוך על מילתו, אומר אחד מאנשי הלשכה. "כשהיינו במשרד החינוך", הוא מספר, "היה סיור פתיחת שנה בתלמוד תורה חרדי. דרעי גם הגיע, וקבענו מראש שנשב יחד. 'רגע, גן־צבי לא פה?', הוא שאל. כשהתברר שהרל"ש של השר נעדר, דרעי הגיב: 'אז עזבו, בלי מילה של טל זה לא רלוונטי'. לא משנה שנפתלי ישב שם". גן־צבי אכן לא נהג להגיע לסיורים עם כל הפמליה. הוא הגדיר זאת "בזבוז זמן" והעדיף לקיים פגישות אחרות. עם זאת, אחרי בחירות 2015 חרג ממנהגו והצטרף לסיור במוסדות חרדיים כדי "לראות שהעסק עובד", לאחר הממשלה הקודמת שהחרדים נותרו מחוץ לה.
לאורך השנים שלט גן־צבי במינויים וברשימת המועמדים למפלגה, וסביבת בנט מבוססת על אנשים שגייס לתפקידים השונים. רק אחרי ריאיון איתו, המועמדים היו נפגשים עם בנט. ולא רק שם; הוא תיווך בין השר לשירותי דת מתן כהנא ובין בכירי לשכתו כיום – מנכ"ל המשרד מוני מעתוק וראש המטה יוחאי רביבו, והיה מעורב במינויים נוספים בלשכות הח"כים של ימינה. חלק מהאנשים לא אהבו את מה שהם חוו כהשתלטות ובחישת יתר.
"לא הכרתי את טל", מספרת אחת מנשות הלשכה. "אחרי בחירות 2015, יום אחד הוא עם נפתלי על הקו ומתקשר עם איזו הצעה. במהלך השנים הפכנו לחברים קרובים. שנינו ראיינו אנשים לתפקידים, ואני יכולה לומר שתמיד התברר שהוא צדק באבחנות שלו". לדבריה, "אין לו משחקי אגו וכוח. הוא יודע לדרוש ולצעוק כשהוא רוצה, לא אחד שמחבק ומחייך כל היום. הוא ממולח מאוד ומתעצבן שצריך, אבל המשימה שלו הייתה נפתלי בנט. הוא היה מזהיר אותנו, 'אל תתבלבלו, התפקיד שלכם עכשיו הוא נפתלי בנט'. זה מה שהוביל אותו, לשם שמיים, לשם ההצלחה של נפתלי".
בין תפקידיו היה גן־צבי אמון על מעקב אחר ביצוע המדיניות של ראש הממשלה, ברמה התקשורתית והפוליטית. מגיבוש האסטרטגיה והמדיניות ועד המאבקים על יישומה המעשי. הוא היה הכתובת בסוגיית הבנייה ביו"ש וכינוסי מועצת התכנון (מת"ע). בוויכוח סביב הבנייה שאושרה לפלסטינים בגוש עציון, היה מי שאמר כי בלעדיו זה היה הרבה יותר גרוע. אנשי מועצת יש"ע זאב חבר (זמביש) ומתניה שפירא היו אורחים קבועים במשרדו.
במהלך השנים היה גן־צבי מעורב בכל סוגיה פוליטית ותקציבית בסביבת בנט, ניהל עבורו את המשאים ומתנים מול נתניהו, ועבד מול מנהיגי הציונות הדתית. בכירי המגזר הדתי ידעו שכדי לקבל תקציבים וסיוע ממשרדי ממשלה, איש הקשר הוא גן־צבי. הדבר הפך אותו לאחד האנשים החזקים במגזר, וגם הקנה לו אויבים לא מעטים. בין השאר אלה אנשי מפלגת הציונות הדתית, שבמהלך השנים ישבו עימו שעות רבות וכעת אינם מדברים איתו. עם זאת, חיצי המחאה הנוכחית נגד הממשלה אינם מכוונים כלפיו.
לקראת מערכת הבחירות האחרונה שב בנט ושכר את שירותיו של שלום שלמה כמנהל הקמפיין ובהמשך כנציגו בצוות המו"מ, לצד גן־צבי. בין השניים התגלעו חילוקי דעות חריפים בשאלת היחס לנתניהו; בעוד גן־צבי משך לחיבור עם הליכוד, שלמה לחץ לכיוון שמאל. בהמשך הם שיתפו פעולה ועשו יד אחת נגד היועצת המדינית שמרית מאיר, עד שהודיעה לאחרונה על התפטרותה.
כאשר בנט מונה לשר ביטחון ויתר גן־צבי על האפשרות לכהן כראש המטה שלו, ונשאר כמושך בחוטים מאחורי הקלעים. אולם כשעלתה האפשרות למנותו כראש הסגל במשרד ראש הממשלה, הוא קפץ על ההזדמנות. לפי מקורב לגן־צבי, "לכל משרד אחר הוא לא היה חוזר, הוא כבר יצא לעשות לביתו ולשוק הפרטי. אבל בלשכת ראש הממשלה הוא ראה הזדמנות להשפיע מבפנים ולהיות האיש הכי קרוב לראש הממשלה". כראש סגל היו לו עוזרים ונהג, אך הוא היה משחרר אותו לעיתים קרובות ונוהג במקומו.
לפי בכירה בלשכה, "יש בצוות מי שאוהבים שרואים אותם, אנשים אוהבים להידחף לצד ראש ממשלה. גן־צבי ייכנס אחרי כולם כדי שלא יצלמו אותו. בלי גינונים. החליפה מבחינתו זו תחפושת. בחיים לא תראי שיגישו לו או יביאו לו. באירועים ממלכתיים אני מתחננת אליו 'בוא, אני אשים לך כיסא מכובד של ראש סגל, שיהיה לך איפה לשבת', אבל הוא עומד בצד".
גן־צבי נחשב מקורב מאוד לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ופוקד בקביעות את משכן הנשיא לארוחות צהריים משותפות. יום אחרי בחירתו לנשיא המדינה הגיע הרצוג לחגיגת בת־מצווה לבתו של גן־צבי, בגינת המשפחה. "זה לא רק מקצועי, יש שם חברות שנוצרה על בסיס אמון בעבודה בכנסת", מספרים גורמים במערכת הפוליטית.
בלם ימני
הסיבה הרשמית לעזיבתו של גן־צבי היא תחושת מיצוי אחרי עשור בפוליטיקה, לצד התפקיד האינטנסיבי שהצריך ויתורים אישיים ועבודה בלתי פוסקת מסביב לשעון. אולם אי אפשר להתעלם מהמאבקים הפנימיים שניטשו בשנה האחרונה בתוך הלשכה. מול היועצת שמרית מאיר וכוחות נוספים בקואליציה שמשכו שמאלה, גן־צבי תחזק את האגף הימני של הקואליציה וטיפל בסוגיות שהעסיקו את חברי ימינה ותקווה חדשה. הוא קידם לאישור את מתווה הישיבה באביתר, ואת ישיבת מת"ע האחרונה שבה אושרה בניית 4,000 יחידות דיור ביו"ש. הוא לא אהב את הממשלה הזו ולא אליה הוא פילל, אך היה שותף מלא ופעיל בהקמתה וכהונתה. ואולם שיתוף הפעולה הפרלמנטרי עם הרשימה המשותפת היה מבחינתו צעד אחד יותר מדי.
הוויכוח הסוער בתוך הציונות הדתית סביב היחס לממשלה הנוכחית, הדהד גם בתוך משפחת גן־צבי. בעוד אביו תומך בממשלה, חמיו מתנגד לה ואף נתן לכך פומבי. במאמר שפרסם באתר ערוץ 7, כתב ד"ר מתי ארליכמן, תושב בית־אל ורופא ילדים בכיר: "אין בליבי דאגה אלא אכזבה, בושה ומועקה. אני מכיר את האנשים, את נפתלי, איילת ומתן. עשו משהו בחיים שלהם, אבל גם מנהיגים טועים… הרגשת המועקה שלי נובעת כי ראשי ימינה אפילו לא מרגישים בכאבנו, לא מפריעה להם שותפות ערבית בממשלה פעם ראשונה בתולדות מדינתנו, דבר שלא שערום אבותינו".
אחד מחבריו של גן־צבי אומר כי אף שהוא "לא חווה הפגנות כמו חברי כנסת בימינה, היה לו קשה כי הוא באמת איש ימין. איש תורני, אדם שלא מפספס תפילה במניין, שלומד תורה". אחרי העזיבה של שמרית מאיר, הוא חש כי הוא יכול לעזוב בלב שקט יותר, כי אין כבר מי שייקח את הלשכה שמאלה. "הוא עשה כל מה שהוא יכול כדי לשמור על הימין, כמובן קרו גם דברים שהם לא ממש ימין. כל זה ביחד הביא אותו להגיד די. הוא היה יכול לפרק את הלשכה. מי שנמצאים שם אלו אנשים שלו, והוא לא עשה את זה. האמון אצלו זה דבר קיצוני. האם הוא זיהה שזה הסוף והוא רצה לצאת בכבוד? יכול להיות".
את חבריו הקרובים ההתפטרות לא הפתיעה. "הממשלה הזו היא לא הדבר הטבעי, ודאי לא לטל. בשיחות שלנו הוא חשב שבדרך הזו הוא יוכל לייצר מערכת שתועיל לעם ישראל ולמדינה, וכנראה בשלבים מסוימים ראה שזה לא בדיוק כמו שהוא חשב", גורס אחד מחבריו בנוגע לנסיבות הפרישה.
"כלפי חוץ זה נראה דרמטי מאוד", מסכימה בכירה בלשכה בנוגע להתפטרות, "אבל האמת היא שזה לא הפתיע אף אחד".
כעת מועדות פניו של גן־צבי לשוק הפרטי ולהשתלבות בחברות בינלאומיות. אורבך משאיר פתח לגן־צבי לחזור בו בעתיד: "אנחנו מדברים בווטסאפ כמה פעמים ביום, הקשר יימשך. לאיפה שהוא לא ילך הוא ימשיך לדאוג למה שקורה פה במדינה, בציונות הדתית, הנושאים והאנשים שחשובים לו. אני לא רואה אותו סוגר מדפים ואומר ניתקתי מגע. עוד שנתיים־שלוש הוא יכול לחזור". חבר אחר סבור כי גן־צבי לא ימהר לחזור לביצה הפוליטית אחרי שפרש ממנה. "פניו לשוק הפרטי. כל איש עסקים ישמח שגן־צבי ינהל עבורו משא ומתן או יסגור לו פינות".
