יום ירושלים תשפ"ב: ירידה בשיעור היהודים בעיר, אך עלייה במזרחה

ביום ראשון תציין ירושלים 55 שנה לאיחודה, אך מבט אל הנתונים מלמד כי משנה לשנה הרוב היהודי בירושלים הולך ופוחת והציבור הציוני עוזב אותה.

בבירה גרים כ־10 אחוזים מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל. ב־2020 היה הציבור היהודי 61 אחוזים מכלל תושביה, לעומת הערבים שהיו 39 אחוזים. הרוב היהודי ניכר עדיין, אך הוא מצוי בתהליך ירידה. בשנת 1967 היו היהודים 74 אחוזים מאוכלוסיית העיר. ב־1990 הם מנו 72 אחוזים מתושבי העיר. בקצב הזה יש חשש שבעוד כמה עשורים יאבד הרוב היהודי בבירה.

בשנים האחרונות מתקיים בירושלים מאזן הגירה יהודי שלילי. בחישוב התושבים שהצטרפו לעיר ואלה שעזבו אותה איבדה העיר בשנים 2016 עד 2018 כ־6,000 תושבים יהודים מדי שנה; בשנת 2019 היא איבדה יותר מ־8,000; ובשנת 2020 – כ־7,800 תושבים יהודים. בשנת 2021 המספרים היו גבוהים עוד יותר, והעיר איבדה יותר מ־10,000 תושבים יהודים.בחודשים האחרונים נמנע אישורה של תוכנית בינוי נרחבת בעטרות, שהייתה עתידה לכלול כעשרת אלפים יחידות דיור ולהשפיע על מאזן ההגירה העתידי.

בפילוח למגזרים, בירושלים חיים כיום כ־257 אלף חרדים, כ־45 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית; הציבור הדתי־לאומי מקיף כ־23 אחוזים מהיהודים בעיר, והחילונים כ־29 אחוזים. בסך הכול כרבע מהחרדים בישראל גרים בירושלים, ויש בה יותר תושבים חרדים מאשר בבני־ברק כולה. מספר התושבים הערבים בירושלים הוא כ־340 אלף, או כ־19 אחוזים מכלל ערביי ישראל.

שיעור היהודים בבירה מצוי בירידה מתמשכת, אך נוכחותם בעיר העתיקה ובחלקיה ההיסטוריים של העיר הולכת ומתחזקת. ביום רביעי השבוע נחנך בשכונת מעלה הזיתים מבנה ציבור רחב ידיים שכולל בית כנסת, גני ילדים ואולמות לפעילות חברתית וקהילתית. לדברי מרדכי בניטה, יו"ר עמותת "מקדש מעט מעלה הזיתים" ולשעבר מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, חשיבותו של המקום חורגת ממבנה קהילתי גרידא, שכן מדובר באתר בעל חשיבות לאומית.

"אירוע חנוכת המקום היה מרגש מאוד", מספר בניטה. "בנינו מתחם מכובד שמוסיף הרבה לאחדות ירושלים ולבניינה של ירושלים, דבר שהוא ברכה גדולה לבירת ישראל ולעם שלנו.

"לפני 19 שנה הגענו כמה משפחות למתחם מעלה הזיתים, והצטרפנו לשתי משפחות יהודיות שכבר גרו שם בקרוואנים. היינו גרעין קטן ששם יתד ומשך את האיחוד של העיר גם לאזור הזה".

היום גרים במעלה הזיתים כאלף איש, בשני מתחמי מגורים גדולים. "מבני הציבור חשובים ביותר לאחיזה שלנו פה, בייחוד אחרי הקשיים שחווינו לאורך השנים מהשכנים", מציין בניטה. "היו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, חסימות כבישים והפרות סדר. למרות כל זה אנחנו כאן, עם מבנה שהתעקשנו שיהיה לפי כל הכללים, החוקים והנהלים של מדינת ישראל, בניגוד לבנייה הערבית הלא חוקית שמקיפה אותנו. זה צעד חשוב שמחזק את היחס שלנו לירושלים, שאין חולק על חשיבותו ושדורש חיזוק".

גם בעיר העתיקה מתגברת הותרת החותם היהודי: העוברים והשבים אינם יכולים לא להבחין במבנה האדיר שנבנה בלב הרובע היהודי, ליד בית הכנסת "החורבה". זהו בית הכנסת "תפארת ישראל", שהולך ומקבל צורה עם הנחת שלד הכיפה שבראשו, ועתיד להיות אולם התפילה הגדול ביותר באזור.

הרצל בן־ארי, מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, רואה בהקמת המבנה צעד חשוב ובעל משמעות היסטורית. "תפארת ישראל היה אחד הסמלים המובהקים של ירושלים לפני נפילת הרובע ב־1948", הוא אומר. "אחרי כיבוש העיר העתיקה וגירוש היהודים בידי הלגיון הירדני, מפקד הלגיון דרש להרוס את בית הכנסת עד היסוד 'כדי שליהודים לא יהיה לאן לחזור'.

"לירושלים לא חסרים בתי כנסת, וליד הכותל איש לא מחפש בנרות איפה להתפלל, אבל זה יהיה סמל החזרה של העם היהודי לירושלים. זה ביזיון שחיכינו יותר מחמישים שנה כדי להתחיל לבנות אותו מחדש, אבל הכי חשוב שזה קורה, ובראש השנה בעוד כשנה וחצי אנחנו צופים את סיום העבודות והקמת בית הכנסת".

משקמי בית הכנסת הציבו לעצמם אתגר מורכב: לשחזר את המבנה שנחרב באופן מדויק ככל האפשר. "אנחנו עובדים קשה לשחזר את המבנה שהיה, אומנם עם שינויים של עובי הקירות והוספת מעלית, אבל נצמדים כמה שאפשר לספר השימור של בית הכנסת", אומר בן־ארי. "ליווה אותנו גם ד"ר שמחה מנדלבוים ז"ל, ממתפללי בית הכנסת, שתיאר לנו איך הוא זוכר אותו. בנייה בשטח שמוקף בבנייני מגורים מכל הכיוונים היא כמובן לא עניין קל. אי אפשר לבוא עם משאיות ומערבלי בטון ויש הליכים מיוחדים, אבל המהלך הזה חשוב לנו מאוד".

בנוסף לחידוש בית הכנסת העתיק, בחברה לפיתוח הרובע היהודי מקווים שבעוד שנתיים וחצי יתאפשר לרדת בקלות מ"תפארת ישראל" אל הכותל, באמצעות מעלית מהרובע לרחבת התפילה.

"זה מיזם מורכב לא פחות", אומר בן־ארי. "ארבע שנים עבדנו על חפירות ארכיאולוגיות, הנחת התשתית והיסודות, תוך התחשבות בממצאים ההיסטוריים הרגישים. חפרנו בסלע בעומק של 26 מטר ויצרנו מנהרה של שבעים מטר שתגיע לקומה 0, לרחבת הכותל. אנחנו מתפללים שבעוד שנתיים וחצי נוכל להפעיל את המעלית, שתעבוד כל השנה, גם בשבתות ובחגים, ותהפוך את ההגעה לכותל לקלה ומהירה".

מיזם אחר שיבליט את ההיסטוריה היהודית ברחובות העיר העתיקה הוא החומה הרחבה, הקמת אתר תיירות במקום שנחשפה בו חומת המלך חזקיהו. "עד לפני חמישים שנה הייתה מחלוקת אם העיר התחתונה והעיר העליונה היו מאוחדות או שתי רשויות נפרדות", מסביר בן־ארי. "חשיפת החומה פתרה את המחלוקת וגילתה שזו אותה העיר.

"מי שנמצא שם היום רואה גל אבנים. בעיניי כל אחת מהן צועקת 'אני הקשר בין עם ישראל לירושלים'. סביב החומה תהיה הנגשה, ויוקם לצידה אודיטוריום שתתקיים בו הדרכה בשמונה שפות.