מסיבת העיתונאים על הטבח שהתרחש ביום שלישי בבית הספר ביובלדה שבטקסס, שבו נרצחו 19 ילדים ושתי מורות, נקטעה כשהמועמד הדמוקרטי לכס המושל בטו אורורק זינק לבמה והתעמת עם המושל הרפובליקני המכהן גרג אבוט. "זה באשמתך!", צעק אורורק, "הזמן לעצור את הירי ההמוני הבא הוא עכשיו ומיד, ואתה לא עושה דבר".
הסרטון פשט ברשתות האמריקניות כאש בשדה קוצים. הוא התנוסס בראש אתרי החדשות, שודר בפתיחי מהדורות חדשות ושותף שוב ושוב ברשתות החברתיות. הרגש העז בדבריו של אורורק דמה מאוד לנאום חוצב להבות שנשא סטיב קר, מאמנה של קבוצת הכדורסל הגולדן־סטייט ווריורס, בעקבות האסון בטקסס: קר דרש מנבחרי הציבור "לעשות משהו", ותקף בחריפות את מה שהגדיר כחוסר מעש אל מול המצב. אורורק וקר, כמו גם פוליטיקאים, ידוענים ומשתמשים רבים ברשתות החברתיות, התבטאו, באופן מפורש או מובלע, נגד שני אויבים: כלי נשק ומגיניהם הגדולים – הרפובליקנים.
אולם לפני שיצא להתעמת עם יריבו הרפובליקני הגדול, אורורק היה יכול למצוא בקלות יריב נוסף שמצהיר על נאמנותו לתיקון השני לחוקה, שמבטיח את הזכות לבעלות על נשק: הוא עצמו. "אני לא מעוניין לקחת שום דבר מאף אחד", אמר אורורק כשנשאל על תמיכתו באיסור על כלי נשק ארוכים בשיחה עם כתבים בפברואר, "אני רוצה לוודא שנגן על התיקון השני", אמר. "אני רוצה לוודא שאנחנו מגוננים על חברינו הטקסנים הרבה יותר ממה שאנחנו עושים עכשיו".
הירי ההמוני שאירע השבוע בבית הספר "רוב" היה מהקטלניים שידעה ארה"ב בשנים האחרונות. הדיווח הראשון על יורה שמתקרב לבית הספר הגיע בסביבות השעה 11:30. עד שהוא נהרג בידי שוטרים, שפרצו קצת אחרי 13:00 דרך הכיתות הסמוכות לזו שבה התבצר, החמוש ירה למוות ב־19 תלמידים ושני מורים.
המושל גרג אבוט אמר שלשום שהיורה, סלבדור ראמוס בן ה־18, ירה בסבתו בפניה לפני שנסע לבית הספר הסמוך. כשהגיע לשם, הוא חלף על פני קצין אבטחה חמוש של בית הספר ופצע שני שוטרים שניסו להגיב בזמן שהתבצר בכיתה. המשטרה חסמה את יציאתו של הצעיר החמוש אך סירבה לפרוץ לבניין, עד שהגיעו אנשי משמר הגבול; אלה פרצו מיד לכיתה וירו בו למוות.
לפי הרשויות המקומיות, כל מקרי ההרג התרחשו בכיתה. משטרת המדינה מסרה שעד כה לא נמצאו מניע ברור או סימן אזהרה מקדים – כמו למשל היסטוריה של מחלת נפש או עבר פלילי – שהיו עשויים לחזות זוועות כאלו.
אולם דקות לפני הפיגוע, ראמוס אמר לידידה שהכיר ברשת שהוא עומד לבצע "ירי בבית ספר יסודי". הידידה, בת 15 מגרמניה, סיפקה צילומי מסך המוכיחים זאת. לאחר שהירי הופיע בחדשות היא ביקשה מחברה בארה"ב לפנות לרשויות, ואמרה שהיא מתחרטת שלא פנתה אליהן קודם.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר שבימים הקרובים יבקר בעיירה, השוכנת 90 קילומטרים מהגבול עם מקסיקו, כדי לנחם את התושבים. עד שעות הצהריים שלשום נקבעה זהותם של כל הקורבנות.
הפרדוקס של ויומינג
יום למחרת האסון, נראה שהדמוקרטים בקונגרס סוללים את הדרך להצבעה על חוק שירחיב עוד יותר את בדיקות הרקע הנדרשות כדי לרכוש נשק ארוך – בדיקות שקיימות כבר במדינות רבות, אך לא תמיד נאכפות. אולם ברגע האחרון משכו הדמוקרטים את ההצבעה, לדבריהם בשל התנגדותם הידועה של הרפובליקנים לתקנות פדרליות שמגבילות גישה לנשק, והבטיחו לנסות למצוא חוק שיזכה בהסכמה משני צידי המתרס.
צ'אק שומר, הסנאטור הדמוקרטי מטעם ניו־יורק, תקף שלשום את עמיתיו הרפובליקנים. בנאום מלא להט שנשא בסנאט טען שומר שהם "מצייתים ל־NRA", שדולת הנשק האמריקנית. "יותר מדי חברים מהצד הזה דואגים יותר ל־NRA מאשר למשפחות שמתאבלות על קורבנות של אלימות בנשק", הוא אמר, והוסיף שהוא אומנם מזדהה עם רצונם של הדמוקרטים לקיים מיד הצבעה על חקיקה המגבילה את הגישה לנשק, אך הבוחרים כבר יודעים שהרפובליקנים לא יאפשרו זאת.
כלל לא ברור שחוק שכזה יזכה לתמיכה גם מן הדמוקרטים בסנאט, שכן גם במדינות שנציגיהן דמוקרטיים – כמו וירג'יניה המערבית, למשל – יש תמיכה ניכרת בזכות לשאת נשק.
היוזמה להרחבת בדיקות הרקע במדינות שהצביעו למועמד דמוקרטי בבחירות לנשיאות – כמו מיין בשנת 2016 – נכשלה בהצבעות במיעוט דחוק. בסקרים שנערכים זמן קצר אחרי אירועי ירי המוניים נרשמת אומנם תמיכה רבה יותר בהגבלת נשיאת הנשק, אך כשהצבעות כאלה מתקיימות בפועל הן נוטות להיתקל בהתנגדות עזה.
בצד הרפובליקני לא מתמקדים כלל בשאלת הזכות לנשק. כבר שנים רבות שהשמרנים מצביעים על כך שאין התאמה בין מידת הנוקשות של חוקי נשיאת הנשק הנהוגים במדינה כזו או אחרת ובין שיעור המוות מירי, לרבות ירי המוני, במדינות הללו.
הרפובליקנים מצביעים על כך שהעיר שנהרגו בה הכי הרבה אמריקנים מירי בשנת 2020 הייתה וושינגטון הבירה – ששורר בה שלטון דמוקרטי מוחלט זה עשורים, שהנהיג חוקי נשק מגבילים ביותר. לדבריהם, זהו המצב גם בערים דמוקרטיות נוספות, כמו בולטימור, שיקגו וסנט־לואיס – אך במדינה כמו ויומינג, שב־60 אחוזים כמעט ממשקי הבית בה יש כלי נשק אחד לפחות, רמת האלימות הכוללת נשק נמוכה מאוד.
"אני מעוניין לחקור מה אפשר לעשות", אמר שלשום הסנטור רוג'ר ויקר, רפובליקני ממיסיסיפי. "אני באמת לא חושב שהתשובה היא הגבלות בנשיאת נשק. האירועים הללו קורים במדינות שיש בהן הגבלות חמורות מאוד על נשק, וקורים במדינות שיש בהן פחות הגבלות. זו בעיה חברתית".
"זה ממש מחליא, מחליא לחשוב על החיים הצעירים התמימים שנלקחו באכזריות חסרת התכלית וחסרת ההיגיון הזו", אמר מנהיג סיעת המיעוט הרפובליקנית בסנאט, מיץ' מקונל. "החקירה עוד בעיצומה. הרשויות ימשיכו ללמוד בדיוק מה קרה ואיך".
המושל אבוט דחה את הטענה שהסיבה לטבח היא יכולתם של בני 18 לרכוש נשק בטקסס, והעלה את הטענה המרכזית של רפובליקנים – אלה לא כלי הנשק אלא המצב הנפשי: "היכולת של בן 18 לקנות רובה ארוך קיימת בטקסס כבר מעל 60 שנה, ותחשבו על זה שבמהלך 60 השנים האלה לא היו לנו אירועים כאלה. איך זה שברוב 60 השנים האלה לא היו לנו אירועי ירי בבית ספר, ולמה זה קורה לנו עכשיו?
"האמת היא שאני לא יודע את התשובה לשאלה הזו. אך מה שאני כן יודע, אחרי שיחה עם המנהיגים כאן ועם מנהיגים במקומות אחרים ברחבי האומה, הוא שדבר אחד השתנה באופן מהותי, וזה מצב בריאות הנפש בקהילות שלנו.
"אנחנו כמדינה, אנחנו כחברה, צריכים לעשות עבודה טובה יותר בבריאות הנפש. לכל מי שיורה במישהו אחר יש אתגר בריאות הנפש, נקודה. אנחנו בתור הממשל, צריכים למצוא דרך לפתור את אתגר בריאות הנפש הזה, ולעשות משהו בנידון".
בין שהסיבה למעשי הטבח הם כלי הנשק, בריאות הנפש או המשבר במשפחות באמריקה (כך טוענים מי שמצביעים על כך שהרוב המוחלט של הרוצחים במעשי טבח בולטים מגיעים ממשפחות מפורקות ללא דמות אב) – השורה התחתונה היא שלא צפויים שינויים בסטטוס־קוו בנושא החזקת נשק. בארה"ב יש יותר כלי נשק בידיים פרטיות מאשר אזרחים. אם לא יחול שינוי דרמטי, הקרב המתמשך על החזקת הנשק ימשיך להיות סוגיה פוליטית שמושכת קולות ותרומות בשני הצדדים, ולא יותר מכך.
