חמשת הבנקים הגדולים בישראל הרוויחו ברבעון הראשון של השנה 5.72 מיליארדי שקלים, עלייה של יותר מ־30 אחוזים לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כך עולה מהדו"חות הכספיים שפרסמו הבנקים השבוע. זאת לאחר שנה של רווחי שיא בבנקים – 18.5 מיליארד שקלים בשנת 2021 כולה, 140 אחוזים יותר מבשנה שלפניה.
הבנקים נהנים לאחרונה מגידול ניכר בהיקף הפעילות, בעיקר בתיקי האשראי בתחום הנדל"ן והמשכנתאות, ששובר שיאים על רקע הביקושים הגואים – מגמה שנמשכה גם ברבעון הראשון השנה. גם הריבית העולה מיטיבה עם הכנסות הבנקים.
על אף הרווחים הנאים, חלק מהבנקים לא יחלקו דיבידנדים לבעלי המניות ואף יצמצמו את שיעור הדיבידנד, לנוכח השחיקה בשיעור הלימוּת ההון שלהם – "כרית הביטחון" הנדרשת מהם בהתאם להוראות הפיקוח. השחיקה בהלימות ההון נובעת מהאשראי הרב שהעניקו מצד אחד, ומהירידה בהון העצמי שלהם בעקבות הירידות בשוק ההון מצד שני.
התנהלות הבנקים במימון ענף הנדל"ן נעשתה אגרסיבית יותר בשנה שחלפה. הגאות בשוק גרמה לבנקים להיות גמישים יותר במתן הלוואות ליזמים ולקבלנים, עם "אצבע קלה על ההדק". בסקירה השנתית שפרסם השבוע ציין המפקח על הבנקים יאיר אבידן שמדיניות הבנקים במתן אשראי לקבלנים וליזמים נעשתה מסוכנת ומדאיגה: "התחרות והשינוי בתפיסת הסיכון הביאו להגדלת התיאבון לסיכונים, ולהקלות בתנאי חיתום האשראי לענף".
לפי אבידן, הביקוש הגובר לדירות ועליית המחירים הפחיתו את הסיכון בתחום בעיני הבנקים, ו"הם מוכנים ליטול על עצמם סיכונים גדולים מבעבר". עוד נכתב ש"חברות שבעבר נחשבו ברמת סיכון גבוהה צברו בשנים האחרונות הון רב, התחזיות שלהן הוכחו כנכונות, ועל כן הבנקים מרגישים בנוח להעמיד להן אשראי בהיקפים גבוהים ובתנאים מקלים".
המפקח מציין שניכרת תחרות רבה בין הבנקים ב"התמודדות" על הלוואות לקבלנים, ונכונות להתפשר על ביטחונות שנדרשו מהם בעבר. כך, למשל, ניכרת תחרות ערה בין הבנקים בשיעורי המימון לפיתוח קרקעות חדשות. בעבר הגיעו שיעורי המימון המקובלים ל־70 עד 75 אחוזים משווי הקרקע. משלהי 2020, עולה שיעור המימון ל־85 עד 90 אחוזים, ובמקרים מסוימים אף ל־100 אחוזים מעלות הקרקע. בנוסף, דרישת הבנקים מהקבלנים להעמדת הון עצמי פחתה לשיעורים מזעריים של 10 אחוזים.
בחלק ממיזמי הבנייה, מציינים בבנק ישראל, התקדמות הבנייה עולה על קצב מכירת הדירות, וזאת לאו דווקא בגלל הקושי למכור. היזמים נמנעים מהתפשרות על מחיר מתוך הערכה שהמחירים ימשיכו לעלות, ופשוט מעדיפים לחכות. אם היזם לא הצליח למכור את כל מלאי הדירות במיזם שהסתיים, הבנקים מעמידים לרשותו אשראי לתקופות של שנה ואף יותר כנגד מלאי הדירות הלא מכורות, עד להשלמת מכירתן.
באוגוסט שעבר דרש המפקח על הבנקים לנקוט סדרת פעולות כדי להגביר את תהליכי הניטור והבקרה על התפתחות סיכון האשראי לענף הבינוי והנדל"ן, ובעיקר להקצות הון נוסף בגין מימון קרקעות במינוף גבוה (יותר מ־75 אחוזים משווי הקרקע). המשמעות היא התייקרות הריבית ללווה. המפקח הודה השבוע כי הדרישות שפורסמו לא אמורות להקשיח את התנאים לקבלת אשראי לקבלנים, אך כן לעודד אותם לגוון את מקורות המימון, כך שיילקחו גם מגופים חוץ־בנקאיים.