בזה אחר זה עלו לבמה מנהיגי אמריקה הלטינית, גינו את ישראל ודרשו לבטל את הסכם הסחר החופשי איתה. השנה הייתה 2014 ומבצע צוק איתן גבה את חייהם של מאות מערביי עזה. הנשיאים הסוציאליסטים של ברזיל, ארגנטינה, פרו, צ'ילה וכמובן ונצואלה קיימו את המפגש הקבוע של 'פורום מרקוסור' המאגד אותם. הם תקפו בחריפות את ישראל על "הטבח בעזה", תוך שהם דורשים מהשותף החדש שלהם – נשיא פרגוואי הוראסיו קארטס – ליישר איתם קו.
"קארטס היה אז בשלבים הראשוניים של כהונתו", מספר יחיאל לייטר, מי שהיה באותן שנים יועצו הקרוב. "הוא היה תלוי במדינות האלה לקיום הכלכלה של פרגוואי, והחזרה לפורום מרקוסור הייתה חיונית בעבורו. הלחצים עליו היו כבירים, גם מתוך ממשלתו וגם מבחוץ", נזכר לייטר, ששימש בעשור שעבר ראש הלשכה של בנימין נתניהו.
הסכנה שהסכם הסחר החופשי עם מדינות אמריקה הלטינית יבוטל הטרידה מאוד את ישראל – גם כלכלית אך בעיקר מדינית. כמה ימים קודם לכינוס המנהיגים הלטינים יזמו אפוא בלשכת ראש הממשלה שיחת טלפון בין נתניהו לבין קארטס. כשהטלפון מאסונסיון בירת פרגוואי הגיע, הודיע ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה ארי הרו שהוא יוצא מהחדר. שנה קודם לכן היה הרו שותפו של לייטר לניצחון של קארטס. ראש הממשלה ניסה להניא את יד ימינו מלצאת. הרי הם ישבו שם בארבע עיניים, ואיש לא ידע. אך אנשי לשכת ראש הממשלה המכירים את הפרטים נזכרים כי הרו עמד על שלו. "אני לא רוצה לדעת על מה דיברתם ומהו נושא השיחה", השיב לנתניהו מחשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין. לימים, הזהירות המופלגת הזאת לא תעזור לו.
נתניהו אמר מה שאמר לקארטס. לייטר שלח לו במקביל מסרוני חיזוק. "במשך שש שעות המנהיגים השכנים לחצו עליו, איימו עליו, הרגו אותו", משחזר לייטר. "אחרי יום שלם של נאומים אנטי־ישראליים קם קארטס ואמר: אני מכבד את כולכם ואתם ידידיי, אבל כשזה מגיע לירושלים ולישראל, גם אם אני צריך להצביע נגדכם וזה כואב לי – לא אצביע נגד ירושלים. אני מוכן לתמוך בהחלטה שקולה הקוראת לשני הצדדים להימנע מאלימות, אבל לא אתן את ידי להחלטה חד־צדדית נגד ישראל, גם אם המשמעות היא שאיאלץ לוותר על החברות בפורום הנכבד הזה", מצטט אותו לייטר. מכיוון שבפורום מרקוסור כל החלטה חייבת להתקבל בהסכמה פה אחד, המשמעות הייתה שהסכם הסחר החופשי ניצל.
בחמש שנות כהונתו של הוראסיו קארטס היו עוד רגעים רבים של שכיבה על הגדר למען ישראל. בשעה שבאדיבות הדלפות מהמשטרה וממשרד החוץ הוצג הקשר בינו לבין עוזריו לשעבר של נתניהו כקנוניה בין שני רודפי בצע שחברו לשליט מושחת כדי לעשות כסף – העובדות הן שהרו ולייטר אכן קיבלו ממנו שכר על עבודתם, אך הקשר שבנו עם קארטס הניב לישראל תועלת שלא תסולא בפז. הנשיא הכריזמטי הפך על פיו את קו ההצבעות של ארצו באו"ם בנוגע לישראל, חיזק את הקשרים איתנו, והניח ראש גשר פרו־ישראלי באזור שהיה אז עוין. אקורד הסיום של הקשר הזה היה ביקורו של קארטס בישראל השבוע כדי לחנוך את השגרירות החדשה של ארצו בירושלים – השלישית במספר שעולה לבירה.
חוש פוליטי מפותח
"שמנו את ההיסטוריה במקום הנכון. אני מחבב אתכם מאוד. זה המסע האחרון שלי כנשיא ובו העלינו את השגרירות לירושלים. אני מרגיש מבורך", אמר השבוע קארטס בארוחת בוקר בירושלים מטעם הקונגרס היהודי העולמי והמועצה הישראלית לקשרי חוץ. הוא הכחיש את הדיווחים שנפוצו בארץ כאילו מחליפו בתפקיד, מריו בניטז, מתכוון להוריד בחזרה את השגרירות לתל־אביב. אגב, בתמורה לשירות הנאמן, מדינת ישראל שילמה להרו וללייטר בחקירות משטרתיות, כפי שעברו עשרות מיועציו של נתניהו ועוזריו לאורך השנים. במקרה של הרו, עניינים של מה בכך הסתיימו בהמלצה להעמידו לדין, בפירוק משפחתו ובנכונותו לחתום לבסוף על הסכם עד מדינה, לתפארת מדינת ישראל.
אף על פי כן, השבוע, אולי גם משום ששיקם את חייו, הרים הרו עם חברים כוסית לחיים, לרגל העלאת השגרירות של פרגוואי. אחד ממשתתפי האירוע סיפר ל'מקור ראשון' שהרו היה גאה בתרומה שלו ושל לייטר לניצחון של קארטס בבחירות ההן ב־2013. "כשראיתי את הידיעות על כך שפרגוואי מעלה את השגרירות החלו לזלוג דמעות מעיניי", סיפר לחבריו. "למרות כל מה שהתמודדתי איתו בשנים האחרונות, הרגע הזה עורר אצלי התפרצות של ניצחון הציונות והאהבה לישראל שעדיין בוערת בי".
כדי להבין את הסיפור צריך לחזור להתחלה. הרו ליווה את נתניהו בתפקידים מגוונים מתחילת שנות האלפיים, ובין היתר פגש בין את חוליו מסר, איש עסקים יהודי ברזילאי, מעריץ של נתניהו ומכר קרוב של איש העסקים המצליח דאז הוראסיו קארטס. האחרון זכר חסד נעורים למשפחת מסר שהכניסה אותו לעולם העסקים, ועזרה לו בשעות משבר. מסר הפציר בהרו להגיע עימו לביקור במדינה הדרום־אמריקנית. "יש כאן הזדמנות לעזור למדינת ישראל", אמר לו. אף שהוא הצטרף להרו וללייטר בביקור הראשון, מסר עצמו לא היה חלק מהייעוץ לקארטס, ומאותו הביקור יצא מהתמונה.
"לאבי המשפחה, שנתן לו את ההזדמנות הראשונה, הייתה בשעתו בקשה אחת: בכל תפקיד, לשמור על מדינת ישראל. כך שלא היינו צריכים להפוך מישהו אנטי־ישראלי לאוהב ישראל. בגיל צעיר הוא רחש אהדה ליהודים", מספר לייטר.
ב־2013, אחרי שהגשים את שאיפותיו העסקיות, פנה קארטס לפוליטיקה. הוא הגיע לשוויון בסקרים מול מועמד המפלגה הקומוניסטית, ובין היתר נועץ בידידו היהודי חוליו מסר, בשאיפה להגיע אל הניצחון המיוחל. מסר פנה להרו, שהיה אז איש עסקים פרטי, והמליץ לקחת מטוס לפרגוואי. הרו צירף אליו את לייטר והם יצאו לפרגוואי. "25 שעות טיסה אל מדינה, איך נגיד, לא הכי מפותחת. עד אז לא שמעתי דבר על המדינה הזאת למעט העובדה שהייתה מושבת מפלט של הנאצים אחרי מלחמת העולם השנייה", סיפר הרו לחבריו. לייטר מצדו בוטה יותר. "אין כבישים, אין תכנון, לצעירים בני 15 אין שיניים בגלל מציצת קנה הסוכר. הכול מושחת, 30 אחוז מתחת לקו העוני. זה עוני אמיתי, לא מה שמדברים עליו כאן", דברי לייטר.
בהגיעם לאסונסיון פגשו אדם צבעוני, כלשונו של הרו, שאי אפשר היה לשים במשבצת ברורה. אף שהיה טירון בתחום, "היה לו חוש פוליטי מפותח מאוד. הוא ידע מתי לחייך, מתי ללחוץ ידיים ומתי להחזיק תינוק", סיפר הרו לחברים השבוע. הוא ולייטר נפגשו עימו כמה פעמים במהלך שהותם במדינה, וקארטס אף הזמין אותם ללון בבית הנופש שלו. "הסתובבנו עימו ועם אחותו שרה שמקורבת אליו מאוד. הוא ידע שאנחנו שומרי מסורת, והזמין במיוחד גריל חדש וייבא בעבורנו בשר כשר מברזיל", סיפר הרו.
"בשלב מסוים הוא ביקש שנשב עם היועצים שלו. ליחיאל ולי היה ניסיון רב בקמפיינים, ואצלם גילינו חוסר מקצועיות משווע. אחרי הפגישה הצגנו לקארטס את המסקנות שגיבשנו והוא שאל אותנו באופן מיידי 'מתי אתם מתחילים לעבוד?'"
מבצע שיקום
הרו ולייטר, המנוסים במערכות בחירות מודרניות, שדרגו את הקמפיין של קארטס, הפכו ליועציו הקרובים והוא זכה בבחירות. אחרי הניצחון ביקש מהם להוציא בעבורו לפועל את תוכנית מאה הימים שכתבו. הם צירפו לצוות את האלוף במילואים מאיר כליפי, מי שהיה המזכיר הצבאי של נתניהו בימיו של הרו בלשכת ראש הממשלה. גם מומחים ישראלים ממגוון תחומים כגון חקלאות, ביטחון, מים, בריאות וחינוך אשר בנו עימם יחד את האסטרטגיה והתוכניות לעתיד של המועמד לנשיאות. הרו סיפר בהרמת הכוסית עם חבריו כי "רצינו לתת לקארטס 'בשר' בנאומים שלו בכל תחום. עם דוגמאות קונקרטיות, בכל התחומים".
אחרי זמן לא ארוך הגיע טלפון מלשכת נתניהו. הבוס לשעבר מבקש ממנו לחזור. אף שכבר היה שקוע בעסקיו הפרטיים, החליט להיענות. על פי דרישת משרד המשפטים ונציבות שירות המדינה להימנע מניגוד עניינים, החמיר על עצמו ומכר לחבר את חברת הייעוץ שהקים. מסיבות שונות המכירה הסתבכה, מה שגרר את הפלונטר המשפטי שהרו נתון בו עד היום. למרות ההסתבכות המשפטית, אמר הרו, הוא לא מתחרט שנענה לבקשת נתניהו לחזור ללשכה. למרות הכול, הוא עדיין אוהב את המדינה הזאת.
לייטר וכליפי המשיכו את הקשר עם קארטס בשלוש השנים הבאות וסייעו לו לשפר את מצבה של המדינה הנחשלת. כליפי שדרג את אימוני הצבא. לייטר סייע לקארטס להתמודד עם העוני ועם הפיגור. מצבה הכלכלי של פרגוואי השתפר. "אנשים חושבים שפרגוואי קטנה, אבל אנחנו ענקים. אנחנו יותר גדולים מגרמניה. אנו משלמים חובות בזמן, האינפלציה בשליטה", תיאר קארטס את הישגיו השבוע.
בצד העשייה הזאת, היועצים הישראלים גם קידמו את האינטרסים של ישראל במדינה. באמצעות קארטס טרפדו יוזמה לסמן מוצרים מההתנחלויות, והמליצו לפתוח מחדש את השגרירות הישראלית בפרגוואי. על הדיווחים כאילו ההחלטה לפתוח מחדש את השגרירות התקבלה בניגוד לעמדת משרד החוץ, אומר לייטר כי הם פשוט לא נכונים. "אלה שטויות. לא לארי ולא לי הייתה כזו השפעה על מקבלי ההחלטות. הרי שר החוץ אז היה אביגדור ליברמן ולא נתניהו. שנית, השגרירות נסגרה ב־2001 בתקופת הקיצוצים הגדולים, ואילו ב־2013 המצב היה אחר לגמרי. שלישית, האם פתיחת השגרירות לא הוכיחה את עצמה? הרי קארטס היה הפתח לשינוי בכל דרום אמריקה. אז מי צדק, המתנגדים לפתיחת השגרירות או התומכים בכך?" הוא תוהה.
הוא דוחה גם את הטענות שקארטס מנהיג מושחת. "צריך להבין את המושגים והנורמות בחלק הזה של העולם. מושרש שם להשתמש בכספי המדינה לצרכים פרטיים ומי שאינו עושה זאת נחשב נקי משחיתות. לא רק שקארטס נוהג כך, הוא גם נלחם בשחיתות, לפעמים יותר מדי", אומר לייטר.
יחיאל לייטר (בתמונה): "אחרי יום שלם של נאומים אנטי־ישראליים ב'פורום מרקוסור' בזמן 'צוק איתן' קם קארטס ואמר: אני מכבד את כולכם, אבל כשזה מגיע לישראל – לא אצביע נגד ירושלים"
בעיני לייטר, לא רק שהפעילות שלו ושל שותפיו אינה מגונה, אלא שהיא היעד שאליו מדינת ישראל צריכה לשאוף. "במשבצת הקרקע הקטנה של תל־אביב עד הרצליה יש פוטנציאל לשנות את העולם. שם נמצאים הפתרונות לכל מה שהמדינות המתפתחות צריכות, בכל שטחי החיים. חקלאות, מים, מזון וכן הלאה. זה צריך להיות העתיד. אנחנו צריכים לקבוע כיעד לאומי ליום העצמאות ה־75 למגר את העוני מהעולם, ואפשר לעשות את זה. מדינת ישראל גדולה מספיק וחזקה מספיק כדי לבנות חבילות תפורות לכל מדינה שסובלת מתת־פיתוח ולהביא בשורה לעולם".
הרו, שסרב להשיב לשאלות 'מקור ראשון' על חקירותיו, חתם את דבריו באירוע בנימה אישית ופטריוטית. "המטרה שלי בעבודה עם קארטס הייתה לסייע למדינת ישראל, והשבוע אני מבין עד כמה שיחקתי חלק קטן בהעברת השגרירות של פרגוואי לירושלים. רציתי לעזור למדינת ישראל, ולשמחתי – הצלחתי".
