סגן השר לשירותי דת מתן כהנא מקדם צעד נוסף בשילוב נשים בשירותי הדת בישראל ויוזם מהלך לתקצוב והכרה במשיבות הלכה בקהילות השונות בארץ. על פי ה"קול קורא" שפורסם השבוע על ידי המשרד לשירותי דת, יתקצב המשרד 21 קהילות שונות עבור השתתפות בהעסקת משיבת הלכה בקהילה. זוהי יוזמה מהפכנית, שכן זוהי הפעם הראשונה שהמשרד מתקצב תקנים אלו.
על פי ההחלטה, משיבות ההלכה יתנו שירות ומענה בתחום טהרת המשפחה בקהילה. צעד זה ייתן מענה הלכתי לנושאים בנושאים רגישים ופרטיים הקשורים לטהרת המשפחה.
"ב"ה, בשנת תשפ"ב כבר ברור לכולם שנשים תלמידות חכמות הן חלק בלתי נפרד מהעולם ההלכתי והקהילתי", התייחס ח"כ כהנא להחלטה. "משיבות הלכה בקהילה הן עובדה קיימת ומבורכת בקהילות ישראל והגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר בעבודת הקודש שלהן ותתקצב את פעילותן. אני סבור כי הצעד חשוב ומבורך עבור היהדות ויוסיף תורה וקדושה בישראל". בנוסף, קרא ח"כ כהנא לקהילות ברחבי ישראל למנות משיבת הלכה בכל קהילה.
אחת מיוזמות המהלך היא הרבנית מלי שטריגלר, תושבת עפרה ויועצת הלכה שפועלת שנים רבות לקידום הנושא. "שיגעתי בעלי תפקידים כבר לפני עשר וחמש עשרה שנים בנושא הזה. לשמחתי, מתן כהנא הרים את הכפפה מיד".
שטריגלר מדגישה כי קידום ההחלטה לא נובע משום רצון להניף דגלים מסויימים אלא מרצון כן להרבות תורה, טהרה והלכה בישראל. "יש המון מקום לנשים לשמש ככתובת גם למענה הלכתי. אני רואה את האוכלוסיות שפונות אליי בשאלות, אלו נשים מהאוכלוסיות הכי שמרניות. יש שאלות ועניינים שרב לא יכול לשאול, דקויות שרב לא יכול להגיע אליהן בענייני אישות אלא יכולים להתברר רק בשיח נשים. מעבר לנושאים שהצניעות יפה להם, האפשרות לדבר על נושאי הלכה ואישות עם אישה מאפשרים אמפתיה ורגישות שיכולות להתקיים רק בן אישה לאישה".
בנוסף, יכולות להתגלות בעיות אחרות בעקבות שיח נשי הלכתי. "כמו למשל רתיעה מקשר זוגי, אלימות לא עלינו, ועניינים נוספים שבשאלה 'יבשה' לא יעלו כלל".
כיום קיימות חמש מדרשות שמכשירות יועצות הלכה, הראשונה שבהן פתחה את התוכנית הראשונה לפני 25 שנה. שטריגלר מסכימה כי מספר יועצות ההלכה ההולך וגדל מדי שנה, מעיד על ההתחדשות של הדבר בשני הדורות האחרונים.
"הייתה חולדה הנביאה ודבורה הנביאה וילתה אשתו של רב נחמן וברוריה אשתו של רבי מאיר אבל זה לא היה כל כך נפוץ. זה משהו שהתחדש בעם ישראל גם בהתאם להתפתחות מעמד הנשים בעולם. נשים כבר לא יכולות למצוא את עצמן בתור כאלה שאין להן דעה. הרב אליהו זיני תמיד דיבר בבית המדרש בטכניון ואמר, 'נשים שיש להן זמן ללמוד בטכניון חייבות גם ללמוד תורה'. אם אני יכולה להיות מהנדסת למה אני לא יכולה ללמוד הלכה?"
שטריגלר מתארת כיצד מאמציה עם השנים לא פגשו אזניים כרויות בקרב בעלי תפקידים וגורמים בעלי השפעה. לבסוף, כהנא ומי שמשמשת בין השאר יועצת לענייני נשים בצוות שלו, הילה ניסן פרידמן, הקשיבו וקידמו את היוזמה להכיר ביועצות הלכה באופן רשמי. "הגעתי אליהם עם מסמך מפורט שמדבר על כל התחומים שאני וחברותיי בתחום חושבות שראוי שנשים ייכנסו אליהם, במכלול הזה של שירותי הדת בישראל. ב"ה זה מתקדם ולא רק בנושא יועצות הלכה".
יוזמה זו מצטרפת לצעד נוסף שקידם סגן השר כהנא רק לפני חודשיים, כשהביא למינויין של מספר נשים להרכבים במועצות הדתיות וכן מונו כמה לעמוד בראשן.
"נשים הן חצי מהאוכלוסייה של צרכני שירותי הדת בישראל ואדרבה, נשים פוגשות את שירותי הדת הרבה יותר מגברים. יושב ראש מועצה דתית זה תפקיד שממלא פקיד ולא רב, זה לא תפקיד שמצריך סמכות הלכתית. למה שנשים שצורכות, גם לא ייתנו את שירותי הדת? שוב, כשזה בא ממניעים נכונים ולא מתוך הנפת דגלים", היא מדגישה.
