קולנוען מחונן ומחזיר בתשובה, במאי ותלמיד חכם, איש הבוהמה ואיש התורה – כתרים רבים נקשרו במשך השנים לרב אורי זוהר, עד שנדמה כי לכל ישראלי היה האורי זוהר שלו. אתמול בבוקר נפטר זוהר בגיל 86, בביתו שברחוב זיכרון יעקב בירושלים.
זוהר היה תסריטאי ובמאי קולנוע בולט, שחקן וקומיקאי. הוא ייסד את חבורת "לול", שכללה את אריק איינשטיין, שלום חנוך, יהונתן גפן ועוד. עם הקמת הטלוויזיה הישראלית החל להנחות וליצור תוכניות טלוויזיה, כמו תוכנית המערכונים "לול" ולאחר מכן התוכנית "זה הסוד שלי". בקולנוע הוא ביים את הטרילוגיה "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל" על ההווי הנהנתני של חופי תל־אביב. בעקבות פועלו הקולנועי הוחלט להעניק לזוהר את פרס ישראל, אך הוא סירב לקבלו.
בסוף שנות השבעים חזר זוהר בתשובה ומאז התמסר ללימוד תורה, ומיעט בראיונות לתקשורת. הרב זוהר היה אב לשבעה ילדים. שני בניו הבוגרים, אפרים פישל ושלום, התחתנו עם בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין. איינשטיין, ידיד נפשו, כתב על זוהר את השיר "הוא חזר בתשובה".
"סמלי בעיניי שהרב אורי נפטר בערב מתן תורה", אומרת העיתונאית סיון רהב־מאיר, שראיינה את זוהר וביקרה בביתו פעמים רבות. "מבחינתי, וזו לא גוזמה, כל ביקור בחדרו הקטן היה מעין מעמד הר סיני. בכל אחד מהביקורים אצלו חשתי אמת צנועה ובהירה, וגם מאתגרת ומפחידה לעיתים. הוא לא היה עוד אמן שהתחזק או סלב שגילה את התורה. אצלו באמת משה קיבל תורה מסיני ומסרה לאורי, והוא פה כדי ללמוד וללמד.
"הייתה תחושה נוקבת של אמת כשיצאת מהבית שלו. ניצול הזמן, הרצינות, הלימוד, החשיבה אם בכל פעולה תהיה תועלת. הוא לא התראיין אם לא הייתה סיבה טובה לכך, וברגע שהצלם התחיל לקפל את הציוד, הרב אורי כבר היה שקוע בספר".
במפגש קולנוענים חילונים שנערך לפני כשנתיים בביתה של אשת הקולנוע החוזרת בתשובה מרלין וניג, אמר זוהר: "הקולנוע היה החיים שלי, עד שפגשתי אמנות גבוהה יותר – התורה – ועם הזמן הפרופורציות שלי השתנו. פעם הייתי עובד על פריים אחד כמה ימים. עד היום אני יכול להיזכר בפריים מסרט ולחשוב מה בו היה לא בסדר ואיך אפשר היה לעשות אותו טוב יותר. היום, כשיוצא לי לראות סרט, אני מאבד את הסבלנות אחרי שתי דקות, כי אני יודע בדיוק מה קורה מאחוריו וכמה טייקים לקחו ואיפה מונחת המצלמה".
במפגש ההוא הציע זוהר לאמנים שיחפשו את המשמעות במה שהם עושים, ושימצאו את הדרך להיות אנשים טובים יותר.
"למדתי ממנו המון", אומרת וניג, "אבל הדבר הכי חשוב שלמדתי ממנו היה שבכל רגע אתה יכול לשנות הכול. הוא עצמו עבר מחיים מסוימים לחיים אחרים לגמרי. היה בו משהו צנוע. הוא תמיד ידע לשאול את השאלות הנכונות, ולזהות את הקול הייחודי של כל אדם".
זוהר היה הראשון שווניג פנתה אליו, לפני עשרים שנה, כדי להתייעץ על פתיחת הסטודיו החרדי הראשון למשחק לנשים בירושלים. "אנשים חרדים פחדו אז מהמילה קולנוע", היא אומרת. "גם הרב אורי פחד ממה שזה יעשה בעולם החרדי. הוא כל הזמן שאל אותי מה רע באיך שזה עכשיו. בסוף הוא השתכנע ואמר שנתחיל עם נשים נשואות, ולא עם רווקות חרדיות. הגיעו 100 נשים לאודישנים, וכולן סיפרו איך כל החיים הן חלמו לשחק. קיבלנו ברכה מרבנים ויצאנו לדרך. בית הספר החזיק מחזור אחד, אבל ממנו יצאו 20 הנשים שהובילו בהמשך את תעשיית הקולנוע החרדית".
לדברי וניג, "הייתה לרב זוהר ביקורת על העולם שעזב, הוא ראה שם את הדברים הפחות טובים, אבל הוא גם שמר מקום חם בלב שלו לעולם הזה". את כישוריו הקולנועיים הביא איתו לחיים עצמם. "הוא הסתכל על החיים כקולנוען, הוא נגע בכל אדם. אי אפשר היה שלא להבחין שאהבת הקולנוע עודנה שם. לא היה ולא יהיה קולנוען בסדר גודל כזה. גם היום עדיין כותבים על הסרטים שלו. הוא בחר בדרך אמיצה בחיים שלו, מתוך השתוקקות לתורה, אהב את הקב"ה ומעל הכול אהב את הבריאה של הקב"ה. הוא יחסר לי מאוד. אני לא מאמינה שהוא הלך ככה בפתאומיות בלי להגיד שלום".
הזמרת והיוצרת דפנה חסדאי סיפרה אמש על המפגש עם זוהר: "לפני 30 שנה, אחרי שהשתחררתי משירות צבאי שכלל הופעות כמעט בכל ערב כזמרת וכשחקנית, עם אחינועם ניני ודפנה דקל, התחלתי במסע חיפושים ובמסע אל הנפש פנימה. בגלל ההופעות המוחצנות רציתי להתקרב למשהו אמיתי יותר. שאלתי את עצמי מה התכלית של ההופעות האלה, והתחלתי לחזור בתשובה עם בעלי, קצין בהנדסה קרבית. אחרי תקופה פגשתי את הרב זוהר שעשה איתי עבודה מדהימה בהתקרבות שלי אל ה'. הוא אמר לי: 'דפנה, לא חבל? הקב"ה נתן לך מתנה יפה כזו כדי לשיר את כל ה'יו לאב מי, איי לאב יו'? תני את המתנה הזו בחזרה לבורא עולם, תשירי לכבודו!'. התחלתי ללמוד במכון אורה, התחזקתי והוצאתי עד היום תשעה אלבומים. בזכותו הצלחתי לשלב בין העולמות".
פוליטיקאים רבים ספדו לזוהר. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר שהוא "היה חלק בלתי נפרד מהישראליות על כל גווניה, צבּר שורשי וקוצני עם עולם רוח ענק ולב יהודי פועם. גדול במשחק, גדול בתרבות וגדול בתורה, תלמיד חכם שקירב לבבות בדרכי נועם". נשיא המדינה יצחק הרצוג הגדיר את זוהר היה "יוצר גדול, ממעצבי הקולנוע הישראלי, שתרם תרומה חשובה לנכסי התרבות והרוח של מדינת ישראל, תרומה שלא תישכח".
גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו ספד לזוהר: "אורי היה מגדולי היוצרים הישראלים – שחקן, תסריטאי ובמאי שעיצב את עולם הקולנוע שלנו. תרומתו הגדולה לתרבות הישראלית תיזכר לדורות. באופן אישי לעולם לא אשכח את הופעותיו בפני חיילי סיירת מטכ"ל בשנות השישים, כשבידר אותנו יחד עם שייקה אופיר ז"ל ויהורם גאון שייבדל לחיים ארוכים. בישיבה על מזרנים, בהאנגר ביחידה, זכינו ליהנות מהכישרונות העצומים ביותר שצמחו במדינת ישראל".
ואילו הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה, אמר אתמול כי "הרב הנפטר רבי אורי זוהר יש לו זכויות עצומות, הרבה חזרו בתשובה והתחזקו בזכותו".
הלווייתו של אורי זוהר נערכה אתמול אחר הצהריים במעמד אלפים בהר המנוחות בירושלים. בנו בצלאל ספד לו: "מי שהכיר אותך לא היה יכול שלא לאהוב אותך. לא היה אדם בעולם שמברך כמוך בכוונה וביראה. נשתדל כולנו להחיות אותך. לא נעזוב אותך. היה לך רצון ברזל".
בנו אפרים אמר בהלוויה: "השם חיבק אותך חיבוק גדול. האמת שלך, הנאמנות שלך. היית ישר ונאמן. אתה זוכה עכשיו לכל הטוב. גידלת אותנו בחום ובהבנה ובעיקר בשכל ישר. עשית רצון ה׳ בלי כבוד ובלי תארים. ידענו את גודל צניעותך".
