שרת האנרגיה קארין אלהרר הודיעה בשבוע שעבר על פתיחת הליך תחרותי רביעי לזיכיונות חיפוש גז טבעי במים הכלכליים של ישראל. זאת על אף החלטתה הקודמת להקפיא את חיפושי הגז בים התיכון עד לסוף השנה, "כדי להתמקד בקידום אנרגיות מתחדשות", לטענתה. שינוי הכיוון מגיע לאחר דיונים עם שר החוץ יאיר לפיד ושר האוצר אביגדור ליברמן, שהבינו את החשיבות האסטרטגית והכלכלית של פיתוח מאגרי הגז הטבעי של ישראל בעת הזאת.
אירופה נמצאת במשבר אנרגיה גובר מאז פרוץ המלחמה באוקראינה. באיחוד האירופי התקבלה החלטה לגוון את מקורות הגז הטבעי ולצמצם את התלות בגז הרוסי, ובין השאר פנו לשם כך לישראל. עם זאת, בלשכת השרה טוענים כי ההחלטה התקבלה על ידי שרת האנרגיה לאחר שגורמי המקצוע במשרד הציגו לה את ההישגים בתחום האנרגיות המתחדשות ולאחר סקירות נרחבות של משק הגז הטבעי בישראל. שיחות שקיימה השרה עם נציבת האנרגיה באיחוד האירופי ועם שרי אנרגיה במדינות האיחוד הבהירו שזהו אפיק חדש ויציב, ולכן הוקדמה ההחלטה לפתיחת המכרז.
על החלטתה של השרה להפסיק את חיפושי הגז נמתחה בזמנו ביקורת חריפה, בין השאר בגלל הסבריה בדבר הפניית המאמצים לקידום אנרגיות מתחדשות, אף שאין מניעה לקדם את שני התחומים במקביל. גילוי מאגר גז טבעי נוסף יכול לחזק את מעמדה הגיאופוליטי של ישראל, להגדיל את התחרות המקומית, להוריד את המחיר בשוק המקומי ולחזק את הביטחון האנרגטי. הביקוש הגבוה מאירופה מבטיח גם הכנסות גבוהות בטווח הזמן הנראה לעין. כל אלה כנראה גרמו למשרדי האוצר והחוץ לקדם את הנושא למרות עמדתה הקודמת של שרת האנרגיה.
משבר האנרגיה האירופי התחיל בספטמבר שעבר, במהלך שהביאה רוסיה לייקור הגז הטבעי. כתוצאה מכך עלו תעריפי החשמל והוצאות האנרגיה. במדינות אירופיות רבות עברו בשנים האחרונות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, אך אלה מטבען אינן יציבות דיין, ובראשית החורף אירופה מצאה את עצמה סובלת מתלות גבוהה בגז הרוסי וללא מקורות חלופיים. המלחמה באוקראינה החריפה מאוד את המשבר. בסך הכול עלו מחירי החשמל בבריטניה ב־54 אחוזים, בשוודיה ב־58 אחוזים, בבלגיה ב־27 אחוזים, באיטליה ב־31 אחוזים ובגרמניה ב־28 אחוזים. חלק מהמדינות החברות באיחוד הבהירו שלנוכח משבר האנרגיה החריף ביבשת, הן יצטרכו לחזור לייצר חשמל בפחם.
עוד לפני פריצת המלחמה באוקראינה חזר האיחוד האירופי והגדיר את הגז הטבעי כידידותי לסביבה. במקביל להחלטה הזאת,א אלהרר דווקא החליטה להקפיא את מכרזי חיפוש הגז.
בשבוע שעבר היא אמרה שבהתאם למדיניותה, "בשנה החולפת התמקד משרד האנרגיה בקידום האנרגיות המתחדשות", אבל "משבר האנרגיה העולמי מהווה הזדמנות למדינת ישראל לייצוא גז טבעי, זאת לצד הדאגה הכנה והאמיתית למתחולל באירופה".
מנכ"ל משרד האנרגיה ליאור שילת קשר גם כן את ההחלטה למתחולל בעולם. "האירועים הגיאופוליטיים בעולם, ומשבר האנרגיה העולמי, שינו לחלוטין את מצב שוק האנרגיה. הרבה מהמוסכמות שהיו ברורות עד סוף פברואר 2022 השתנו לחלוטין, וחייבו אותנו בהערכת מצב חדשה", אמר השבוע.
שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ בירך על ההחלטה. "המעבר מפחם לגז טבעי בתחנות הכוח מפחית ב־90 אחוז את זיהום האוויר ובכמחצית את פליטת גזי החממה. יש לנו הזדמנות פז להפוך לספקי אנרגיה לאירופה – וטוב עשתה שרת האנרגיה שאזרה את האומץ לחזור בה מהחלטתה הקודמת, דבר שאינו פשוט כלל וכלל".
כבר כיום יש לישראל מאגרי גז גדולים המאפשרים יצוא, עוד לפני מציאת מאגרים חדשים. כעת פועלים במשרד האנרגיה ליצור הסכם מסגרת משולש בין האיחוד האירופי, מצרים וישראל שיאפשר לחברות הגז הטבעי לחתום על הסכמים מסחריים שיאפשרו ייצוא גז טבעי למצרים ומשם, אחרי הנזלת הגז, לאירופה. לישראל צינור גז ישיר למצרים, אבל כדי לעמוד בביקוש הגדול לאירופה, ישראל פועלת בשנים האחרונות להגדיל את היקף הגז המיוצא. השנה הופעל גם הצינור היבשתי שעובר דרך עמק בית־שאן לירדן ומשם למצרים.
ישראל יכולה לייצא גז לאירופה בשתי דרכים נוספות. צינור מישראל לאירופה נמצא בתכנון כבר כמה שנים, במיזם האיסט־מד שיחבר את ישראל אל דרום אירופה דרך קפריסין ויוון, ויזרים ליבשת גז בלי צורך בהנזלה. את המיזם הזה קידם שר האנרגיה הקודם יובל שטייניץ, והכדאיות הכלכלית שלו עלתה לנוכח המשבר הנוכחי.
הדרך השלישית היא באמצעות צינור גז אל טורקיה, שמחוברת כבר בצינורות אל אירופה. התחממות היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה לאחרונה קשורה גם לאינטרסים המשותפים הללו.
