צה"ל פותח היום (ג') דף חדש בסיפור העלילה הסבוך של שירות נשים ביחידות קרביות. המדיניות החדשה נפרשה בתשובת הצבא לעתירות שהוגשו נגדו בנושא כבר לפני חודשים רבים. התשובה מסתמכת על מסקנות צוות מיוחד שפעל בחודשים האחרונים, אשר ממליץ לפתוח מספר יחידות קרביות נוספות לשירות נשים ובהן יחידת החילוץ המוטסת 669 ויחידות נוספות. עם זאת, רף הכניסה שהוצב לנשים המבקשות לשרת ביחידות אלו מציב סימן השאלה על מידת היישום של ההמלצות.
באשר לגיוס לוחמות, הצבא יתמקד מעתה בעניין שהיה מעורפל עד כה – רף הכניסה; יחידה 669, למשל, צפויה לערוך בחינת כניסה כמעט בלתי אפשרית לנשים (אגב, קשה מאוד גם לגברים). מנגד, צה"ל יוסיף בנות לוחמות ליחידות שלכאורה פתוחות כבר היום לנשים, אך רק לכאורה, כמו למשל אלחוטנית בתותחנים, לוחמות הנדסה בגבולות וכן גששיות. ההערכה היא כי ישנן כמה עשרות בודדות בלבד של בנות המתאימות לתפקידים אלו, ולכן הוחלט לקיים פיילוט לבחינת הנושא.
מפקד יחידה 669, תא"ל ש', מדבר על גיוס הלוחמות ליחידה:
באשר ליחידות החי"ר, צה"ל יפתח תפקיד של ניוד בחטיבות החי"ר, תפקיד אשר הרף עבורו נמוך, והמשקל שאמורה לשאת לוחמת כזו באימונים או תחת אש עומד על עד 30 ק"ג. מחלקת ניוד היא חלק מיחידת חי"ר, שתפקידה בעיקר לסייע לנייד ציוד ופצועים לאחור.
ביחידות המיוחדות, מספרי הבנות שיגוייסו צפויים להיות נמוכים, ועל כן הצוות ממליץ לעת הזו שלא להרחיב את שירות הנשים לתפקידי לחימה ביחידות אלו עד לסיום הפיילוט ובחינת האפשרות להכשרת לוחמות ברובאי 07 ו-09.
תנאי הסף: כמו אלו של הגברים
הוועדה קבעה כי יוגדר סף אחיד שיידרש מלוחמים ומלוחמות כאחד. חיילת שתתמיין למקצועות חי"ר תצטרך לעמוד בסף דרישות, ועל פי הוועדה לא יהיו פשרות בנדון. לצד זה צה"ל יישא באחריות לבריאות הלוחמות.
הדרישות מלוחם בקרב נגזרות מתפיסת ההפעלה של צה"ל, תרחיש הייחוס, תכנית האופרטיבית והמבנה וכמובן הארגון למלחמה. שני פרמטרים מרכזיים שנדרשו עד כה הם כושר לחימה אישי, שמחולק לדרגות לפי מקצועות, ודרישה פיזיולוגית הנגזרת מהמשקל שעל הלוחם לסחוב, וכן אורכו הכולל של מתאר הלחימה.
לפי צה"ל, חייל ערוך לקרב סוחב לפחות 37 ק"ג. חיילת המשרתת בהגנת הגבולות סוחבת משקל נמוך יותר, כיוון שעד כה היה נהוג להסיר ממנה ציוד צבאי כמו מחסניות. כמובן ש-37 ק"ג הוא מספר גבוה מאוד, ולרוב לא עומד ביכולותיה של לוחמת. במחלקת חוד, למשל, יש לוחמים שסוחבים עד 55 ק"ג בקרב, ובשגרה המשקל עומד על למעלה מ-43 ק"ג.
לוחם חי"ר צריך לעבור הכשרה לאורך 30 שבועות, ובסיומם להשלים מסע בן 45 ק"מ כשהוא סוחב 45 אחוז ממשקל גופו, כולל נשיאת משקל על הגב של 37 ק"ג מינימום, וכן עליו לבצע 9 עליות מתח עם ציוד אישי בסוף ההכשרה.
לוחמות בצה"ל, ארכיון:
נתוני הסף ללוחמת שתעבור הכשרה של רובאי 07 יעמדו על משקל של 67 ק"ג לפחות, גובה מינימום של 1.64 מ', ויהיה עליה לעמוד בריצה למרחק של שלושה ק"מ, שאותה תידרש לסיים בזמן של 15:44 דקות, כשלפניה היא תידרש לעמוד במבחן של 7 עליות מתח ללא נשיאת משקל.
במסגרת רובאי 09, שם הדרישות גבוהות יותר (כמו מלוחם 669, למשל), המשקל צריך להיות מינימום 78 ק"ג, הגובה 1.66 מ' ועמידה בריצת 3 ק"מ בזמן של 14:50 דקות, כשרף עליות המתח בתחילת ההכשרה צריך להיות 10 חזרות.
התהליך – עם הקשבה לשיח הציבורי
בצה"ל אומרים כי חלק מהדיון שמתקיים באחרונה איננו ענייני ומקצועי, ונוגע בעיקר בנושאים של אמונה ומגדר המגדירים אותו כעניין של השקפה. על פי צה"ל, הצוות ניסה להיות ענייני ומקצועי, בטענה כי זו הדרך היחידה להתמודד עם הנושא המורכב. יש לציין כי ייתכן שהוועדה רצתה להעמיד רף מקצועי בלבד, אבל אין אף אחד מחבריה הטוען כי השיח הציבורי לא היה חלק מהדיונים, תוך הדגשה כי הצוות היה מודע לביקורת משני הצדדים, כולל התמיהה שמצד אחד בצה"ל פותחים את הגיוס לבנות ל-669 ודומיה, ומצד שני לא מאפשרים לקצינה להנחות טקס בכותל.
לצד התהליך שמקיים הצבא בנושא שילוב הנשים, בצה"ל פנו לבדוק מה קורה בצבאות אחרים בעולם, והנתונים מעלים כי נשים נושרות במספרים מאוד גדולים מיחידות קרביות, שיעור הפציעות כפול מאשר אצל גברים ושילוב נשים ביחידות עילית מראה כי רק לוחמות בודדות הצליחו להשתלב. גם במקרים שנבדקו, סף הכניסה הוא אחיד ולא קיים מודל פיזיולוגי שונה. לצד הנתונים הללו, טוענת הוועדה כי לא ניתן ללמוד רבות מצבאות זרים בגלל השוני בינם לבין צה"ל.
נכון להיום המספרים של נשים ביחידות שלא היו פתוחות עבורן רק הולך ועולה. לפי נתוני הצבא, היחידות שבהן מספרי הנשים המשרתות גבוהים במיוחד הן פיקוד העורף, שם 65% מהמשרתים הן נשים. גם בגדודי הגנת הגבולות עומד שיעורן של הנשים על 60%, בחיל האיסוף הקרבי (לשעבר מוד"ש) עומד הנתון על 40%, ביחידות חי"ר-גבולות (קרקל ודומיו) המספר הוא 65% ובחיל התותחנים מספר המשרתות עומד על 30% בנות מכלל המשרתים.
