האם מדען האווירונאוטיקה האיראני, איוב אנתזרי, צפה את מותו? גולנז אספנדיארי, עיתונאית איראנית גולה, ציטטה השבוע קרוב משפחה של אנתזרי, שכתב באינסטגרם הספד קצר לזכרו. לדבריו, אנתזרי היה מודע היטב לכך שהוא עלול להיות מטרה לחיסול ישראלי. לפני שלוש שנים, סיפר קרוב המשפחה, ביקר נשיא איראן דאז חסן רוחאני במפעל לייצור טורבינות עבור כלי תעופה בעיר יזד. מי שנבחר להוביל את הביקור ולהציג לנשיא את הישגי המפעל היה המדען הצעיר והמצטיין אנתזרי, בוגר אוניברסיטת שריף היוקרתית. במהלך הביקור, שהיה לכאורה בעל אופי אזרחי לחלוטין, צולם רוחאני כשהוא מקבל הסברים מאנתזרי. המדען לא היה מרוצה מהכבוד שנפל בחלקו, ועוד פחות מכך מן הפרסום בכלי התקשורת. הקרוב סיפר כי הוא חשש שהצילום עלול להכניס אותו לרשימת החיסול של ישראל. "אל תתפלא אם גורלי יהיה כגורלו של אחמדי רושאן", אמר, בהתייחסו למדען גרעין איראני שחוסל ב־2012 בירייה, סמוך לביתו בטהרן.
בשבוע שעבר מת אנתזרי, ככל הנראה מהרעלת מזון. האם אכן זו הייתה עבודת חיסול? ואם כן, במה עסק שהצדיק השקעה במבצע מורכב לנטרולו?
בדיקה בגוגל־סקולר מעלה כי אנתזרי היה מדען פעיל שפרסם שורה מכובדת למדי של מאמרים מדעיים, בתקופה שבין סיום עבודת הדוקטורט שלו ועד לפני ארבע שנים. מאמריו הופיעו בעיקר ב"Journal of Thermal Stresses", והם עוסקים בניתוח פיזי ומתמטי של השפעות חום ולחץ על חומרים וגופים הנמצאים בתנועה סיבובית מהירה. למחקרים אלו השלכות על התנהגות חומרים בתנאי סביבה קשים במיוחד כמו מנועי תעופה, רחפנים, צנטריפוגות וטילים. לא מן הנמנע שלמחקריו של אנתזרי היתה תרומה גם לרכיב הצבאי בתוכנית הגרעין האיראנית, שעדיין מתמודדת עם האתגר של הרכבת ראש נפץ גרעיני על טיל שיוט.
הפרסומים שלו נפסקו ב־2018. מה קרה אז? קשה לדעת. יתכן שאנתזרי התקדם בעבודה, מה שחייב מידור וחשאיות גבוהים יותר, שהביאו להתנתקותו מהערוץ המדעי המערבי. האם היה לכך קשר להשלמת פיתוחו של טיל שיוט איראני חדש?
המארח של ד"ר אנתזרי נעלם כאילו בלעה אותו האדמה. במכתב הפטירה הרשמי כונה המדען "שאהיד", אך בהמשך הכינוי נמחק
על פי אתר "אינטלי טיימס", דוקטור איוב אנתזרי היה איש מפתח בייצור מנועי טורבינה לטילי שיוט, בהם גם טילי שיוט מדגם Hoveizeh, שהועברו מאיראן לידי המורדים החות'ים בתימן. הטיל הוצג לראשונה על ידי איראן בפברואר 2019, לרגל ציון 40 שנה למהפכה האסלאמית. הוא מגיע לטווח של 1,300 קילומטר, ואם ישוגר על ידי המורדים בתימן הוא מסוגל להגיע אל חופיה הדרומיים של ישראל. האיום אינו תיאורטי. החות'ים כבר איימו לשגר טילים לאילת. בשנים האחרונות משמשת תימן כמגרש ניסויים עבור הרפובליקה האסלאמית.
מיכאל סגל, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר של אמ"ן והיום חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר כי "איראן בוחנת אמצעי לחימה במקומות שונים ומכניסה אותם לשימוש בזירות אחרות. במסגרת זו זוכים המורדים החות'ים לסיוע שוטף ממשמרות המהפכה, בעיקר באמצעות כוח אל קודס ומדריכים מחיזבאללה. הסיוע נוגע בתחום אספקת והפעלת טילים ואספקה שוטפת של כטב"מים, מטעני חבלה וחומרי נפץ".
האיומים שבהם נקשר שמו של אנתזרי לא מסתיימים כאן. אזורי ההתמחות שלו קושרים אותו גם למרכז למחקר ופיתוח באתר פרצ'ין. על פי פרסומים זרים, בפרצ'ין נערכו בשנים האחרונות מחקרים בייצור חומרי נפץ וראשי קרב לטילים במסגרת תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית, שמטרתה ייצור ראש קרב גרעיני. האם למחקריו של אנתזרי הייתה זיקה גם לחלק הזה של תוכנית הגרעין? איננו יודעים. אבל יש אינדיקציות לכך שבבסיס פרצ'ין נערכו ניסיונות גם בטילי שיוט, שהם כאמור תחום התמחותו של אנתזרי. לא זו בלבד, ארבעה ימים בלבד לפני מותו הותקף אתר המחקר והפיתוח בפרצ'ין על ידי מה שתואר ככטב"מ מתאבד שחדר לתוכו. במהלך התקיפה נהרג מהנדס אחד, איחסן גאד בייגי, ואדם נוסף נפצע. אף גורם לא לקח אחריות על האירוע. כמו אנתזרי, גם גאד בייגי היה בוגר אוניברסיטת שריף המתמחה במקצועות טכנולוגיים, והתמחה בעצמו בהנדסת חומרים. האם היה לכך חיבור לתוכנית הגרעין ולפיתוח טילי שיוט? סביר להניח שכן, אבל אין מידע זמין שמאשש זאת.

אנתזרי, 35, מת לפני כשבוע וחצי בבית החולים הממשלתי בעיר יאזד. על פי הידוע הוא היה איש בריא בדרך כלל, והובהל לבית החולים לאחר ארוחת ערב אצל עמית לעבודה. על פי הדיווחים ברשת לא מדובר בחבר קרוב אלא במכר מהעבודה שהתעקש פעם אחר פעם להזמין את המדען לארוחת ערב. אנתזרי נענה מטעמי נימוס. בדרכו הביתה מהארוחה חש לא בטוב והתעלף. בבית החולים נקבע מותו מסיבה לא ידועה, ככל הנראה הרעלת מזון.
זה אומנם נדיר למדי, אבל אדם בהחלט יכול למות במקרה מהרעלת מזון חריפה – גם אם הוא מדען איראני העוסק בתחומים רגישים. עם זאת, שני אלמנטים מצביעים על כך שהייתה פה ככל הנראה פעולת חיסול. ראשית, המארח של אנתזרי נעלם מיידית כאילו בלעה אותו האדמה. שנית, במכתב הפטירה הרשמי שהוגש למשפחה על ידי הרשויות כונה המדען "שאהיד". קרי, נפל בעת מילוי תפקידו. אפשר להתווכח גם על זה ולטעון שאולי היה פה ניסיון לנחם את המשפחה על האובדן. מאידך, תעודות פטירה לא נועדו להביע סנטימנטים.
החלק המעניין הוא שמאז שונה המכתב והתואר שאהיד בוטל. נמחק. מה קרה כאן? לא ברור. הגרסה הרשמית שהשלטונות באיראן מתעקשים עליה היא שאנתזרי היה אזרח מן השורה, עובד במפעל תעשייתי שמת ממחלה לא מזוהה. את השמועות על הרעלתו מייחסים שם ל"קרוב משפחה שחיפש יותר מדי תשומת לב וייענש בהתאם". נכון לעכשיו, מותו של אנתזרי נמצא עדיין "בחקירה". זה רומז לכך שמותו של אנתזרי הפתיע את הרשויות. אבל התגובה הייתה איטית מדי ויצרה פערים בין הגרסה הרשמית מטהרן לגרסת השלטונות המקומיים, שעשו כמיטב יכולתם לנחם את המשפחה. ובכל מקרה, גם אם היה כאן ניסיון מאוחר ומגושם להסתיר את עבודתו הרגישה של אנתזרי, דברי קרוב המשפחה על החששות שהיו קיימים אצלו כבר לפני ארבע שנים, סתמו את הגולל לא רק על אנתזרי אלא גם על הניסיון לטשטש את פעילותו.

כך או אחרת, השלטונות בטהרן אינם יכולים להסתיר את העובדה שמותם של שני מהנדסים צעירים ומבריקים הוא חלק מסדרה של פעולות חיסול שבוצעו בטווח של שבועיים. בהם חיסולו של קולונל חסן סיאד חודאי, איש יחידה 840 החשאית, שחוסל לאור יום בטהרן על ידי שני מתנקשים, ואחר כך תקרית החיסול/התאבדות של עלי איסמעיל זאדה, גם הוא בכיר ביחידה 840, שסבל מבעיות פסיכולוגיות ונפל ממרפסת ביתו בגלל "מעקה רופף". על פי הגרסאות בתקשורת האיראנית הוא חוסל בידי משמרות המהפכה שחשדו בו כי הדליף את המידע שהוביל לחיסולו של חודאי. בישראל ידעו לנצל את ההזדמנות, ובניגוד לחיסולים אחרים שבהם ישראל ממלאת את פיה מים, הפעם "גורמים ישראלים" הדגישו כי האיש "נפל או הופל אל מותו, אך לא חוסל על ידי ישראל". מה שאמור כנראה להעצים את הבלבול והכאוס בתוך איראן, ולייצר תחושת פרנויה בקרב משמרות המהפכה.
הפרנויה, ועימה הרצון לייצר פעולת ראווה שתנקום במי שעומד לכאורה מאחורי רצף ההתנקשויות וההשפלות, הם פועל יוצא של התחושה כי הסיכוי לחתימה על הסכם גרעין חדש שואף לאפס. הרצון האיראני לנקמה הביא גם לאזהרת המסע לתיירים ישראלים בטורקיה ובמדינות הגובלות באיראן. עם זאת, פגיעה בתיירים רחוקה מלהיות האופציה היחידה לנקמה. יש עוד שתי אופציות, ושתיהן נמצאות בשני קצוות גיאוגרפיים.
אפשרות אחת, שרק מחכה לפקודה, היא כאמור שילוח טיל שיוט על ידי המורדים החות'ים מתימן אל חופי אילת. האפשרות השנייה, שנמצאת בחיתוליה אבל כבר מבצבצת מעל פני השטח, היא איום לפגוע באסדת הקידוח של חברת אנרג'יאן ,שהגיעה לקדוח בשדה "כריש" סמוך לגבול הימי הנתון בוויכוח עם לבנון. הלבנונים טוענים כי חלק ממאגר הגז הטבעי בשדה כריש נמצא בתחום המים הכלכליים שלהם, וקידוח חד־צדדי בידי ישראל יהווה פגיעה בוטה בריבונותם.
בבחירות שנערכו באחרונה בלבנון ספג חיזבאללה מכה משפילה. בעבור ארגון שמציג עצמו כבר שנים כמגן לבנון, וכמי שלא יאפשר לישראל לגזול את כבשת הרש הלבנונית, עימות ימי בגבול הצפון עשוי להיות הזדמנות לשוב לזירה, בתמיכה ועידוד איראניים. אם חיזבאללה רוצה, הוא יכול לא רק לשגר מסרי הרתעה אלא לשבש לחלוטין את ההפקה הישראלית. חיזבאללה יוכל אז להסתייע ברפרטואר האיראני הימי הנרחב הכולל סירות נפץ לא מאוישות, כגון אלו שבהם השתמשו החות'ים בתימן ובמפרץ הפרסי. זה עלול לייצר איום חדש על חיל הים הישראלי, וגם על אסדות הגז של ישראל בים התיכון. אם ישראל יכולה על פי הנטען לחסל מדענים איראניים על אדמתם, האיראנים יכולים לשלח סירות נפץ מסוריה ולבנון לחופי ישראל. האם זו תהיה המשוואה החדשה?