אם מטרתה של התנועה הציונית הייתה להביא לנורמליזציה של הקיום היהודי, "להיות עם ככל העמים", אפשר לומר שמטרתה של תנועת ההתיישבות היא להפוך את יהודה ושומרון ל"אזור ככל האזורים". זו הסיבה שהמילה נורמליות חזרה שוב ושוב בכנס השקת אשכול יהודה ושומרון הראשון שהתקיים ביום רביעי במתחם די־סיטי במישור־אדומים.
מודל האשכולות האזוריים משמש פלטפורמה אזורית משותפת עבור רשויות מקומיות שכנות, לאספקת שירותים מוניציפליים משותפים ויעילים ולקידום תוכנית לפיתוח אזורי – באמצעות איגום משאבים, מיצוי יתרונות הגודל ופיתוח תפיסה מרחבית. הוא פועל כזרוע ביצועית של משרד הפנים, ומשתף פעולה עם משרדי ממשלה נוספים במטרה לפתח את יהודה ושומרון. הנחת העבודה היא שגודל הוא כוח וחיבורים בין רשויות הם הדרך הטובה ביותר להביא לתנופת פיתוח.
שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, שפתח את הכנס, ציין כי "יהודה ושומרון הם פוטנציאל גדול לסיום משבר הדיור הלאומי. אני שמח על תהליך האִשְׁכּוּל – זה תהליך שהולך ומתפתח בארץ בכלל, ואנחנו רואים שגם הסרבנים והסקפטיים הגדולים מצטרפים – ואני שמח שבעתיים שהמהלך הזה הגיע ליו"ש. זה חלק מהנורמליות בעיניי. צריך לחזק את התהליך הזה ולא להחליש אותו כי הוא חלק מתהליך הנרמול. כל מי שהאזור הזה יקר לו – מתפקידו להוסיף פה נורמליות".
אלקין התייחס לבעיית הבעלות על הקרקע ביו"ש: "צריך לנרמל אותה", אמר, "ולא להשאיר את תושבי יו"ש במצב אבסורדי. אנשים חושבים שהבית בבעלותם, אבל למעשה יש להם רק בר־רשות, ולא מן הנמנע שיום אחד ידפקו להם בדלת ויבקשו מהם לשלם מאות אלפי שקלים. התושבים היום מהמרים כי הקבלן מוכר להם בית נכה במחיר מלא".
קרן גפן, מנכ"לית האשכול: "לא מדובר ברשות מקומית או בעמותה פוליטית שפועלת לקבל ריבונות, אלא בגוף שמתוקצב ממשלתית כדי לפתח את יו"ש"
נושא הכבישים ביו"ש, כפי שעולה מהכנס, הוא הכאוב ביותר. מנתונים שנאספו לקראת הכנס, עולה כי 79 אחוזים מתושבי יו"ש מציינים את בעיית הכבישים כמשפיעה "במידה רבה מאוד" על חיי היומיום שלהם. כלומר, אם יש משהו שיתיש את תושבי יו"ש ויגרום להם להתיק את חייהם, לא יהיה זה אי־היציבות הביטחונית, אלא הכבישים.
אך כגודל הבעיה, כך גודל הבעיה. "דלתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי סגורה בפנינו", מתלונן ראש מועצת קרני־שומרון יגאל להב, יו"ר האשכול ואחד מראשי המועצות שפעלו רבות להקמתו. "כל הניסיונות להגיע לשיח איתה העלו חרס. אנחנו מנסים לעבוד עם מה שיש מול גורמי המקצוע, עם מי שרק אפשר, ונשענים על הבטחות ישנות; אין ספק שאנחנו בבעיה בנושא הזה". להב מבדיל בין גישתה של מיכאלי לזו של השרה להגנת הסביבה: "תמר זנדברג אמרה לנו שהיא השרה של כולם. במפגש של אשכול יו"ש היא אמרה זאת מפורשות. אצל מיכאלי זה לא קיים. אנחנו לא מצליחים להגיע אליה, היא אפילו לא מכירה את תמונת המצב".
כדי להבהיר את עוצמת האבסורד מצד אחד, ולהסביר כמה משמעותית יכולה להיות עבודת האשכול – הנה אנקדוטה: לפני כחודש הפיקה המועצה האזורית בית־אל קמפיין שלטי חוצות שפונה לפלסטינים וקורא להם לבקש מיו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן, שיפנה לשרת התחבורה מרב מיכאלי וידרוש ממנה לטפל בכביש המסוכן המשמש את הישראלים והפלסטינים סמוך לבית־אל ולרמאללה. "לו שרת התחבורה מיכאלי מקשיבה, לנו לא", אמר אז ראש המועצה שי אלון.
בין שהצליח הקמפיין הזה ליצור רעש פוליטי ובין שרק העלה חיוך על השפתיים, הוא נגע בבעיה עמוקה. בעיות המסכנות חיי אדם או פוגעות באיכות החיים – בתחום התחבורה, התשתיות או בתחום האנרגיה והסביבה – עיוורות לגבולות מוניציפליים מלאכותיים, בין ישראל לרשות הפלסטינית ובין מועצה אזורית אחת לחברתה.
בהערת שוליים, שאיננה שולית כלל, ציין להב כי "לפי רישומי משרד הפנים יש במחוז יו"ש 475 אלף תושבים. טעות! גרים פה שלושה מיליון איש, אם לוקחים בחשבון את הפלסטינים. על אותם כבישים נעים שלושה מיליון איש. נרצה או לא נרצה, אנחנו אשכול שמייצג גם את הצד הפלסטיני. זה האשכול הכי גדול במדינה וצריך להיות לזה ביטוי. זה נכון לכבישים, זה נכון גם כמובן לנושא איכות הסביבה ולתשתיות ביוב".
"גרנד קניון" הבא
השתתפותה של שרת הפנים איילת שקד בכנס, עוררה את הוויכוחים הרגילים שנמצאים סביב שולחן השבת של המגזר. ראויה לבוא בקהל או לא ראויה? יהודה אליהו, מנכ״ל מועצת בנימין, הודיע שיחרים את הכנס בגללה. אולם חוץ מהסערה הקטנה הזו, אפשר לומר שבאי הכנס קיבלו את השרה שקד בסבר פנים יפות ואף מחאו לה כפיים ממושכות, למרות הוויכוחים.
באופן טבעי, שקד נשאלה על הקושי של הממשלה הנוכחית להעביר את תקנות יו"ש שנפלו בכנסת השבוע (המחילות חוקים ישראליים באופן פרסונלי על ישראלים המתגוררים באזור). "אני מקווה מאוד שתקנות יו"ש יעברו ושראשי הרשויות כאן יסייעו לנו", היא השיבה. "צר לי שנתניהו וסמוטריץ' מאמצים את אג'נדת הרשימה המשותפת ומפילים חוק חשוב. אחרי שהאופוזיציה הפילה את חוק האזרחות, הצלחנו להעביר אותו. האחריות להעביר את תקנות יו"ש עלינו, ואנו עובדים לאשר אותן; אם החוק ייפול זו תהיה בעיה גדולה לתושבים, ואנחנו בוחנים דרך עוקפת. תיאורטית אפשר להכין צווי אלוף, אבל זה לא רצוי.
"אבסורד בעיניי שהגענו למצב כזה. כשהיינו באופוזיציה לא עלה על דעתנו להצביע נגד חוקים מסוג זה. יש בעיה בקואליציה ואנחנו מטפלים בה. בסוף, גם האנשים מהקואליציה וגם מהאופוזיציה חייבים להבין שהמדינה חשובה מהכול, לפעמים האופוזיציה מתפקדת כאופוזיציה למדינה ולא לממשלה".
כשנשאלה אם לא הגיע הזמן להכריז על ח"כ עידית סילמן פורשת, השיבה: "סילמן לא הצביעה נגד חוק יו"ש, ואני מאמינה שהיא תמשיך לנהוג כך. גדעון סער אמר שהוא לא מתכוון לתת פרס לאופוזיציה. במשרד הפנים ובמשרד הביטחון אנחנו יושבים על זה, ואין מצב שהחוק לא יעבור. המטרה שלנו היא שיעבור, ואם לא, נעבוד על דרך אחרת לנהל את יו"ש בצורה נורמלית".
"מה עם שאלות על האשכול?" עלו קריאות מהקהל לאחר שהעיתונאי עופר חדד חקר אותה שתי וערב על הבעיות הפוליטיות הנוכחיות. "אה, אתם רומזים לי לשוב לחיים עצמם?", שאל. הוא הכניס עוד כמה מכות קטנות מתחת לחגורה של שקד, וחזר לחיים עצמם, אל אותה נורמליות נכספת.
מלבד נושא הכבישים, נתח נוסף של הכנס עסק בהזדקנות התושבים – אם מותר עוד להשתמש בשורש זק"ן; במצגת הם נקראו הוותיקים החדשים. באופן לא מפתיע, הפאנל בנושא הזה התנהל על מי מנוחות.
17 מ־24 הרשויות המקומיות והאזוריות ביהודה ושומרון כבר בחרו להצטרף לאשכול. חמש מועצות אזוריות, עשר מועצות מקומיות, וכן שתי ערים: מודיעין־עילית ומעלה־אדומים. בסך הכול חוסים תחת האשכול כ־350 אלף תושבים. האחרים עוד יצטרפו, מאמינה מנכ"לית האשכול קרן גפן, שזכתה בתפקיד במכרז ונכנסה אליו חצי שנה אחרי החתימה על צו ההקמה.
עיקר עיסוקה של גפן, תושבת קדומים ואם לארבעה – כלכלנית במקצועה שניהלה בעברה את האגף לתכנון מדיניות של קופ"ח מאוחדת – היה עד כה גיוס המועצות והשגת תקציב תפעולי. "האשכול רואה עצמו כלי לפתרון בעיות החוצות גבולות מוניציפליים, המחייבות תיאום, שיתוף פעולה, איגום משאבים וקשר עם משרדי ממשלה ומקבלי החלטות", היא אומרת, ומתייחסת לאתגר הגדול שכרוך בניהול אשכול יו"ש. "האשכול הזה הוא לא אזורי, זה משהו יוצא דופן, כי מדובר על כמה אזורים שונים שהמשותף להם הוא שכולם מעבר לקו הירוק".
ואכן, האתגר הגאוגרפי גדול. האשכולות במדינת ישראל מאגדים בדרך כלל כמה רשויות הסמוכות זו לזו, ואילו אשכול יו"ש הוא בעל הפריסה הגאוגרפית הגדולה ביותר – 4.6 מיליון דונם, מאזור מחלף עירון בצפון ועד ים המלח בדרום־מזרח, ויש בו קיטועים גאוגרפיים.
אתגר נוסף הכרוך בגאוגרפיה של יו"ש קשור גם לתושבים הפלסטינים. "התקציבים בכל אשכול מיועדים לפיתוח אזרחי המדינה ורווחתם, וכל שקל שמושקע מחושב פֶּר תושב, ולכן ביו״ש יצטרכו למצוא פתרונות נוספים כי לצד האזרחים הישראלים נמצאים פה כ־2.5 מיליון פלסטינים המשתמשים באותן תשתיות, מה שיחייב לייצר שיתופי פעולה בין הישראלים לפלסטינים. אנחנו רוצים לראות את עצמנו יוצרים שיתופי פעולה עם הפלסטינים, מבחינתי זה חלום להקים אזור תעשייה משותף עם שכם".
בתשובה לשאלה אם מדובר בצעד בדרך לריבונות, משיבה גפן: "לא מדובר ברשות מקומית או בעמותה פוליטית שפועלת לקבל ריבונות, אלא בגוף שמתוקצב ממשלתית כדי לפתח את יו"ש. אלו כלי עבודה חדשים שנכנסים למגרש, ואי אפשר להתעלם מהם. אי אפשר יהיה לגרש אותנו מכאן כי נהיה עשירים וחזקים וגדולים, ולא ירצו שנצא כי נהפוך את המקום הזה ליהלום. האם הפועל היוצא של זה יהיה ריבונות? אני לא יודעת לומר".
כשהיא נשאלת על הפן הפוליטי והאתגרים הכרוכים בהשגת תקציבים מהממשלה הנוכחית שאיננה ממשלת ימין קלאסית, היא מושכת בחזרה את השיחה לצד המקצועי. "מה הטענה אליי – שאני יו"ש? זו לא טענה. אני מזיזה את זה מהשולחן. דברו איתי מקצועית. הנחת העבודה שלי היא שאזרחים הם אזרחים, ושאנחנו כמטה עבודה יודעים לדבר עם כולם ולהשיג תקציבים".
תקציב האשכול עומד כיום על כ־10 מיליון ש״ח בלבד, מהם כ־8 מיליון תקציבי פיתוח. כאמור, מדובר באשכול מאתגר מטעמים משפטיים, ביטחוניים, גאוגרפיים ודמוגרפיים, אך גפן שועטת קדימה, לא נרתעת מהבעיות. "אני לא מתעלמת מהבעיות הייחודיות לנו כאשכול יו"ש", היא אומרת, "למשל בעיות הקרקע גדולות, אין רצף טריטוריאלי ומעמד הקרקעות מורכב. יש בעיה במעמד הסטטוטורי ובפערי החקיקה, אבל אנחנו באים לעבוד. נמנה את הבעיות, נמפה אותן ונלמד איך לפתור אותן. יש לי בעיה סטטוטורית של הקרקע לצורך הצבת מתקנים? לא נשאיר את זה כבעיה, נמציא פתרונות. אם אלו חוקים, הסכמים כלכליים, תקנות – בסוף נקים בתי מלון ואזורי תעשייה ופארק לאומי, יש לי חלום להקים את הגרנד קניון של מדינת ישראל בין ירושלים לים המלח".
מילת המפתח: אזוריוּת
תוכנית העבודה של האשכול כוללת קידום התחבורה באזור והתאמת התקציבים, כך שתשתיות התחבורה ייתנו מענה כולל לאזרחי ישראל המתגוררים ביו"ש ולכל האוכלוסייה שם. האשכול צפוי לייעד תקציב פיתוח ראשוני בסך רבע מיליון שקלים לתכנון וסקרי תחבורה, במטרה לגייס תקציבים נוספים ממשרדי הממשלה לתכניות שיוכנו. עוד מתוכנן להעלות לסדר היום את המענה לאתגרי איכות הסביבה, במטרה להקים מערך אזורי לטיפול בפסולת והקמת מתקני טיפול לשיפור איכות הסביבה ומניעת נזקים סביבתיים, במיוחד באתרי הטבע ביהודה ושומרון ובשפלת החוף. עוד בתכנון: קידום אנרגיה ירוקה והקמת מתקני אנרגיה ותחנות טעינה, וכן הקמת מערך וטרינריה אזורי.
עוד כוללת התוכנית דיגיטציה מלאה של השירותים לאזרח ברשויות ביו״ש, פיתוח מענה לאוכלוסייה מזדקנת, וכן מתן מענה מותאם לאוכלוסיות עם מוגבלויות בתחומי דיור, פנאי ותעסוקה. בנוסף יעסוק האשכול גם בתחום התיירות.
"יש הרבה מאוד אתגרים חברתיים או משימות לאומיות שלא יכולים להיפתר בנקודה אחת בירושלים וגם לא נכון שיקבלו מענה בכל אחת ואחת מהרשויות המקומיות", אומר פרופ' איתי בארי, ראש המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה. "כל מי שמאמין באזוריוּת מאמץ את הנחת המוצא שהמדינה גדולה מדי והרשות המקומית קטנה מדי לחלק מהמשימות שהשלטון המקומי והמרכזי נדרשים להן בניהול המרחב. לא משנה אם המדינה גדולה או קטנה ולא משנה אם הרשות קטנה או גדולה, מצוינת או מרוחקת, גם מדינה קטנה כמו ישראל, שהיא למעשה כבר לא כל כך קטנה, וגם רשות חזקה ומקצועית כמו תל־אביב – צריכות אזוריות וזקוקות לחשיבה אזורית כדי לפתור בעיות שאינן עוצרות בגבולות מוניציפליים, כמו למשל תחבורה ואיכות סביבה וקיימות.
"בישראל יש שלטון מרכזי מאוד ריכוזי, והרבה דברים נופלים בין הכיסאות", מסביר בארי. "לכן יש גם פערים גדולים בין רשויות שונות ובין פריפריה למרכז. חלק מהפתרון הוא העצמת השלטון המקומי, וזה מה שאשכול – שהוא גוף מטה מקצועי שיכול לתת שירותי ניהול לרשויות המקומיות – יכול וצריך לעשות".
האם אין כפילות בין עבודת האשכול הצפויה לבין מה שעושה כיום מועצת יש"ע? "כמי שיזם את הקמת האשכול וצירף את שמונה הרשויות הראשונות כשהייתי ראש מועצת יש״ע", אומר ראש מועצת קדומים חננאל דורני, "אני מאמין שיש מקום לאשכול וגם למועצה, כך שהשלם יהיה גדול מסכום חלקיו. חשוב לקדם פרויקטים אזוריים באמצעות האשכול, לצד הפעילות של מועצת יש״ע בנושא האידאולוגי, בנושא התקציבים לרשויות וכן בקידום התשתיות בכלל המרחב. אני מצפה שהאשכול יעבוד בחוכמה כדי שאכן כך יהיו פני הדברים". 
