עלייתו המפתיעה של בוריס ג'ונסון הדהימה בשעתה פרשנים פוליטיים. אך כעת, שינוי הבזק במצבו הפוליטי שומט לסת אף יותר. ג'ונסון, שבמשך עשרות שנים תואר בביטול כליצן הצמרת של הפוליטיקה הבריטית, השיג רוב פרלמנטרי עצום למפלגה השמרנית לאחר שהפך ליו"ר המפלגה והכריז על הקדמת הבחירות הכלליות בדצמבר 2019. זה נראה אז כמו מהפך דרמטי בפוליטיקה הבריטית, כאשר ממשלת הימין כבשה מושבי פרלמנט שבאופן היסטורי היו שייכים למפלגת הלייבור השמאלנית.
פחות משלוש שנים לאחר מכן, ג'ונסון שרד השבוע בקושי בהצבעת אי־אמון פנימית במפלגתו. בעלי ברית לשעבר כינו את התנהגותו בכמה מקרים "עלבון לקהל הבוחרים". התוצאה הסופית: 211 הביעו אמון, 148 לא.
סדרה של מסיבות סוערות ברחוב דאונינג, שהפרו את סגר המגפה, היא הבעיה העיקרית של ג'ונסון, שנודע זה מכבר כחובב בילויים. אך מדובר גם בחוסר נחת כללי ממנהיגותו של ג'ונסון, על רקע צרות אחרות בבריטניה, כולל האינפלציה הגואה. גם לאחר שזכה בהצבעת אי־אמון השבוע, מעטים מצפים שג'ונסון ישרוד בתפקיד עד הבחירות הכלליות – שיתקיימו לפני 24 בינואר 2025.
איך הגענו לכאן? חודשים ספורים לאחר שניצח במרוץ למנהיגות "הטורים" (כינוי למפלגה השמרנית; א"ש) ונבחר לרשת את תרזה מיי, הודיע ג'ונסון על הקדמת הבחירות הכלליות. הוא זכה ב־365 מתוך 650 מושבי הפרלמנט הבריטי. זה לא היה רק הניצחון האלקטורלי הגדול ביותר של השמרנים מאז מרגרט תאצ'ר, אלא גם מכת מחץ למפלגת הלייבור האופוזיציונית.
ג'ונסון, התומך המרכזי ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, טען שהניצחון הוכיח שבריטניה רוצה "לסיים עם הברקזיט", לאחר שנים של קרבות פנימיים ומשא ומתן כושל בעקבות משאל העם ב־2016. כשההמולה בווסטמינסטר (מקום מושבו של הפרלמנט הבריטי; א"ש) עדיין סבבה סביב הברקזיט, ב־29 בינואר נודע על איום חדש לחלוטין: הקורונה. במהלך השנתיים הבאות המגפה תהרוג יותר מ־170 אלף בריטים, ותדביק מיליונים נוספים. אפילו ג'ונסון עצמו יידבק בקורונה, ייעדר ממשרדו במשך שבועות ויבלה כמה ימים במחלקה לטיפול נמרץ.
אף שמחלתו זיכתה אותו באהדה מסוימת, ג'ונסון ספג ביקורת רבה על טיפולו במגפה. חקירה שערכו שתי ועדות של בית הנבחרים ונמשכה שנה, כינתה את המגפה "אחד הכשלים המובהקים בבריאות הציבור שחוותה הממלכה המאוחדת אי־פעם". בשלהי אפריל 2021, ממשלתו של ג'ונסון הואשמה בשחיתות קרוב לבית: מעון ראש הממשלה. ארגון אזרחי שבוחן הוצאות פוליטיות החל לחקור אם הכספים ששימשו לשיפוץ דאונינג 10 נחשפו כראוי. חודשים לאחר מכן, בדצמבר, הסיקה ועדת הבחירות כי המפלגה השמרנית של ג'ונסון לא דיווחה כראוי על תרומות, והטילה עליה קנס של יותר מ־22 אלף דולר.
עד מהרה ספגה ממשלתו של ג'ונסון האשמות נוספות על התנהגות בעייתית. החלטתו של ג'ונסון להגן על חבר מפלגה שקיבל תשלומים משתי חברות שקידם בעת ששימש מחוקק, העמיקה את התפיסה שראש הממשלה ובעלי בריתו לא פעלו לפי הכללים.
אך השערורייה המכוננת היא סדרת מסיבות שנערכו ברחוב דאונינג במהלך הסגרים, למרות הדרישות לריחוק חברתי. התקשורת הבריטית כינתה את הפרשייה "פארטי־גייט". השערורייה הובילה להטחת האשמות ולהתפטרויות. דיווחים על מסיבת חג המולד אסורה ברחוב דאונינג 10 בשנת 2020, הובילו יועצת תקשורת להתפטר בעקבות הדלפת סרטון שבו היא צוחקת ומספרת על ההתכנסות, הרבה לפני ההכחשות הרשמיות של האירוע.
משם המשיכה השערורייה להתגלגל, ככל שנחשפו פרטים נוספים על מסיבות אסורות. מדד התמיכה הציבורית בג'ונסון המשיך לצנוח, לאחר שכבר בדצמבר מצאו סקרים כי רוב תושבי המדינה סבורים שעליו להתפטר.
הרחק משיאי 2019, השמרנים של ג'ונסון הוכו קשות בבחירות המקומיות לפני כחודש. הטורים איבדו כמעט 500 מושבים של חברי מועצות ברחבי המדינה, נחלו תבוסות בשני רבעים של לונדון (וסטמינסטר ו־וונדסוורת') שנחשבו זה מכבר ללב המפלגה השמרנית המטרופולינית.
רבים במפלגה האשימו את ג'ונסון בכך שהפך לנטל אלקטורלי, אבל הנושא לא היה רק פארטי־גייט. כשהאינפלציה בבריטניה הגיעה לשיאים, המבקרים טענו שהניהול הכושל של ג'ונסון גורם למשבר יוקר מחיה. "שלחנו מסר לראש הממשלה, לבריטניה מגיע יותר טוב", אמר מנהיג הלייבור קיר סטארמר, בעקבות הניצחונות האחרונים של המפלגה.
החקירה האזרחית המיוחלת, שמסקנותיה פורסמו ב־25 במאי, לא היטיבה עם ג'ונסון. היא הטילה את האשמה ישירות על משרד ראש הממשלה, על אירוח אירועים ש"לא היו צריכים להתרחש". הדו"ח, שחובר בידי הפקידה הבכירה סו גריי, תיאר צריכת אלכוהול מופרזת וחגיגות עד עלות השחר במרכז הפוליטיקה הבריטית. במסיבה שנערכה ב־18 ביוני 2020 מישהו הקיא בעקבות צריכת יתר של אלכוהול; באותו אירוע כמעט התפתחה מריבה פיזית, שגריי תיארה כ"מריבה קלה". הדו"ח פירט 16 התכנסויות שנערכו בין מאי 2020 לאפריל 2021 במשרד ראש הממשלה ברחוב דאונינג, במעונו הרשמי בקומה העליונה או במשרד הקבינט הסמוך. בדו"ח נכללו תשעה תצלומים של ראש הממשלה במסיבות, כולל אחד שמציג אותו מרים כוס לחיים.
"ההנהגה הבכירה חייבת לשאת באחריות לתרבות הזו", כתבה גריי, והוסיפה שחלק מהצוות הזוטר "האמין שמעורבותו בחלק מהאירועים הללו מותרת, בהתחשב בנוכחותם של מנהיגים בכירים". חקירת משטרה נפרדת כבר קבעה ש־83 אנשים הפרו את כללי הסגר, בהם ראש הממשלה, אשתו קארי ושר האוצר רישי סונק. ג'ונסון נקנס על השתתפות במסיבה אחת, אם כי מבקריו טענו שהעונש היה קל מדי.
לאחר שבועות של ספקולציות, הוחלט שג'ונסון יעמוד בפני הצבעת אי אמון של חברי הפרלמנט במפלגה השמרנית, לאחר שלפחות 54 תמכו בהצעה. אף שג'ונסון זכה ברוב של 59 אחוזים, בכל זאת נשמעות קריאות להתפטרותו. בעלי ברית לשעבר יצאו נגדו, וטענו שלמרות ניצחונו בבחירות ב־2019, מאז הוא פגע במוניטין של המפלגה השמרנית. קודמתו של ג'ונסון בראשות המפלגה השמרנית והממשלה, תרזה מיי, שרדה בהצבעת אי־אמון ברוב דחוק יותר, לאחר שהסכם הברקזיט שהגישה בשנת 2018 נכשל במשאל העם. ובכל זאת, בשנה הבאה היא נאלצה להתפטר.
"ההצבעה היום היא בחירה בין שינוי להפסד, אני אצביע בעד שינוי", כתב שר החוץ לשעבר ג'רמי האנט, איש המפלגה השמרנית
במכתב שפרסם ביום שני השר לשעבר מטעם השמרנים ג'סי נורמן, הוא האשים את ג'ונסון ותומכיו: "בתקופה שבה הכלכלה מדשדשת, האינפלציה מזנקת והצמיחה אנמית במקרה הטוב, אתם מבקשים לעשות קמפיין, לשנות את הנושא וליצור פילוגים פוליטיים ותרבותיים בעיקר לטובתכם".
הטוענים לכתר
בינתיים נראה שלג'ונסון אין שום כוונה להתפטר, אולם ייתכן שאפילו הוא לא יוכל לעמוד בלחצים הגוברים מצד מפלגתו. ביום שאחרי בוריס, ישנם כמה מתחרים אפשריים שינסו לכבוש את כס ראשות המפלגה והממשלה.

ג'רמי האנט. שר החוץ לשעבר נדחק לספסלים האחוריים של הפרלמנט ב־2019, לאחר שהפסיד לג'ונסון בבחירות על ראשות המפלגה. האנט, ששימש בעבר שר הבריאות, עמד בראש ועדה רבת עוצמה שבדקה את טיפול הממשלה בקורונה.
האנט (55), בוגר אוקספורד וחבר פרלמנט מאז 2005, בעל ידע מוסדי מעמיק בפוליטיקה הבריטית, טיפס במעלה הסולם תחת ראש הממשלה דיוויד קמרון. הייתה לו קדנציה ארוכה בתפקיד שר הבריאות לפני המגפה, והוא בלט במחלוקת ממושכת עם רופאים זוטרים על החוזים שלהם, בעימות שהוביל לכמה שביתות על תנאי שכר ועבודה. ב־2018 הפך לשר חוץ, וטיפל בהתנגשויות פוליטיות עם איראן וסין. במחלוקת על הברקזיט, האנט תמך בהישארות באיחוד האירופי.
ביום שני הסביר האנט מדוע יצביע נגד ג'ונסון בהצבעת האמון: "כל מי שמאמין שהמדינה שלנו חזקה יותר, הוגנת יותר [ו]משגשגת יותר כשהיא מובלת בידי השמרנים, צריך להבין שתוצאה של חוסר שינוי תהיה למסור את המדינה לאחרים שאינם חולקים את הערכים האלה", כתב בטוויטר. "ההצבעה של היום היא בחירה בין שינוי להפסד. אני אצביע בעד שינוי".

ליז טראס. שרת החוץ תהפוך לראשת הממשלה השלישית של המפלגה השמרנית אם תקבל את התפקיד, אחרי מיי שנכנסה לתפקידה ב־2016, ומרגרט תאצ'ר ב־1979. כמו שתי הנשים, טראס (46) למדה באוניברסיטת אוקספורד וקיבלה תואר בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה. בריאיון ל־BBC נזכרה שבילדותה לקחו אותה הוריה "השמאלנים" לצעדות נגד נשק גרעיני, ולהפגנות שבהן קראה לתאצ'ר לעזוב את תפקידה. בסופו של דבר היא הצטרפה למפלגה השמרנית, ובשנת 2010 נכנסה לפרלמנט. היא עבדה במשרדי החינוך, הסביבה והמשפטים. ב־2019 מונתה לשרה לענייני נשים ושוויון, וב־2021 החליפה את דומיניק ראב בתפקיד שרת החוץ.

טראס תמכה בהישארות באיחוד האירופי במהלך משאל העם על הברקזיט ב־2016, אך לאחר שהתקבלה ההחלטה לעזוב מיהרה לתמוך במהלך. היא עבדה בעבר בתעשיות האנרגיה והתקשורת, והיא רואת חשבון מוסמכת. טראס נשואה ואם לשני ילדים. ביום שני הכריזה שתתמוך בג'ונסון: "ראש הממשלה זוכה ממני לגיבוי של 100 אחוז בהצבעה היום, ואני מעודדת מאוד את עמיתיי לתמוך בו".
טום טוגנדהאט. חבר בפרלמנט מאז 2015 ויו"ר הוועדה לענייני חוץ. לפני שהצטרף לפוליטיקה היה עיתונאי בלבנון. במהלך קריירה צבאית בת עשור שירת בעיראק ובאפגניסטן. טוגנדהאט (48) ידוע בעמדותיו הקשוחות בנושאי מדיניות חוץ. הוא ייסד שדולה פרלמנטרית הקוראת למדיניות ממשלתית ביקורתית יותר כלפי סין. ב־2021 היה בין חברי הפרלמנט שבייג'ינג הטילה עליהם עיצומים.
טוגנדהאט מגיע ממשפחה פוליטית בולטת; אביו הוא שופט בבית המשפט העליון, ודודו חבר בבית הלורדים. אימו ואשתו הן ילידות צרפת, וחותנו דיפלומט צרפתי. טוגנדהאט הוא נוצרי קתולי, ויש לו שורשים יהודיים. במהלך מסע הבחירות שלו ב־2019 הוא התלונן על התקפות אנטישמיות.
טוגנדהאט אינו מתומכיו של ג'ונסון, ובבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית ב־2019 תמך ביריבו מייקל גוב. בעקבות פרסום תצלומיו של ג'ונסון במסיבה בתקופת הסגר, אמר טוגנדהאט בחודש שעבר שהוא דן עם עמיתיו אם לג'ונסון יש "הרצינות הדרושה" כדי להנהיג את המדינה.

בן וולאס. שר ההגנה זה שלוש שנים, וחבר המועצה לביטחון לאומי. לפרלמנט הוא נכנס בשנת 2005. וולאס (52) למד באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ומונה לקצין במשמר הסקוטי (יחידה יוקרתית בצבא הבריטי; א"ש) בשנות העשרים לחייו. שירת בצפון אירלנד, בגרמניה, בקפריסין ובמרכז אמריקה.
וולאס הביע תמיכה אמיצה באוקראינה בהתגוננותה מפני רוסיה. "פוטין, המעגל הפנימי שלו והגנרלים משקפים כעת את הפשיזם והעריצות מלפני 77 שנים, וחוזרים על הטעויות של המשטרים הטוטליטריים של המאה הקודמת", אמר וולאס בחודש מאי, בנאום במוזאון הצבא הלאומי.
בסקר שנערך בקרב 506 חברי המפלגה השמרנית ביום שני, וולאס קיבל את התמיכה הגדולה ביותר (12%) בקרב המשיבים שהתבקשו לבחור את המועמד המוביל מבחינתם לרשת את ג'ונסון. עם זאת, 16% מהמשיבים אמרו שאינם מעדיפים אף אחת מהאפשרויות המפורטות.
כשנשאל על סקרים שהצביעו עליו כ"חביב העם" להחליף את ג'ונסון, אמר וולאס: "אני כל כך לא מעוניין בהצעה למנהיגות… אני בספק אם הייתי רוצה להיות ראש הממשלה. אבל אני פוליטיקאי, אז אתם יכולים לקרוא את התשובה איך שאתם רוצים". ביום שני הביע תמיכה בג'ונסון, ואמר שיש לו "אמון מלא" בו.

רישי סונאק. הוכרז פעמים רבות בעיתונות הבריטית כמועמד המרכזי לרשת את ג'ונסון. סונאק (42) הפך לשר האוצר ב־2020 בדיוק כשהחלה המגפה, מה שהציב אותו בשכנות לג'ונסון, ברחוב דאונינג 11.
"ההורים שלי הקריבו הרבה כדי שאוכל ללמוד בבתי ספר טובים", כתב סונאק, שהוריו מהגרים עם שורשים הודיים. הוא למד בפנימייה היוקרתית של מכללת וינצ'סטר, ולאחר מכן באוניברסיטאות אוקספורד וסטנפורד. עבד בבית ההשקעות גולדמן־זקס לפני שהקים חברת השקעות משלו, ואמר שהוא מאמין ב"יזמות חופשית וחדשנות".
סונאק נבחר לראשונה לפרלמנט ב־2015. כמה צהובונים בריטיים כינו אותו "דישי רישי", בגלל הופעותיו הכריזמטיות והשימוש החלקלק שלו ברשתות החברתיות. כוכבו דעך מאוד בעקבות כמה שערוריות, אחת מהן סביב דיווחי המס של אשתו המיליארדרית. הוא גם ספג ביקורת על תפקודו כשר אוצר, כולל מצד תומכים אדוקים של המפלגה השמרנית, על רקע אינפלציה שהגיעה לשיא של 40 שנה.
ביום שני הודיע סונאק בטוויטר שיתמוך בג'ונסון. "מהפצת החיסונים ועד תגובתנו לתוקפנות הרוסית, ראש הממשלה הפגין את המנהיגות הנחושה שמדינתנו זקוקה לה", אמר.
תרגום: אלחנן שפייזר