בית המשפט העליון דחה היום (ה') את ערעור הפרקליטות על זיכויים של חייל וסוהר מעבירה של גרימת חבלה בחבלה מחמירה, במהלך הפיגוע בתחנה המרכזית בבאר שבע בשנת 2015. כזכור, במהלך הפיגוע רצח המחבל מהנד אלעוקבי באמצעות יריות אקדח את החייל עומרי לוי ז"ל בתחנה המרכזית בבאר-שבע, ופצע מספר בני אדם נוספים. אזרחים ואנשי ביטחון שהיו במקום זהו בשגגה את הנתין האריתראי אבטום זרהום ששהה במקום כמחבל והוא נורה. בהמשך התלהטו הרוחות נגדו ונטען כי נערך בו לינץ'. החייל דאז, עמיחי שמבה, והסוהר רונן כהן, הואשמו כי בעטו בזרהום, וכהן אך הואשם שהטיח בו ספסל. להגנתם טענו השניים כי סברו שזרהום הוא מחבל, וחששו ממצב שבו למרות שנורה הוא יצליח לקום ולהמשיך לפגוע באזרחים בתחנה.
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אהרון משניות, זיכה את השניים, לאחר שקבע כי למרות קשיים מסוימים בגרסאותיהם הספק שמא הם סברו באמת שמדובר במחבל העשוי להמשיך לפגע פועל לטובתם. לנוכח זאת זיכה המחוזי את השניים מחמת הספק, ואילו הפרקליטות ערערה על הזיכוי. בדיון שנערך לפני כחודש המליצו שופטי בית המשפט העליון לפרקליטות לחזור בה מן הערעור אך היא סירבה, ועל כן נמסר היום פסק הדין שדחה את הערעור מכל וכל.
תחילה דחה בית המשפט את הערעור בעניינו של החייל עמיחי שמבה. הפרקליטות ביקשה לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשה שלה לתקן את כתב האישום ולהוסיף עד תביעה שצילם סרטון המתעד את זירת האירוע. בהתאם ביקשה הפרקליטות להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי אשר ישמע את הראיות החדשות ויכריע את דינו של שמבה מחדש. השופט אלרון ציין, בהמשך לפסיקת המחוזי, כי התביעה היתה מודעת לקיומו של הסרטון בשלב מוקדם, אך ביקשה להוסיף את מצלם הסרטון לרשימת עדי התביעה רק בשלב מאוחר מאוד של שמיעת התיק. ועל כן, לדבריו, צדק המחוזי שקבע כי תיקון כתב האישום בשלב זה עשוי לפגוע פגיעה ממשית בהגנתו של הנאשם, "למרבה הצער, לאחרונה נעשה במילה "שגגה" שימוש באופן חוזר ונשנה, כמילת קסם המחפה על אי קבלת אחריות להתנהלות שאינה תקינה. בנסיבות שלפנינו, המדינה אינה נכונה לשאת בהשלכותיה של "שגגה" זו, ומבקשת כי המשיב 1 יישא במחירה הכבד – באופן המחזיר את ההליך הפלילי נגדו כ-5 שנים לאחור, מאחר שהדבר יחייב את שמיעת מכלול הראיות מבראשית. בעניין זה כבר הבעתי את עמדתי, כי יש להיזהר מתיקון שגגות התביעה על חשבון זכויות הנאשם".
בנוגע לעניינו של הסוהר רונן כהן קבע השופט כי יש מקום לתת אמון מסוים בגרסתו לפיה סבר בזמן אמת שנשקפת מזרהום סכנה, זאת למרות שבדיעבד ברור שזו היתה טעות. "בית המשפט המחוזי שמע עדויות אלו לפניו, בנוסף לעדויותיהם של עדים נוספים, ובסופו של יום קבע כי לא ניתן לשלול את טענת המשיבים כי הבעיטה הבודדת שבעט כל אחד מהם במנוח נעשתה בשל תחושת סכנה מידית להמשך הפיגוע שהשניים חשו באותה העת. בקביעות עובדתיות אלו, איני מוצא להתערב".
"גם אם הצופה מן הצד בסרטון יכול לתהות מה בדיוק גרם לתחושת סכנה באותה נקודת זמן, דומה כי ההקשר בו נעשו המעשים, עליו עמדתי בהרחבה לעיל – תוך כדי פיגוע רצחני, הוביל את המשיבים, כל אחד וטעמיו שלו, לפעול כפי שפעלו תחת לחץ ותחושת החשש מהעתיד להתרחש", הוסיף אלרון וזיכה את כהן מהעבירה שיוחסה לו. לפסק הדין הצטרפו גם השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפי שטייניץ.
