שוטרים ולוחמי מג"ב שהשתתפו בחיסול מחבלים במהלך פיגועים מתמודדים לאורך זמן עם חקירות פליליות שמנהלת נגדם המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). התיקים שנותרים פתוחים ועומדים ללא החלטה במשך חודשים ארוכים, יוצרים עננה המרחפת מעל ראשיהם של אנשי הביטחון שביצעו את תפקידם כראוי.
בדצמבר שעבר נחשפה ההתנהלות השערורייתית לעין הציבור, לאחר ששני לוחמי מג"ב שחיסלו מחבל בעת פיגוע דקירה בשער שכם בירושלים זומנו באותו יום לחקירה במח"ש, הוגדרו כחשודים בהריגה ונשקם נלקח מהם. מלבד הזעם הציבורי, הלוחמים עצמם סיפרו שנפגעו מהמהלך, ודיברו על כך שההתנהלות הזו פוגעת ברוח הלחימה.
גם במקרים אחרים נפתחו חקירות ממושכות ומיותרות נגד לוחמים שמילאו את תפקידם. ב־24 במאי 2021, בימי מבצע שומר החומות, מחבל דקר חייל ברכבת הקלה בירושלים, ושוטרים ירו בו והרגו אותו. החקירה שנפתחה נגדם בעקבות הירי נסגרה רק כעבור כחצי שנה, ב־9 בנובמבר. באירוע אחר, סמוך לכך, ירו שוטרים לעבר מחבל בעודו מנסה לדרוס שוטרים במכוניתו בשכונת שמעון הצדיק בבירה. גם הם זומנו לחקירה, והתיק הפלילי בעניינם נותר פתוח במשך חמישה חודשים, עד 5 באוקטובר.
כך קרה גם בתקופה קודמת: לאחר חיסול מחבל במהלך פיגוע ירי בירושלים ב־21 בדצמבר 2020, נפתח תיק פלילי נגד השוטרים; הם לא הובאו לחקירה בפני צוות מח"ש, אך התיק בעניינם נותר פתוח במשך שבעה חודשים. שוטרים שירו במחבל במהלך פיגוע דריסה במחסום בעוטף ירושלים, התמודדו עם חקירה שנשארה תלויה ועומדת במשך שלושה חודשים. בפיגוע ירי בשער האריות באוגוסט 2020 נפתחה חקירה נגד השוטרים שירו במחבל, והעננה ריחפה מעליהם במשך ארבעה חודשים. גם בעקבות הפיגוע בהר הבית ב־6 בפברואר 2020 נפתח תיק פלילי, ונסגר רק ב־11 במאי באותה שנה.
לא בכל פעם שמחבל מחוסל נפתחת חקירה פלילית, ולא בכל פעם מוזמנים מחסלי המחבל לחקירה; ובכל זאת, בפרקליטות אכן גיבשו נוהל המחייב את מח"ש לפתוח בבדיקה בכל אירוע שהסתיים במוות, גם אם רק במותו של המחבל. המקור לנוהל, על פי המסמך, בדיון שנערך בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה בעבר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה דאז שי ניצן ובכירים אחרים בפרקליטות.
"במישור המדיניות, ככלל, בכל אירוע שבו נגרם מותו של אדם כתוצאה מפעילות שוטרים, נדרשת בדיקה (או חקירה, ככל שקיים חשד סביר לביצוע עבירה) של המקרה על ידי מח"ש", נקבע בדיון ההוא, שנערך בשנת 2019. בפרקליטות הוחלט כי בנסיבות מסוימות אפשר לקבוע שחקירת המשטרה לגבי הפעולה הפלילית שביצע ההרוג – זו שהביאה למותו שלו – קיימה את הדרישה לחקירה, אך תמיד תינתן למח"ש "הסמכות להורות על… פתיחת חקירה על ידה, במקרה שמתעורר חשד למעשה עבירה מצד השוטרים".
עוד הודגש בדיון ש"הימנעות מפתיחה בחקירה במקרים כאמור היא בגדר חריג. ההחלטה שלא לחקור צריכה להתבסס על קיומן של ראיות ברורות, ישירות ומוצקות לכך שלא בוצעה עבירה".
את המידע על חקירות מחסלי המחבלים לאורך השנים ליקטו במשרד המשפטים בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש ראש אגף מחקר ומדיניות בתנועת אם תרצו, אלון שוורצר. "לא ייתכן שבדיקות שנפתחות נגד שוטרים שמילאו את תפקידם וסיכנו את חייהם כדי לעצור פיגוע טרור לא נסגרות מיד", אומר שוורצר. "הנתונים מוכיחים שבדיקות נגד שוטרים נסגרות רק כעבור כמה חודשים ואף יותר מחצי שנה. אנו קוראים למשרד המשפטים, לפרקליטות ולמח"ש לחדד נהלים, כך שבאירוע טרור שבו חוסל המחבל כתוצאה מפעילות השוטרים הבדיקה תיסגר תוך חודש ימים לכל היותר".
מהפרקליטות נמסר: "ההנחיה התגבשה לאחר דיונים ובעקבות בג"ץ בעניינו של חיר חמדאן ועוד. באירועים המוזכרים במסמך לא נפתחה חקירה נגד השוטרים, ולכן הם לא היו בגדר חשודים כלל, למעט מקרה אחד שבו נפתחה חקירה והתיק נסגר כעבור כשלושה חודשים, זמן סביר לתהליך של גביית עדויות, איסוף ראיות ובחינה יסודית".
