מיה בנגל היא יועצת התקשורת החדשה של שר החוץ יאיר לפיד, מי שגם נושא את התואר ראש הממשלה החליפי של ישראל. לבנגל יש קילומטרז' מכובד בפעילות ציבורית בכנסת במסגרת מפלגות שמאל, כך גם בארגוני שמאל כמו שוברים שתיקה ויש דין, וקרבתה ללפיד מלמדת על רצונו של האחרון להגיע לקהלי שמאל שהצביעו בבחירות האחרונות למפלגת העבודה ומרצ.
כאשר מונתה בנגל לשמש כיועצת של לפיד נשלפו מהאוב מספר ציוצים שפרסמה בעבר בגנותו של יאיר לפיד, רובם מלפני 4 עד 5 שנים. אך משיחה שקיימה לפני מספר חודשים בפודקאסט של טובי פולק נשמע שבנגל שינתה את דעתה וכי לפיד בעיניה הוא היחיד מבין ראשי מפלגות השמאל שמבצע את תפקידו כהלכה. לדבריה, מפלגות השמאל כמו מרצ והעבודה מועלות בתפקידן, ה"היסטוריה תשפוט אותן" והגיע הזמן להעניש המפלגות הללו ולא להצביע להן.
נקודה מעניינת שהעלתה בנגל מתכתבת גם עם הניסיון של ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי לפעול להחזרת הכפרים הערביים איקרית ובירעם שננטשו ב-48, שכזכור לטענתה לפיד הסכים לדון עימה בנושא. לפי היועצת החדשה של לפיד, מדינת ישראל צריכה להכיר בעוול שיצרו היהודים כלפי הפלסטינים במלחמת העצמאות. ולא רק להכיר בעוול של 48, לדבריה, יש לפצות את הפלסטינים כלכלית בעקבות תוצאות המלחמה ההיא.
בנגל אמרה את הדברים למראיינת בפודקאסט, קרן הבר, אחרי שהאחרונה אמרה לה כי "צריך ללכת אחורה, אנחנו לא מכירים בעוול שלנו" וכי כבר בן גוריון השתמש ב"רטוריקה פשיסטית". בנגל אשרה את דבריה: "אנחנו לא מכירים בעוול, שם הבעיה".
"לגבי 48 את צודקת. יש דבר אחד שחייבים לעשות וזה להכיר בעוול. עזבו רגע את המחירים של זה", הסבירה בנגל להבר. "המדינה מספיק חזקה בשביל להכיר בעוול בלי לשלם מחירים. אפשר לעשות הכרה שהיא הכרה מוסרית שהיא יכולה להיות גם הכרה כלכלית, פיצויים בסיוע מדינות העולם".
הכיבוש של 67, טענה בנגל, הוא זה שגרם למפלת השמאל הישראלי ברבות השנים. "ב-67 נותנים לגיטימציה לתפיסה של האלוהים על הארץ, של הדת היהודית על השטחים, של התפיסה הפוליטית מדינית של הדתיים ציוניים וזה הרגע שבו נשבר הענף שעליו הם (השמאל, י"פ) יושבים. מאז הם לא מבינים שהם על הרצפה, דורכים עליהם וזה כואב וזה לא מאללה".
"לא צריך להחזיק את מרץ בחיים"
הביקורת של בנגל על מרצ והעבודה קשה ביותר. לדבריה מדובר במפלגות שאיבדו את דרכן, שלא נאבקות נגד הכיבוש ונהנות מהכיסא והג'ובים בכנסת. מדובר במפלגות "לוזריות" שיש לשקול ולהעניש אותן ולא להצביע להן.
"הפוליטיקאים של השמאל לא באמת מייצגים את השמאל כמו שהוא היה צריך להיות מיוצג", היא טוענת, "שותפות השמאל בממשלה זו הזדמנות נדירה. יש לכם עכשיו הזדמנות לעבוד על השיח. לשנות את השיח אחרי שנים שהשיח הסתבך, התבלבל, הפך להיות לאומני, יהודי מאוד, גזעני מאוד, אלים מאוד. יש לכם עכשיו הזדמנות, במה אתם עוסקים? בדברים הקטנים".
עוד הוסיפה בהקשר של העבודה ומרצ: "אנחנו יתומים וצריך להודות בזה שיש יתמות. ההנהגה שהייתה פעם הנהגה שמאלנית אמיתית, סופר מעניינת ואמיצה – איננה עוד. תם עידן. באמת תם עידן. ואולי אנחנו צריכים להגיד אם אין לנו את ההנהגה הזו אז אנחנו, הציבור, צריכים אולי לא להצביע למרצ ולא להחזיק את מרצ בחיים גם בבחירות הבאות. אולי לא צריך. וגם אם המחיר יהיה שנאבד 61. זה לא משנה. אנחנו לא יכולים לשחק את המשחק הפוליטי הקטן כל הזמן ולהפסיד במשחק הגדול. כי המשחק הגדול הוא באמת העתיד שלנו".
שלטון הפקידים? "סופר רדיקלי"
נקודה מעניינת נוספת באותו ריאיון היא ההבנה של בנגל כי שינויים משמעותיים לטובת השמאל אפשר לעשות דרך "שלטון הפקידים" במשרדי ממשלה, ולא דווקא במהלכים שעלולים לטלטל את הקואליציה.
"את הכיבוש צריך לתקוף לא מהמקום השמאלני הקלאסי", אומרת בנגל, "צריך לתקוף מהמקום של מנגנוני שליטה בתוך הקו הירוק. לא יכול להיות שמשרד המשפטים יפלה בין פלסטינים אלימים למתנחלים אלימים. הצדק חייב להיעשות וברגע שהצדק נעשה משהו משתנה".
וכאשר משרדים כמו משרד המשפטים ומשרד הפנים יתחילו לקדם אג'נדות של השמאל המציאות הפוליטית תשתנה. "פתאום בממשלה ובפקידות הציבורית משהו קורה, ועושים את זה מאוד מתוחכם במקומות שזה הכי כואב והכי נכון. זה לא יפרק ממשלה כי זה ישב על יסודות של שלטון חוק דמוקרטי ליברלי כמו שאנחנו מבינים אותם. הלגיטימציה קיימת. כך אומר החוק. בואו ניישם את החוק דבר מאוד בסיסי. זה סופר רדיקלי.
"בגלל שהייתי במשרד המשפטים אני יכולה לזהות את המקומות, אבל צריך באמת הנהגה אמיצה כשתעשה את זה ותדע לזהות את המקומות בו היא מרוויחה דיבידנדים בלי לערער את כל היסודות של ספינת הקואליציה הזאת". בנגל טענה כי שינויים תודעתיים מרחיקי לכת אפשר לעשות במשרדי הממשלה כמו הבריאות, החינוך, הפנים והמשפטים.
בסוף השיחה חזרה בנגל לרדת על מנהיגי מפלגות השמאל ואף קבעה כי ההיסטוריה תשפוט אותם. "הם כנועים ומכשכשים בזנב. הם נהנים מהשלטון. הם היו במדבר ועכשיו הם שותים מים צלולים ויושבים על כורסאות עור וזה נורא סבבה והם עושים את העבודה כל אחד במשרד הקטן שלו. סבבה. אבל הם לא עובדים במקום שבו הם אמורים לעבוד וזה פספוס ענק וההיסטוריה תשפוט אותם. זה יתהפך עלינו. זה מה שמפחיד אותי. מי שצריך לשים ברקסים על הדברים האלה ואיפה שצריך לשנות. בינתיים, באופן מפתיע, היחיד שעושה את זה הוא יאיר לפיד".
מיש עתיד נמסר: "אנחנו שמחים מאוד על הצטרפותה של מיה בנגל ליש עתיד ומאחלים לה בהצלחה".
