הסופר והמחזאי אברהם גבריאל (בולי) יהושע, הידוע בשם העט א"ב יהושע הלך הבוקר (ג') לעולמו בגיל 85. יהושע נחשב לאחד מגדולי הסופרים העבריים בדור האחרון, בשנת 1995 זכה בפרס ישראל לספרות, זאת לצד שורה ארוכה של פרסי ספרות ותרבות. מבית החולים איכילוב נמסרה הודעה על פטירתו, והלוויתו תערך מחר בשעה 17:30 בבית העלמין בעין כרמל.
יצירתו של א"ב יהושע השתרעה על פני קרוב לשישים שנה. ספרו הראשון, המאהב, שיצא ב-1977, תורגם ל-23 שפות, זכה לעיבודים לקולנוע ולבמה ושם אותו על במת הספרות הישראלית והעולמית. הוא נחשב לאחד הסופרים הישראלים הבולטים, וזכה בפרסים ספרותיים רבים כשהבולטים בהם הם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס מדיסיס לסופר זר וכאמור פרס ישראל לספרות. ה"ניו יורק טיימס" תיאר אותו כ-"מעין ויליאם פוקנר ישראלי", בשל מה שתואר כיכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ויליאם פוקנר אף נחשב כסופר שהשפיע עליו רבות.
בין ספריו הבולטים נמצאים "גירושים מאוחרים", "מר מאני", "מסע אל תום האלף", "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" ו"מולכו". בנוסף פרסם ספרי סיפורים קצרים, מחזות וספרי ילדים.
" ]
אברהם גבריאל (בולי) יהושע נולד וגדל בירושלים. הוא הוא דור שלישי למשפחה יוצאת סלוניקי שביוון, ואמו הייתה בת ליוצאי מרוקו. הוא למד בתיכון הגימנסיה העברית רחביה בשכונת רחביה והיה חניך בתנועת הצופים, שירת בחטיבת הצנחנים וכלוחם נטל חלק בפעולות התגמול ובמבצע קדש. בהמשך למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובמקביל, במהלך שנות ה-60, היה עורך עיתון "היה נכון" של תנועת הצופים.
בחייו הבוגרים לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. שימש כפרופסור, ובהמשך פרופסור אמריטוס, בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה, העיר שבה התגורר רוב חייו הבוגרים ומופיעה רבות בספריו, כך גם האוניברסיטה. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו, ופרינסטון. בשנים האחרונות התגורר בגבעתיים. היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במקצועה, שנפטרה 2016, והיה אב לשלושה וסב לשבעה נכדים. ארכיונו של א"ב יהושע מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.
במהלך חייו נחשב א"ב יהושע לאחד מראשי אנשי הרוח של השמאל הישראלי. הוא תקף שוב ושוב את ההתיישבות ביהודה ושומרון, היה ממנסחי אמנת ז'נבה ואמירותיו בנושאי המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון עוררו סערה פעמים רבות. בשנת 2002 אמר כי "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים". בהמשך, בעקבות הסערה שהתעוררה, טען כי לא השווה בין מדיניות ישראל למדיניות הנאצים.
הוא הוצב בסוף רשימות מרצ בבחירות לכנסות ה-14 וה-19, כאות כבוד, היה חבר במועצה הציבורית של ארגון "בצלם" ובשלב מסוים הציע להעניק תעודות זהות ישראליות לכמאה אלף פלסטינים המתגוררים בשטחי C. בוועידת "מקור ראשון" בשנה שעברה טען א"ב יהושע כי פתרון שתי המדינות הפך ללא ישים, וקרא לחתור למדינה אחת בין הים לירדן.
הנשיא הרצוג ספד: "הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים"
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ספד לא"ב יהושע ואמר כי "כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי.
"'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות. רק בשנה האחרונה שוחחתי איתו כמה פעמים, כולל בחודש האחרון. ביקשתי לעודד אותו, לחזק אותו, לשקף לו עד כמה הוא חשוב לנשמת אומתנו.
"יצירותיו, ששאבו מדמות מולדתנו ומאוצרות עמנו, שיקפו לנו אותנו כבתמונת מראה מדוייקת, חדה, אוהבת ולעתים גם כואבת. הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים. ירושלים, חיפה, מדינת ישראל והעם היהודי היו מסת חייו. זכרו ינון בקרבנו לעד בכתיבתו ובהגותו. תנחומים למשפחתו ואוהביו. יהי זכרו ברוך".
